הפוסט הזה הוא תיאור מדיטציה של רודולף שטיינר שאני מתרגלת בימים אלה באופן קבוע.

אולי עוד מישהו ימצא אותה שימושית...

הפעולה: להתרכז במשך 5 דקות בבוקר בחפץ יומיומי. כמו למשל מזלג.

הרעיון: מיקוד המחשבה במשהו אובייקטיבי ופשוט (לא "משמעות החיים" אלא משהו שאפשר לחוש בחושים) וכך "לאלף" את המחשבה לא לברוח. 

כשבאה מחשבה אחרת לא מתנגדים אליה אלא בעדינות חוזרים אל המדיטציה. מפנים את תשומת הלב אל הדבר הסדור והמדוייק. 

מסלול המחשבה:

1. חושים - איך נראה האובייקט, איך הוא מרגיש, הריח, הטעם וכל מה שקשור לחושים

2. איך הוא נוצר? כל תהליך הייצור - במקרה המזלג - החל מתהליך כריית המתכת, דרך ההתכה ועד למשאיות שמובילות את המוצר לחנויות...

3. בשביל מה יצרו את המוצר? למנות כמה סיבות (שוב בדוגמת המזלג: כדי לשמור על הידיים נקיות באוכל, כדי לשמור על האוכל נקי מהידיים, כדי להחזיק את האוכל במקום בזמן שחותכים אותו וכדי לגרוף מזון בכמות גדולה) ולמנות איך הצורה וההרכב של האובייקט משרתים את המטרות שלו

4. איפה ומתי ועל ידי מי נוצר (במקרה המזלג בן ימינו - במאה ה17 בגרמניה).

יש עוד שלושה שלבים למדיטציה אבל בתור התחלה מתחילים עם ארבעת השלבים האלה.

מכוונים טיימר על 5 דקות וחושבים את המחשבה בצורה מסודרת. כמו סרט.

חוזרים על אותה המחשבה בוקר אחרי בוקר עד שהיא טבעית לגמרי.

כשמרגישים שליטה אפשר לנסות לחשוב את המחשבה מהשלב האחרון אל הראשון.

התוצאה: באיזה שהוא שלב המוח "רוצה" לחשוב בצורה כזאת ומתחילה דרישה של המוח למחשבות סדורות ואז יש יותר שליטה ב"רעש" הזה שאנחנו חווים בתוך המוח ועם הסדר מגיעה גם שלווה גדולה יותר ובהירות.

זהו.

בהמשך אתן את שלושת השלבים האחרונים.