על שימוש בגז ושאר קוים אדומים

2/9/13 23:26:

אני לא הבעתי עמדה בעד התערבות אמריקאית ללא גיבוי של הגופים הבנ'ל, או בעד התערבות אמריקאית בכלל. ההתעניינות שלי היא ברמה היותר עקרונית. מדבריו של שרלוק עולה העמדה כאילו כל האבחנה בין נשק כימי לקונבנציונלי מיותרת. אני חושבת שהאבחנה הזאת משקפת קונסנזוס מוסרי בנ'ל. אם אין לה חשיבות, למה לא לבטל את האמנה שאוסרת נשק כימי. אני לא בעד ביטול כזה. יש הבדל בין להגיד שהקו האדום הוא חסר ערך, לבין להגיד שנדרשת אכיפה שוויונית ולא סלקטיבית של הקו האדום, או מנגנונים אחרים מהקיימים ליישום האמנות (עם זה אני מסכימה). לגבי ישראל, לא טענתי לרגע שהיא כן מתנהלת במוסריות. כך גם לגבי ארה'ב, לא טענתי שיש לה זכויות יתר לאכיפה או ענישה או מעמד מוסרי גבוה יותר. עיקר העניין שלי הוא ברמה העקרונית, משום שהמוסדות הבנ'ל ומנגנוני האכיפה בנויים כך שזה תמיד מאוחר מדי. ההיסטוריה די מראה שהקהילה הבנ'ל אימפוטנטית ועד שהיא מתחילה לזוז יש כבר יותר מדי מתים. עיקרון אי ההתערבות הקנטיאני להבנתי חל על "רפובליקות" והוא לא נראה לי רלוונטי לדיקטטורות, לא שאני מומחית גדולה לקאנט.

צטט: rebosher 2013-09-02 20:51:49

השקמיסט שתה לך חצי...והרי החצי השני: ישראל חתמה על העצומה ב-93, אך מאז לא אשררה אותה. אם את מנסה להגיד שסוריה -- היא משטר אסד, הזרוע הצבאית וכו'-- ראויים להענש על שימוש בנשק כימי הרי את מתפרצת לדלת פתוחה. אך בלי צ'רטר מהאו"ם שבינתיים עוד לא פירסם את ממצאיו ואשר לפיכך לא ברורות העובדות אי אפשר למצות את הדין. לשם כך דרוש דיון בעצרת. לארה"ב אין אוטומטית היתר כשרות מוסרי מפני שארה"ב מזלזלת ומתעלמת ממוסדות אלו כאשר לא נוח לה לקבל את דינם. גם קנט שניסח את הצו הקטגורי היה מצווה על הדורשים נאה, לקיים. ובנוסף לכך מתבקשת השאלה מהו אותו העונש ואת מי מענישים. ובחזרה לקווים האדומים. כשם ששרלוק העיר הבעייתיות היא שיותר ממאה אלף איש נהרגו בתוך הקווים האדומים מול המדינאים ולא נעשה מספיק. במצב זה קשה להפריד את האינטרסים ההגמוניים של ארה"ב מפעולת הענישה. ובנוגע לחיים: מה היית בחירתך? משטר איסלמיסטי קיצוני של האופוזיציה או המשטר העלווי? האם בכך שהמערב יפציץ את צבאו של אסד תיעשה הבחירה בחיים קלה יותר?

צטט: רkקל 2013-09-02 19:31:30

אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שהסורים מסוגלים לפתח נשק כימי באופן די לוקאלי.. אני די מקבלת את האבחנה שעושים בין נשק קונבנציונאלי לבלתי קונבנציונלי.. נשק לא קונבננציונאלי (ביולוגי, כימי, גרעיני) אין לו מטרה ספציפית או ממוקדת חוץ מאשר חיסול שטחים שלמים של חיים ללא כל אבחנה, wmd, ולכן מקובל עלי הטאבו שיש בדין הבנלאומי על נשק כימי, למיטב זכורני כמעט כל העולם חתום על האמנה האוסרת נשק כימי וגם התפרק מנשק כימי.. (סוריה מעולם לא חתמה). אני מקבלת את ההערה שלך שעבור המת זה לא משנה, אבל אני חושבת שעבור החיים זה כן משנה, במובן של הסדרת נורמות וכללי משחק בינלאומיים בנושא אלימות ומלחמות. אני גם מקבלת את ההערה שלך שיש כאן סטנדרט כפול, שמן הסתם מעצמות עשו שימוש בנשק כימי ללא כל סנקציות, אבל רואה בכך סוגיה נפרדת. שיחות דיפלומטיות וסנקציות כלכליות זה נחמד, רק שאלה תהליכים ארוכים, ובמהלכם יכולים למות מאות אלפי אזרחים בידי משטר רצחני. זו בעיני סוגיה סבוכה ולא נראה לי שיש לה פיתרון פשוט או פשטני ולי אישית אין תשובה חד משמעית בנושא.

