כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    בצידו האפל של הירח,
    חיים אנשי הצללים בדממה.
    איש קולם אינו שומע,
    מושפלים עד אדמה.

    אך בלילות של ירח מלא,
    בין חושך לחמה,
    זאב בודד בשמם קורא,
    זועק אל..
    השממה.
    ***
    כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
    ***
    כוכבים, יש רק בשמיים...
    ***
    אשמח לתגובות

    כול הזכויות שמורות
    צוריאל צור

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
    יופי של מילים....
      7/9/13 07:45:
    חופשה נעימה וחג שמח:) אני
      29/8/13 00:22:

    חופשה נעימה ותחילת שנה מתוקה.

    המשך שנה טובה טובה :))

      27/8/13 20:43:

    תודה רבה אנשים יקרים :)

     

    אני (זה מהאותיות הקטנות) פחות חשוב בסיפור.

    הוא (זה מהאותיות הגדולות ) יתר ראוי לתשומת לב של האנושות,

    הוא ושאר האנשים שהתפנצ'רו ונעזבו בשולי הדרך , בשער הגיא של החיים.

     

    ושוב תודה לכם על האיחולים .

     

    ב'ה אחזור עם אנרגיות רעננות וכוחות מחודשים.

    שתהיה לכולם שנה טובה , הן במישור האישי, הלאומי והעולמי.

    חיוך

      26/8/13 22:06:
    חופשה נעימה. כולנו, וגם האיש המיוחד שלך, מחכים שתשוב שמח וטוב לבב. וחוץ מזה, שנה טובה!
      26/8/13 15:52:
    חופש נעים, שנה טובה, ו...חזור אלינו במהרה :-))
      26/8/13 15:45:
    חופשה נעימה ושנה טובה שתהיה :)
    חופשה נעימה..
      26/8/13 07:37:
    הוא לא המשוגע. אנחנו, אנחנו המשוגעים. (((~:
      26/8/13 04:45:
    *חופשה נעימה
      25/8/13 23:38:
    חופשה נעימה לך ולבלוגך ~ ♥
      25/8/13 23:36:
    כדאי שיחזור מהר האיש ההוא ... דעתו מאוד חשובה לנו ! (: חופשה נעימה וממלאת מצברים.. שנה טובה .. חג שמח
    0

    האיש שיצא מדעתו וטרם חזר.

    12 תגובות   יום ראשון, 25/8/13, 21:04

     

    ''

     

    על הגשר שאין בו שום תיקווה

    ומתחתיו עובר כביש מהיר בין עיר הבירה לעיר החטאים,

    עומד איש.


    עומד שנים, לא מחסיר אף יום - בחורף, בקיץ, בשמש ובקור.

    מתחתיו, 

    כביש מספר אחת.

    מעליו,

     אחד אלוהינו שבשמיים.

    ובארץ,

     הוא לבדו עם יגונו.

    מדבר לעץ האלמוגן ואל ההרדופים..

    מתריס בידיו אל השמיים, יוצא אל אלוהים מדעתו.


    על הגשר שמבדיל בין עיר הקודש לעיר החול, אנשים חולפים ביעף.

    "מיסכן, השתגע" הם חושבים באוטו ו.. מגבירים את המזגן.

    "הלוחש לעצים" הם קוראים לו

    בשבילם הוא חלק מהנוף .

    והוא..  אינו מפסיק לשאול למה? ומדוע ?


    רק ההרדופים הפסיקו לפרוח, 

    הם, משתתפים בצערו..

     

    ***

     

     

    במהלך חודש ספטמבר,

    הבלוג שלי ואנוכי, נצא לחופשה.

    קצת לנוח, קצת חגים, קצת טיול למקומות רחוקים..

    התנצלותי מראש כי לא אהיה זמין להגיב על תכנים של חברים .

     


     

    שיר בין ערביים - שלמה ידוב.

     

    ''

     

    דרג את התוכן: