כל בוקר אני יוצאת מהבית, עולה על הקטנוע שלי ויוצאת לשדה הקרב. בסופו של הקרב על הנתיב, שלו אני קוראת שביל המראות (תמיד אני רוכבת בין שני רכבים ומשתדלת לא להרוס להם את המראות) אני מגיעה לעבודה.
כן, כן, גם לרוכבת קטנוע מנוסה שכמותי (14 שנה וותק על הכביש), זה כבר לא פשוט לעקוף את הפקקים כל בוקר בלי לחטוף איזה זבנג לפנים.
כבר עברתי מספר תאונות עם הקטנוע: בתאילנד, השכרתי טוסטוס קטן, באי קו-סמוי והרכבתי את חברתי (מה שלא עזר לשיווי המשקל שלי). לאחר מספר קילומטרים מועט, אחרי שביקרנו בביג בודהא ביץ', החלקתי על רצועת עפר ושברתי את עצם הבריח. זה היה כזה מבאס, לעמוד עם כל הנכים בצד כשכולם רוקדים ונהנים. למרות זאת, המשכתי בטיול ולא שיניתי את תוכניותי.
פעם אחת נפלתי על הטמבון של איזה מכונית, שנהגה החליט פתאום לפנות שמאלה, בלי שום התראה מוקדמת.
בקיץ האחרון, החלקתי בפתח-תקווה על כתם שמן ענקי, שאיזה מניאק לא טרח לנקות.בטח המכונית שלו לא עברה טיפול שנים. אבל מה אכפת לו לחרא, הוא הרי לא החליק עליו.למזלי, למרות שהחלקתי עד אמצע הצומת, לא קרה לי דבר חוץ מכמה שריטות ומכות יבשות.לפחות כמה ערסים עזרו לי לקום ונתנו לי מים שזה מאוד נחמד מצידם.
גופי המסכן והחבוט, שרד את כל המכות שניחתו עליו בגבורה, ולמרות כל מה שעברתי אין סיכוי שאנסה לעבור לרכב בקרוב.
אני לא מבינה, איך אנשים נוסעים כל בוקר לעבודה בתוך הדבר המרובע הזה שנקרא רכב. איך אפשר? כל הפקקים האלה יכולים לשגע פילים. מילא בהתחלה עוד אפשר לנצל את הזמן כדי להתאפר להתגלח או לחפש יהלומים במקומות לא הולמים.אבל מה אח"כ? לשמוע מוזיקה? לקרוא עיתון? די..כמה אפשר?
בכלל אני לא מבינה, למה אין עדיין רכבת תחתית במדינה.
פעם מישהו אמר לי שאנחנו מדינה מערבית רק במחשבה, בפועל דברים שונים בתכלית. בסידני למשל, כולם נוסעים ברכבת, מהפועל הפשוט עד לאיש העסקים הבכיר. כולם יודעים שלא שווה להיכנס לעיר עם המכונית כשמחיר החניה כל-כך גבוה. במקומות מסוימים לא ניתן לחנות בכלל, רק משאיות תובלה יכולות לחנות שם לזמן מוגבל בלבד. חוץ מזה, מי צריך מכונית כשהרכבת מגיעה במהירות לכל מקום שאתה צריך, במחיר שווה לכל נפש. אוסטרלים משתמשים במכונית בעיקר כשהם יוצאים מהעיר או כשהם יוצאים לבלות. בעצם, גם כשהם יוצאים לבלות עד מאוחר (כשאין כבר אוטובוס או רכבת) הם לוקחים מונית הביתה, אבל זה כבר בגלל שהם שתו יותר מידי.
אז למה לעזאזל, אין לנו רכבת תחתית? אפילו לי נמאס כבר לרכב על הקטנוע בפקקים הנוראיים והמסוכנים האלה. למה אני צריכה לסבול את העשן המסריח של האוטובוס והמשאית? מילא בחורף עוד אפשר להתחמם מהאדים המסריחים אך המהבילים של האוטובוס, אבל בקיץ...דו תחמוצת הפחמן הזו מורידה אותי ביגון שאולה.
חוץ מזה, כבר קפאו לי הביציות מנהיגה על הקטנוע באמצע החורף. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למה ? למה? למה?
מסכימה איתך.
"מדינה מערבית רק במחשבה"
האמת? אני כבר 4 שנים על קטנוע. דור שלישי לרוכבי הדו-גלגלי בארץ. אבות אבותיי התחילו לרכב על אופנועים בריטים, וההמשך היה על למברטות ווספות חבוטות. משהו בדבר הזה עם שני גלגלים, קפיצים ומערכת הנעה קטנה, מושך אותי. בהתחלה פחדתי, אחר כך גיליתי כי טוב. הטור שלך כל כך מדוייק, ומשקף בדיוק את מה שאני מרגיש כשאני על הקטנוע שלי.
כיכבתי כמובן. וד"ש לביציות...
המצב איום והגורמים האחראים מתעסקים רק בגביית מיסים
במקום אחר כתבתי המון על תאונות הדרכים ואספתי ציטוטים ולינקים מכתבות ומחקרים מהארץ והעולם-עד שיום אחד כל החומר נעלם (ידו הארוכה של מופז?
)
ועוד ירקרק ממני. נשיקות לפנינה ואריאל...
ביצים זה דבר שקופא הרבה יותר מהר מביציות !
(מנסיון - לא של 14 שנים, אבל מכמה חורפים על ג'וירייד)
כנסי לכאן - ולא יקפאו לך הביציות:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=324214
תחזית : כשתהיה רכבת תחתית כולם יגיעו בדיוק בזמן לכל מקום ואז יסתבר לכולם שבעצם לא היה להם כל כך הרבה מה לעשות כמו שהם חשבו בהתחלה ואחרי שהם יגיעו לאן שהם רוצים הם ינעצו מבטים מביכים זה בזה או יימנעו מנעיצת מבטים כאלה לחילופין (קצת כמו בפקקים רק שזה יהיה תכליתי יותר כי כולם הגיעו בזמן)
כל 10 שנים בערך מתקיים טקס חניכת מנהלת הרכבת התחתית בת"א.
מגיעים כל המכובדים, גוזרים סרט, וחוזרים למשרדים.
בינתיים, יש ג'ובים, לשכות, מכוניות שרד, תקציב ל- "סיורים לימודיים" בחו"ל, ועוד.
אולי הם מפתיעים אותנו ומקימים רכבת תחתית בסודיות ופשוט יום אחד נתעורר ונגלה שהיא כבר כאן?
not bloody likely
אחת הסיבות היא שנבחרי הציבור, חושבים רק על 4 השנים הקרובות. למה להתעסק בפרוייקט שרק עוד 20 שנה יחנכו אותו, במילא מי שיקבל את הקרדיט יהיה הפוליטיקאים אז, לא הם.
שמעתי שבסין, כאשר חונכים פרוייקט חדש, אם זה גשר גדול, סכר, רכבת תחתית, מי שזוכה לקרדיט זה מי שיזם את הפרוייקט, לא מי שבמקרה נמצא בתפקיד באותו רגע.
איזו חמודה...
את ממש צודקת ... אבל לא ניראה לי שאם ניכתוב על זה יקרה משהו .
אולי נקים תנועה ... "התנועה למען תנועה תקינה ברחבי המטרופולין"...