2/9/13 22:42:

צטט: רkקל 2013-09-02 19:31:30

אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שהסורים מסוגלים לפתח נשק כימי באופן די לוקאלי.. אני די מקבלת את האבחנה שעושים בין נשק קונבנציונאלי לבלתי קונבנציונלי.. נשק לא קונבננציונאלי (ביולוגי, כימי, גרעיני) אין לו מטרה ספציפית או ממוקדת חוץ מאשר חיסול שטחים שלמים של חיים ללא כל אבחנה, wmd, ולכן מקובל עלי הטאבו שיש בדין הבנלאומי על נשק כימי, למיטב זכורני כמעט כל העולם חתום על האמנה האוסרת נשק כימי וגם התפרק מנשק כימי.. (סוריה מעולם לא חתמה). אני מקבלת את ההערה שלך שעבור המת זה לא משנה, אבל אני חושבת שעבור החיים זה כן משנה, במובן של הסדרת נורמות וכללי משחק בינלאומיים בנושא אלימות ומלחמות. אני גם מקבלת את ההערה שלך שיש כאן סטנדרט כפול, שמן הסתם מעצמות עשו שימוש בנשק כימי ללא כל סנקציות, אבל רואה בכך סוגיה נפרדת. שיחות דיפלומטיות וסנקציות כלכליות זה נחמד, רק שאלה תהליכים ארוכים, ובמהלכם יכולים למות מאות אלפי אזרחים בידי משטר רצחני. זו בעיני סוגיה סבוכה ולא נראה לי שיש לה פיתרון פשוט או פשטני ולי אישית אין תשובה חד משמעית בנושא.

כמו ש-rebosher ציין, ישראל שחתמה על האמנה מעולם לא אישררה אותה. זה כמובן מעמיד את ישראל בשורה אחת עם משטר אסד, בין אם את אוהבת את ההשוואה או לא. ומאחר ובסוריה כבר נרצחו למעלה ממאה אלף איש, ולא בנשק כימי, אלא בנשק "קביל", כל שנשאר הוא לנסות לדמיין מה היה קורה אם הקהיליה הבינלאומית היתה מנסה לכפות על סוריה פתרונות דיפלומטים לפני שהמאה אלף נרצחו.

2/9/13 20:51:

השקמיסט שתה לך חצי...והרי החצי השני: ישראל חתמה על העצומה ב-93, אך מאז לא אשררה אותה. אם את מנסה להגיד שסוריה -- היא משטר אסד, הזרוע הצבאית וכו'-- ראויים להענש על שימוש בנשק כימי הרי את מתפרצת לדלת פתוחה. אך בלי צ'רטר מהאו"ם שבינתיים עוד לא פירסם את ממצאיו ואשר לפיכך לא ברורות העובדות אי אפשר למצות את הדין. לשם כך דרוש דיון בעצרת. לארה"ב אין אוטומטית היתר כשרות מוסרי מפני שארה"ב מזלזלת ומתעלמת ממוסדות אלו כאשר לא נוח לה לקבל את דינם. גם קנט שניסח את הצו הקטגורי היה מצווה על הדורשים נאה, לקיים. ובנוסף לכך מתבקשת השאלה מהו אותו העונש ואת מי מענישים. ובחזרה לקווים האדומים. כשם ששרלוק העיר הבעייתיות היא שיותר ממאה אלף איש נהרגו בתוך הקווים האדומים מול המדינאים ולא נעשה מספיק. במצב זה קשה להפריד את האינטרסים ההגמוניים של ארה"ב מפעולת הענישה. ובנוגע לחיים: מה היית בחירתך? משטר איסלמיסטי קיצוני של האופוזיציה או המשטר העלווי? האם בכך שהמערב יפציץ את צבאו של אסד תיעשה הבחירה בחיים קלה יותר?

צטט: רkקל 2013-09-02 19:31:30

אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שהסורים מסוגלים לפתח נשק כימי באופן די לוקאלי.. אני די מקבלת את האבחנה שעושים בין נשק קונבנציונאלי לבלתי קונבנציונלי.. נשק לא קונבננציונאלי (ביולוגי, כימי, גרעיני) אין לו מטרה ספציפית או ממוקדת חוץ מאשר חיסול שטחים שלמים של חיים ללא כל אבחנה, wmd, ולכן מקובל עלי הטאבו שיש בדין הבנלאומי על נשק כימי, למיטב זכורני כמעט כל העולם חתום על האמנה האוסרת נשק כימי וגם התפרק מנשק כימי.. (סוריה מעולם לא חתמה). אני מקבלת את ההערה שלך שעבור המת זה לא משנה, אבל אני חושבת שעבור החיים זה כן משנה, במובן של הסדרת נורמות וכללי משחק בינלאומיים בנושא אלימות ומלחמות. אני גם מקבלת את ההערה שלך שיש כאן סטנדרט כפול, שמן הסתם מעצמות עשו שימוש בנשק כימי ללא כל סנקציות, אבל רואה בכך סוגיה נפרדת. שיחות דיפלומטיות וסנקציות כלכליות זה נחמד, רק שאלה תהליכים ארוכים, ובמהלכם יכולים למות מאות אלפי אזרחים בידי משטר רצחני. זו בעיני סוגיה סבוכה ולא נראה לי שיש לה פיתרון פשוט או פשטני ולי אישית אין תשובה חד משמעית בנושא.

