גם אני עליתי לארץ  בשנת 50,וגם עלי ריססו D/D/T. באתי  מפריס עם בגדים מחויטים אבל בלי הורים.(אושוויץ). הלבישו אותי במכנסיים קצרים ובחולצה מחאקי וניסו "ללמד"אותי מהי תרבות מערבית.הסתגלתי ואני לא כועסת.אבל כשבער בי הרצון ללמוד ולהתקדם,עזבתי את הקיבוץ והלכתי ללמוד,אפילו לא חיפשתי מלגה כילא היה מי שילמד אותי את דרכי העולם. נכון שבמשפחות מזרחיות יש יותר שמחה ומשפחתיות,אבל  בשביל  להתקדם  צריך לפעמים לוותר על שולחן מלא כל טוב  ולהשקיע בלימודים, ואז יש פחות תישכול. כל אחד מאיתנן סוחב איתו  הלם וטראומות  מהעליה.