לאן אתן ממהרות ציפורי היקרות?  דרורית San שטסל

שמים מכוסים בלהקות ציפורים נודדות מבשרים שהגיע הסתיו

ציפורים שהיו אתנו בקיץ עפות למקום באו יהיה להן חמים ונעים בימי החורף

וציפורים שנפשו במקומות קרירים באירופה לאורך הקיץ חוזרות לפני

שיתחיל שם הכפור אל ארצנו הנעימה להן במיוחד בעונת החורף הישראלי.

גם במאה ה-21 עדיין הסודות של יכולות הניווט של הציפור בשמים נותר עלום

ואף אחת מהתיאוריות המדעיות לא מסבירה כראוי

את פשר החיבור של הלהקות למופעי אקרבטיקה בשמים (אני לא

מתכוונת למעוף שנועד להתחברות עם הזרמים באוויר)

ואת היכולות הנפלאות של הרדאר הפנימי שמכוון את מעופן

http://www.youtube.com/watch?v=yI1hCT6MoUQ

         קליפ 'זה היה עם בא הסתיו' -  בביצוע הפרפרים

ציפורים נודדות  

מילים: יורם טהרלב
לחן: אפי נצר

עם הסתיו חזרו הציפורים
מעבר למדבר מעבר להרים
והוא ראה אותה על הענף
והיא כחולת נוצה והיא דקת כנף.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
הייתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

הוא בנה לה קן מעשבים
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים
הוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי: נוצה מתוך זנבה.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
הייתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

ובחורף בין שקיעות וקור
נשקו הם זה לזו מקור אלי מקור
ועת חמה זרחה מתוך ענן
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
הייתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

עת אביב חזר אל הכפרים
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים
ורוח שעבר בגן מצא
בצל עצי החורש פרח ונוצה.

זה היה עם בוא הסתיו
הוא אותה כל כך אהב
הייתה יפה כמו בשירים
כמו בסתיו הציפורים.

שיר אהבה מרגש בין ציפורים,

האם הנמשל, הוא האהבה הבלתי אפשרית בין עולמות ורקעים

של מי שצריך לחזור למדבר לזו שצריכה להתחבר להרים?

מדוע דווקא זוג ציפורים משמש כהשלכה לאהבה של בני אדם?

למה מאז ומתמיד הציפורים שימשו כמעין משל לחיי האדם?

הציפורים מהוות דוגמא לא רק לזוגיות אלא גם להורות

בתנ"ך מופיע פסוק "כנשר יעיר קנו, על גוזליו ירחף",

המדמה את אב המשפחה לנשר, שצריך להתייחס ל"גוזליו" בעדינות,

לרחף מעליהם ולא להעמיס עליהם את כל כובד משקלו.

באחד משיריו היפים, "על הדרך עץ עמד", כותב איציק מנגר

על ילד שלבו נחמץ למראה העץ העומד עירום בחורף

וכל ציפוריו עזבוהו לאנחות הרוח.

הוא מחליט להיות ציפור ולעלות על העץ במקומן.

לצייץ לעץ שיר עליז ולנחמהו...

אך אימו הדאגנית, מפחדת שהוא יתקרר מצינת החורף,

מלבישה אותו בגדים חמים וכבדים ואפילו ערדליים.

מנגר מסיים את שירו באמירה

שהיא משל נהדר ליחסי הורים-ילדים:

בגלל אהבתה של אימא,

לא הצלחתי לפרוש כנפיים ולהמריא אל על...

כמובן כמו בכל שיר רציני עמוק יש את גם

את הפרשנות הלאומית. העץ הוא המשל לא"י

העומדת ערומה וכל 'ציפוריה' עזבו פרחו לנכר.

הצעיר החלוץ רוצה לפרוס כפיים

ולעוף מחוץ ל...גלות

אך האם המודאגת חרדה לגורלו וחוששת

ש'חלילה בין מתים תבוא להתארח'. 

מילים: איציק מאנגר
לחן: פ. לסקובסקי
תרגום: נעמי שמר

http://www.youtube.com/watch?v=Aq6LMaFu2OI

הגרסה המקסימה באידיש עם תרגום בעברית

http://www.youtube.com/watch?v=Aq6LMaFu2OI

צילה דגן בגרסה העברית