2/9/13 19:31:

אני לא בטוחה במאה אחוז אבל נדמה לי שהסורים מסוגלים לפתח נשק כימי באופן די לוקאלי.. אני די מקבלת את האבחנה שעושים בין נשק קונבנציונאלי לבלתי קונבנציונלי.. נשק לא קונבננציונאלי (ביולוגי, כימי, גרעיני) אין לו מטרה ספציפית או ממוקדת חוץ מאשר חיסול שטחים שלמים של חיים ללא כל אבחנה, wmd, ולכן מקובל עלי הטאבו שיש בדין הבנלאומי על נשק כימי, למיטב זכורני כמעט כל העולם חתום על האמנה האוסרת נשק כימי וגם התפרק מנשק כימי.. (סוריה מעולם לא חתמה). אני מקבלת את ההערה שלך שעבור המת זה לא משנה, אבל אני חושבת שעבור החיים זה כן משנה, במובן של הסדרת נורמות וכללי משחק בינלאומיים בנושא אלימות ומלחמות. אני גם מקבלת את ההערה שלך שיש כאן סטנדרט כפול, שמן הסתם מעצמות עשו שימוש בנשק כימי ללא כל סנקציות, אבל רואה בכך סוגיה נפרדת. שיחות דיפלומטיות וסנקציות כלכליות זה נחמד, רק שאלה תהליכים ארוכים, ובמהלכם יכולים למות מאות אלפי אזרחים בידי משטר רצחני. זו בעיני סוגיה סבוכה ולא נראה לי שיש לה פיתרון פשוט או פשטני ולי אישית אין תשובה חד משמעית בנושא.

2/9/13 11:16:

צטט: רkקל 2013-09-01 20:02:38

מה לדעתך יש לעשות (אם בכלל) כאשר (בהנחה שהראיות מהימנות) דיקטטור הורג אלפי אזרחים שלו וביניהם ילדים בעזרת נשק כימי?

מה שאמורים היו לעשות עם רודנים שהורגים בבני עמם בעזרת נשק קונוונציונלי. לא למכור להם נשק. לא לאפשר מסחר. לא למכור להם כלום, ולא לקנות מהם כלום. לא לאפשר יחסי חוץ. ומצד שני, לפעול בכל הכלים הדיפולמטים האפשריים כדי לפתור את הסכסוך.

זאת הדרך הקשה. הרבה יותר קל לצייר קו אדום גמיש ונוח שסוחב מאות אלפי הרוגים. אז אם רוצים קו אדום אז הוא צריך להיות: הקו האדום הוא שאסור להרוג. נקודה.

1/9/13 20:02:

מה לדעתך יש לעשות (אם בכלל) כאשר (בהנחה שהראיות מהימנות) דיקטטור הורג אלפי אזרחים שלו וביניהם ילדים בעזרת נשק כימי?

1/9/13 18:56:

זו הסיבה היחידה שבגללה מרבית הישראלים ששים אלי צעד זה הבלתי מנומק היטב. ולהזכירך שגם הפלישה לעירק ב2003 תוכננה ובושלה ביד ניאו-קונסרבטיבים שהאמינו שהסדר החדש בעולם "טוב ליהודים". מבחינת משקלם של הדברים מחצית נאומו של אובמה מכוונת להתרעת אירן. אובמה מכנה את ארה"ב הדמוקרטיה הקונסטיטוציונית הוותיקה בעולם ובשם כך פונה אל בית הנבחרים להתייצב מאחורי החלטתו. מעשית הוא פותח את הנושא לדיון שהוא צעד מאד חיובי. בדיון זה חשוב לציין שדווקא מנקודת המבט של החוק הבינ"ל מוריס דייוויס (קולונל בדימוס ופרופ. לחוק בינ-לאומי) מסכם את מצב הדברים כך: At present, Syria has a more clearly defensible legal basis to attack the United States than the United States does to attack Syria

כמו כן זכור שידיה של הדמוקרטיה הקונסטיטוציונית הוותיקה בעולם -- אשר הוקמה והתבססה באמצעות טיהור אתני של אדומי העור, זיעת עבדים ותוקפנות כלפי מקסיקו; ושעד לפני כחמישים שנה היו חוקיה גזעניים דפאקטו -- מטונפות בדם אשר בחלקו נשפך באמצעו נשק בלתי קונבנציונאלי כנפ"לם ומצרר.

צטט: שמעון מאיר 2013-08-31 22:15:54

ואף מילה על איראן. לאיים על יהודים מותר.

1/9/13 08:45:

צטט: רkקל 2013-09-01 08:18:31

שרלוק האם לדעתך הקוים האדומים שהציבה האנושות באמצעות הדין הבנלאומי אחרי מלחמת העולם הראשונה - הם מיותרים ? נבטל את כל האמנות ונסגור עניין.

לא, הם לא מיותרים. הם פשוט חסרי ערך. אם מאה עשרים אלף בני אדם יכולים למות וזה לא נחשב חציית קו אדום, כי הם נרצחו בנשק "קביל", אז לקוים האדומים אין שום משמעות.

1/9/13 08:33:

התכוונתי מלחמת העולם השניה -

1/9/13 08:21:

מסכימה עם נקודת המסר הסמכותי, שהרי כן היתה חציית קוים מצד מעצמות ללא סקנציות. לא מסכימה שקויים אדומים הם מיותרים. לאחרונה קראתי שוב את השלום הנצחי של קאנט.

1/9/13 08:18:

שרלוק האם לדעתך הקוים האדומים שהציבה האנושות באמצעות הדין הבנלאומי אחרי מלחמת העולם הראשונה - הם מיותרים ? נבטל את כל האמנות ונסגור עניין.

1/9/13 01:02:

צטט: rebosher 2013-09-01 00:41:43
http://www.youtube.com/watch?v=_T2yTDxJOdQ&sns=em

31/8/13 23:01:

צטט: Sherlock 2013-08-30 22:38:54

הקו האדום הוא לא חסר ערך, אלא חסר משמעות. כי אנשים מתים לפניו, מאחוריו, מימינו ומשמאלו. וכל התשובות שלך מתחייסות לאלה שמציבים קוים אדומים, ולא לאלה שמתים בגללם. או בגלל שהם לא קיימים - הקוים. או בגלל שהקוים בכלל ירוקים. או כחולים. או בגלל שאין בכלל קוים. ובכלל קיבינימט על הקוים. כל מה שהקוים האלה עושים זה להצדיק מוות של אנשים. וכל מה שאתה עושה זה לנסח את ההצדקות האלה. אבל אם את כל מה שמשקיעים בקוים ישיקעו באיך למנוע שיהיו קוים, אולי ימותו פחות אנשים.

הנה ההדגשות בתגובה שלך. נדמה לי שאחרי שתקרא את תגובתך שוב תוכל לעכל את מה שכתבת. אני שמח לגלות ששינית את דעתך. אנשים מתים בגלל כפי שאמרת בגלל שהפציצו אותם. השאלה היא אם זה בסדר לראות את המחזה הזה בו מאות אלפי אנשים נהרגים כי מפציצים אותם ולא לעשות כלום. השאלה היא האם אחרי שניסיונות תיווך, פיקוח ופיוס עלו בתוהו מותר להפעיל כוח כדי למנוע זוועה שכזו? אם דעתך היא לא הרי שהערך לא להתערב, גדול בהרבה בעינך מערכים שוליים כמו חיי אדם או סולידריות אנושית. אתה תעדיף לראות בני אדם מושלכים לתאי גזים ובלבד שמדינה כלשהי לא תתערב במלחמה לא לה. נדמה לי שהגישה הזו הייתה השולטת בארצות הברית (לדוגמה) בעת מלחמת העולם השנייה, שכן רוב האזרחים התנגדו נמרצות לכניסת ארצות הברית למלחמה. נדמה לי שבמיוחד בגלל גישה אדישה ואנוכית שכזו הוקם ארגון האומות המאוחדות מלכתחילה.

צטט: Sherlock 2013-08-31 21:09:39

לא הבנת כלום. הם מתו כי ירו בהם, הפגיזו אותם והפציצו אותם.

צטט: עצבן 2013-08-31 01:02:06

סוף סוף הבנתי. 120 אלף איש בסוריה מתו בגלל הקו האדום...

אמרתי לך שאני קצת קשה תפיסה

31/8/13 22:45:

צטט: rebosher 2013-08-31 18:52:38

עצבן מתחרז קצרות עם קשקשן...

שמא אין ספק שמצאת את עקב אכילס בטיעוני. עצבן מתחרז עם קשקשן... (נראה לי שביאליק צריך לחשוש למעמדו).

אלא שהבלילה של מר גולשת על פני טורים ארוכים מכפי שהדעת סובלת. "המשפט הבינלאומי, כפי שגובש במגילת האו"ם שמהווה את הבסיס לסדר הגלובלי, אוסר על שימוש בכח. לכך יש שני חריגים: הראשון הוא הגנה עצמית (שיכולה להיות אינדיבידואלית כאשר מדינה מגנה על עצמה, או קולקטיבית, כאשר מדינות מסייעות למדינה שהותקפה ומבקשת סיוע). השני, הוא פעולה באישור מועצת הביטחון של האו"ם, שרשאית להתיר שימוש בכוח בתגובה להפרה של השלום והביטחון הבינלאומיים." ( אייל גרוס הארץ 31.08.2013 )

אין ספק שאתה צודק - רצח עם צריך להתנהל על פי הספר... אבל זה עצוב שאדם מביא מקור ואינו טורח לקרוא אותו. הנה עוד מספר ציטוטים מאותו מקור ששכחת להזכיר:

"סבך זה מצביע על הבעיות שבעצם הדרישה לאישור על ידי מועצת הביטחון: אמנם דרישה זו מונעת פעולה חד צדדית, אך הרכב מועצת הביטחון משקף אינטרסים ובפרט הטייה לטובת חמש החברות הקבועות"

ועוד אחת: "אין ספק שהפעלת נשק כימי על ידי מדינה נגד אזרחיה מהווה סף חדש של הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי."

אך נדמה לי שבמקרה סבוך כגון זה צריך להיות קצת... שטחי כדי להיתלות במשפט אחד (שדרך אגב איננו כל כך מדויק).

התקדים הידוע הוא ההתערבות בקוסבו (למרות וטו רוסי) שמנעה בפועל מוות של מאות אלפי אנשים. ושווה לזכור את אי ההתערבות ברצח העם שקדם לו בשל אותו וטו רוסי ברוב שלבי המלחמה בבוסניה שעלו בחייהם של 1.4 מיליון בני אדם. והנה קצת חומר על רצח העם הבוסני למי ששכח: http://www.cga.org.il/?page_id=409

והנה תמצית של חלק מהטיעונים המשפטיים העומדים בזכות התערבות הומניטרית: http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EEHJM

וכיוון שאנו בענייני שמירה על הכללים שווה להיזכר גם ש:דו"ח רב השפעה של ועדה שמונתה על ידי ממשלת קנדה (ICISS), אשר דן בשאלת ההתערבות ההומניטרית, קיבע בשנת 2001 את המושג RtoP, שהוא קיצור של The Responsibility to Protect, ובעברית "האחריות להגן". "האחריות להגן" מגדירה מחדש את תפיסת הריבונות, כמבוססת בראש ובראשונה על האחריות להגן על האוכלוסיה. כאשר מדינה אינה ממלאת את אחריותה זו, תעבור האחריות לקהילה הבינלאומית. בשנת 2005, אימצה העצרת הכללית של האו"ם, פה אחד – ואמנם באופן צר יותר – את עיקרי דוקטרינת ה-RtoP, במסגרת מסמך הסיכום של הפסגה העולמית (World Summit Outcome Document).

http://hatraklin.org/2012/02/07/%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%91/

לכן נדמה לי שעל הנושא הזה בדיוק המליצו חכמינו את הכלל סייג לחכמה שתיקה.

בנוסף לכך אם מר כה דואג לעתיד האו"ם או רגיש לטיהור אתני אז שיואיל ליטול קורה.

אני מניח שהמשפט הנ"ל משמעו - כיוון שהכותב הוא אזרח ישראל, וכיוון שישראל לטעמו של הכותב מבצעת בעצמה טיהור אתני - אזי לישראלי אין שום זכות לבקר את הטיהור האתני שנעשה בסוריה. אם הבנתי אותך נכון (ומבלי להיכנס לשאלה הקטנונית מהי אזרחותך):

1. כיוון שאני בעל פוסט - וכיוון שבפוסט שלי נכתבו יותר מפעם אחת ביקורת על השימוש בכוח שישראל עושה, אפשר לומר שאני אולי קשקשן - אבל אני לפחות לא צבוע. אני לא מבדיל בין דם לדם - והדם לא נראה לי פחות סמיך לא משנה אם הנפגעים הם יהודים, פלסטינים עיראקים שנפגעו על ידי ארה"ב, או אפילו סורים שנרצחו על ידי הרודן החביב אסד.

2. אם כל הביקורת על ישראל (ובהחלט יש) מספר הקרבנות הערביים (ממצריים, סוריה, ירדן, לבנון, ופלסטין) מ-1950 ועד היום (מאז הקמת המדינה ועד היום) עומד על 35 אלף (מספר הקורבנות הישראלים אם זה במקרה מעניין אותך עומד על 16 אלף). הרוב הגדול של אותם הרוגים (משני הצדדים) הוא במלחמות בין מדינת ישראל למדינות ערב (שחלקם כידוע לא נפתחו על ידי מדינת ישראל). בקיצור בסכסוך שלווה במספר מלחמות אזוריות קשות במשך יותר מ-60 שנה נהרגו 35 אלף ערבים (וגם 16 אלף יהודים). זכותך להטיל את האחריות לכלל הקרבנות על מדינת ישראל (אבל נדמה לי שלצורך כך תזדקק למידה לא מבוטלת של בורות וטיפשות גם יחד). בכל מקרה מדובר במוות נורא ומיותר של כחמש מאות חמישים ערבים שנה (לעומת מוות של כמאתים חמישים יהודים בשנה). לעומת זאת ידיך החביב אסד גרם בתוך שנתיים למוות של 120 אלף איש. כלומר בשנה אחת הוא גרם למותם של 60 אלף איש מבני ארצו - כמעט כפול שניים מכל הערבים שנהרגו בכל מלחמות ישראל... אז או שאתה חובב מוות סיטונאי, או שמוות שאינו נגרם על ידי מדינת ישראל הוא כנראה לא מוות בעיינך, או שפשוט אתה מאוד מאוד חלש בחשבון.

שמעון מאיר

31/8/13 22:15:

ואף מילה על איראן. לאיים על יהודים מותר.

31/8/13 21:09:

לא הבנת כלום. הם מתו כי ירו בהם, הפגיזו אותם והפציצו אותם.

צטט: עצבן 2013-08-31 01:02:06

סוף סוף הבנתי. 120 אלף איש בסוריה מתו בגלל הקו האדום...

אמרתי לך שאני קצת קשה תפיסה

צטט: Sherlock 2013-08-30 22:38:54

הקו האדום הוא לא חסר ערך, אלא חסר משמעות. כי אנשים מתים לפניו, מאחוריו, מימינו ומשמאלו. וכל התשובות שלך מתחייסות לאלה שמציבים קוים אדומים, ולא לאלה שמתים בגללם. או בגלל שהם לא קיימים - הקוים. או בגלל שהקוים בכלל ירוקים. או כחולים. או בגלל שאין בכלל קוים. ובכלל קיבינימט על הקוים. כל מה שהקוים האלה עושים זה להצדיק מוות של אנשים. וכל מה שאתה עושה זה לנסח את ההצדקות האלה. אבל אם את כל מה שמשקיעים בקוים ישיקעו באיך למנוע שיהיו קוים, אולי ימותו פחות אנשים.

31/8/13 18:52:

עצבן מתחרז קצרות עם קשקשן... אלא שהבלילה של מר גולשת על פני טורים ארוכים מכפי שהדעת סובלת. "המשפט הבינלאומי, כפי שגובש במגילת האו"ם שמהווה את הבסיס לסדר הגלובלי, אוסר על שימוש בכח. לכך יש שני חריגים: הראשון הוא הגנה עצמית (שיכולה להיות אינדיבידואלית כאשר מדינה מגנה על עצמה, או קולקטיבית, כאשר מדינות מסייעות למדינה שהותקפה ומבקשת סיוע). השני, הוא פעולה באישור מועצת הביטחון של האו"ם, שרשאית להתיר שימוש בכוח בתגובה להפרה של השלום והביטחון הבינלאומיים." ( אייל גרוס הארץ 31.08.2013 ) בנוסף לכך אם מר כה דואג לעתיד האו"ם או רגיש לטיהור אתני אז שיואיל ליטול קורה.

=====

. אם קו אדום הוא חסר ערך לשיטתך נדמה לי שהפוסטים שהעלית (על השימוש בנשק כימי) מיותרים. נשארים עם השאלה האם יש מקרים שבהם העולם צריך להתערב בסכסוכים (פנימיים או בין מדינות), והאם יש מקרה שמצדיק התערבות צבאית. במידה התשובה לשאלה הקודמת היא לא יש כמובן לפרק את נאט"ו, את הכוחות של האו"ם (ואולי אפילו צריך לשקול לבטל את האו"ם עצמו). נשארנו עם מצב שכל מדינה לעצמה, שטיהורים אתני או אפילו שואה הם בעייתו הבלעדית של הקבוצה הנכחדת. השיטה הזו למעשה הופכת על פיה את הקוד הבינלאומי שהתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה. נדמה לי שההצעה הזאת יכולה לערוב לאזנם של דיקטטורים, נאו נאצים ועוד קבוצות כוח שרוצות להיפטר מ"אנשים מיותרים". לעומת זאת אם התשובה לשאלה היא שיש מקרים שבהם העולם כן צריך להתערב (לרבות התערבות צבאית) השאלה היא מתי. הרי לא יתכן שכאשר יש שרצח במדינה מסוימת יגרום לפלישה אליה. אפילו כאשר מלחמה שרויה במלחמת אזרחים - ואפילו כאשר מדובר במאות הרוגים נדמה שההתערבות הצבאית מיותרת מהטעם הפשוט שגם להתערבות הצבאית, ובמיוחד לתופעות הלוואי שלה (כמו בעירק) יש כמות רבה של קרבנות. לכן המונח קו אדום (או איך שלו נקרא לו) הוא תנאי הכרחי לעירוב כוח צבאי - שאם לא כן היו מערבים כוח צבאי מתי שמתחשק.

31/8/13 18:37:

"שלנו" דהיינו הבורסה בה נסחרות מניות http://www.raytheon.com/ שהרי "השוק" היא הדמוקרטיה

צטט: Sherlock 2013-08-30 23:06:41

צטט: rebosher 2013-08-30 17:10:54
המסר במדיניות 'הקוו האדום' אינו מוסרי כי אם סמכותי וזו לשונו: אנחנו (הקומפלקס התעשיתי-צבאי-ביטחוני) נחליט למי ומתי מותר להשתמש בנשק כימי.

ועוד: ובכלל לא איכפת לנו כמה אנשים ימותו, כל זמן שזה יהיה לפי הכללים שלנו.

31/8/13 01:02:

סוף סוף הבנתי. 120 אלף איש בסוריה מתו בגלל הקו האדום...

אמרתי לך שאני קצת קשה תפיסה

צטט: Sherlock 2013-08-30 22:38:54

הקו האדום הוא לא חסר ערך, אלא חסר משמעות. כי אנשים מתים לפניו, מאחוריו, מימינו ומשמאלו. וכל התשובות שלך מתחייסות לאלה שמציבים קוים אדומים, ולא לאלה שמתים בגללם. או בגלל שהם לא קיימים - הקוים. או בגלל שהקוים בכלל ירוקים. או כחולים. או בגלל שאין בכלל קוים. ובכלל קיבינימט על הקוים. כל מה שהקוים האלה עושים זה להצדיק מוות של אנשים. וכל מה שאתה עושה זה לנסח את ההצדקות האלה. אבל אם את כל מה שמשקיעים בקוים ישיקעו באיך למנוע שיהיו קוים, אולי ימותו פחות אנשים.

30/8/13 23:06:

צטט: rebosher 2013-08-30 17:10:54
המסר במדיניות 'הקוו האדום' אינו מוסרי כי אם סמכותי וזו לשונו: אנחנו (הקומפלקס התעשיתי-צבאי-ביטחוני) נחליט למי ומתי מותר להשתמש בנשק כימי.

ועוד: ובכלל לא איכפת לנו כמה אנשים ימותו, כל זמן שזה יהיה לפי הכללים שלנו.

30/8/13 22:38:

הקו האדום הוא לא חסר ערך, אלא חסר משמעות. כי אנשים מתים לפניו, מאחוריו, מימינו ומשמאלו. וכל התשובות שלך מתחייסות לאלה שמציבים קוים אדומים, ולא לאלה שמתים בגללם. או בגלל שהם לא קיימים - הקוים. או בגלל שהקוים בכלל ירוקים. או כחולים. או בגלל שאין בכלל קוים. ובכלל קיבינימט על הקוים. כל מה שהקוים האלה עושים זה להצדיק מוות של אנשים. וכל מה שאתה עושה זה לנסח את ההצדקות האלה. אבל אם את כל מה שמשקיעים בקוים ישיקעו באיך למנוע שיהיו קוים, אולי ימותו פחות אנשים.

צטט: עצבן 2013-08-30 19:48:29

טענות מאוד מוזרות.

1. נדמה לי שהתחלת את סידרת הפוסטים באמירה "איזה סבבה יש מלחמה" כאילו יש מישהו ששש לצאת למלחמה בסוריה. לא יודע למי התכוונת - אבל קשה להניח שהכוונה היתה למנהיגי העולם המערבי שעושים כל שביכולתם כדי לא ללכלכך את ידיהם בסוריה. ובכלל כפי שכבר ראינו מנהיגים נוטים לבצע מדיניות על פי אינטרסים - וכדי שמדינה מסוימת תהיה מוכנה להקריב את בניה - ולהוקיע את כספה במלחמה של מדינה אחרת צריך להיות לה - או אינטרס ישיר (כמו הפלישה של ברית המועצות לאפגניסטן בזמנו), או דעת קהל מספיק חזקה (כמו בהתערבות בקוסובו בזמנו). לכן נדמה לי שדעת הקהל משחקת במקרה זה תפקיד חשוב (למרות שכאמור בארה"ב יש רוב די מוצק לאי התערבות).

2. אם קו אדום הוא חסר ערך לשיטתך נדמה לי שהפוסטים שהעלית (על השימוש בנשק כימי) מיותרים. נשארים עם השאלה האם יש מקרים שבהם העולם צריך להתערב בסכסוכים (פנימיים או בין מדינות), והאם יש מקרה שמצדיק התערבות צבאית. במידה התשובה לשאלה הקודמת היא לא יש כמובן לפרק את נאט"ו, את הכוחות של האו"ם (ואולי אפילו צריך לשקול לבטל את האו"ם עצמו). נשארנו עם מצב שכל מדינה לעצמה, שטיהורים אתני או אפילו שואה הם בעייתו הבלעדית של הקבוצה הנכחדת. השיטה הזו למעשה הופכת על פיה את הקוד הבינלאומי שהתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה. נדמה לי שההצעה הזאת יכולה לערוב לאזנם של דיקטטורים, נאו נאצים ועוד קבוצות כוח שרוצות להיפטר מ"אנשים מיותרים". לעומת זאת אם התשובה לשאלה היא שיש מקרים שבהם העולם כן צריך להתערב (לרבות התערבות צבאית) השאלה היא מתי. הרי לא יתכן שכאשר יש שרצח במדינה מסוימת יגרום לפלישה אליה. אפילו כאשר מלחמה שרויה במלחמת אזרחים - ואפילו כאשר מדובר במאות הרוגים נדמה שההתערבות הצבאית מיותרת מהטעם הפשוט שגם להתערבות הצבאית, ובמיוחד לתופעות הלוואי שלה (כמו בעירק) יש כמות רבה של קרבנות. לכן המונח קו אדום (או איך שלו נקרא לו) הוא תנאי הכרחי לעירוב כוח צבאי - שאם לא כן היו מערבים כוח צבאי מתי שמתחשק.

3. גם היותו של הקו האדום אלסטי - איננו דבר פסול. מלבד קביעת תנאי סף להתערבות צבאית - הקו האדום הוא גם סוג של מערכת תקשורת עם הרודן (לאחר שאמצעי התקשורת האחרים כשלו). הוא גם דרך דיפלומטית הפעיל מנגנון לחץ שימנע התדרדרות (מעבר לקו אדום) גם ללא התערבות צבאית. מכיוון שמדובר בסוג של מערכת תקשורת אחת המאפיינים הוא שהצד המאויים ינסה למצוא למצוא דרכים יצירתיות לעבור את הקו מבלי שהאיום יצא לפועל (מה שנקרא תחום אפור). במקרה הנוכחי הקו הוזז מספר פעמים כעדות הטובה ביותר שמנהיגי המערב מאוד מאוד מאוד לא רוצים לטבול את צבאם בביצה הסורית.

בקיצור שוב פעם אין מנוס מלומר שהטענות שאתה מעלה לא מחזיקות מים (אולי אתה בכלל בעסקי המסננות?)

צטט: Sherlock 2013-08-29 21:15:57

את הקו האדום לא קובעים אנשים שצמודים למקלט. את הקו האדום קובעים פוליטיקאיים, וזאת הסיבה שהוא כל כך פלקסיבילי. היום הוא נמתח כאן ומחר הרבה יותר גבוה ומחרתיים פי כמה נמוך. ולכן לקו האדום אין שום משמעות, אלא רק לסבר את האוזן של אלה שכן או לא צמודים למקלט. ובטח שאין לו שום משמעות לגבי אלה שמתים, לפני או אחרי, מעל או מתחת לקו.

30/8/13 19:48:

טענות מאוד מוזרות.

1. נדמה לי שהתחלת את סידרת הפוסטים באמירה "איזה סבבה יש מלחמה" כאילו יש מישהו ששש לצאת למלחמה בסוריה. לא יודע למי התכוונת - אבל קשה להניח שהכוונה היתה למנהיגי העולם המערבי שעושים כל שביכולתם כדי לא ללכלכך את ידיהם בסוריה. ובכלל כפי שכבר ראינו מנהיגים נוטים לבצע מדיניות על פי אינטרסים - וכדי שמדינה מסוימת תהיה מוכנה להקריב את בניה - ולהוקיע את כספה במלחמה של מדינה אחרת צריך להיות לה - או אינטרס ישיר (כמו הפלישה של ברית המועצות לאפגניסטן בזמנו), או דעת קהל מספיק חזקה (כמו בהתערבות בקוסובו בזמנו). לכן נדמה לי שדעת הקהל משחקת במקרה זה תפקיד חשוב (למרות שכאמור בארה"ב יש רוב די מוצק לאי התערבות).

2. אם קו אדום הוא חסר ערך לשיטתך נדמה לי שהפוסטים שהעלית (על השימוש בנשק כימי) מיותרים. נשארים עם השאלה האם יש מקרים שבהם העולם צריך להתערב בסכסוכים (פנימיים או בין מדינות), והאם יש מקרה שמצדיק התערבות צבאית. במידה התשובה לשאלה הקודמת היא לא יש כמובן לפרק את נאט"ו, את הכוחות של האו"ם (ואולי אפילו צריך לשקול לבטל את האו"ם עצמו). נשארנו עם מצב שכל מדינה לעצמה, שטיהורים אתני או אפילו שואה הם בעייתו הבלעדית של הקבוצה הנכחדת. השיטה הזו למעשה הופכת על פיה את הקוד הבינלאומי שהתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה. נדמה לי שההצעה הזאת יכולה לערוב לאזנם של דיקטטורים, נאו נאצים ועוד קבוצות כוח שרוצות להיפטר מ"אנשים מיותרים". לעומת זאת אם התשובה לשאלה היא שיש מקרים שבהם העולם כן צריך להתערב (לרבות התערבות צבאית) השאלה היא מתי. הרי לא יתכן שכאשר יש שרצח במדינה מסוימת יגרום לפלישה אליה. אפילו כאשר מלחמה שרויה במלחמת אזרחים - ואפילו כאשר מדובר במאות הרוגים נדמה שההתערבות הצבאית מיותרת מהטעם הפשוט שגם להתערבות הצבאית, ובמיוחד לתופעות הלוואי שלה (כמו בעירק) יש כמות רבה של קרבנות. לכן המונח קו אדום (או איך שלו נקרא לו) הוא תנאי הכרחי לעירוב כוח צבאי - שאם לא כן היו מערבים כוח צבאי מתי שמתחשק.

3. גם היותו של הקו האדום אלסטי - איננו דבר פסול. מלבד קביעת תנאי סף להתערבות צבאית - הקו האדום הוא גם סוג של מערכת תקשורת עם הרודן (לאחר שאמצעי התקשורת האחרים כשלו). הוא גם דרך דיפלומטית הפעיל מנגנון לחץ שימנע התדרדרות (מעבר לקו אדום) גם ללא התערבות צבאית. מכיוון שמדובר בסוג של מערכת תקשורת אחת המאפיינים הוא שהצד המאויים ינסה למצוא למצוא דרכים יצירתיות לעבור את הקו מבלי שהאיום יצא לפועל (מה שנקרא תחום אפור). במקרה הנוכחי הקו הוזז מספר פעמים כעדות הטובה ביותר שמנהיגי המערב מאוד מאוד מאוד לא רוצים לטבול את צבאם בביצה הסורית.

בקיצור שוב פעם אין מנוס מלומר שהטענות שאתה מעלה לא מחזיקות מים (אולי אתה בכלל בעסקי המסננות?)

צטט: Sherlock 2013-08-29 21:15:57

את הקו האדום לא קובעים אנשים שצמודים למקלט. את הקו האדום קובעים פוליטיקאיים, וזאת הסיבה שהוא כל כך פלקסיבילי. היום הוא נמתח כאן ומחר הרבה יותר גבוה ומחרתיים פי כמה נמוך. ולכן לקו האדום אין שום משמעות, אלא רק לסבר את האוזן של אלה שכן או לא צמודים למקלט. ובטח שאין לו שום משמעות לגבי אלה שמתים, לפני או אחרי, מעל או מתחת לקו.

30/8/13 17:19:

Alan Grayson

30/8/13 17:10:

המסר במדיניות 'הקוו האדום' אינו מוסרי כי אם סמכותי וזו לשונו: אנחנו (הקומפלקס התעשיתי-צבאי-ביטחוני) נחליט למי ומתי מותר להשתמש בנשק כימי.

שִינשִין

30/8/13 16:18:

צטט: Sherlock 2013-08-29 21:29:54

צטט: שִינשִין 2013-08-29 19:48:49

צטט: Sherlock 2013-08-29 11:06:19

ה"קש" שאתה מדבר עליו הוא אותו קו אדום שאנשים מציירים. אבל קוים אדומים הם מאד פלקסביליים. כל אחד מצייר את הקו האדום איפה שנוח לו, ומהסיבות שלו. מאה אלף הרוגים זה "נסבל" כי הם נהרגים בנשק "מקבול"ת אבל אלף הרוגים זה בלתי קביל בעליל כי הם נהרגים בנשק "לא מקובל". אז זה אומר שהקו האדום הוא בכלל לא מספר ההרוגים, אלא איך הם נהרגים.

הקווים גמישים, אבל לא בגלל שכל אחד מצייר את הקו שלו.

הסיבה הרבה יותר טריוויאלית מחד ואכזרית מאידך. אנשים פשוט מתרגלים. אז ברצח הראשון קשה עם נרצח אחד ובשני - שניים קשים לנו. אחר כך אנחנו לא מזדעזעים בפחות מ-10 ואז מתרגלים ו-500 מרעידים את אמות הסיפים שלנו - וכן הלאה וכן מעלה...

כמות קטנה של נשק "לא קונבנציונלי" הורגת יותר בני אדם מאשר כמות יותר גדולה של נשק שיש עליו הסכמה רחבה. אז על פניו נראה שכאילו הסיבה היא סוג הנשק - אבל הסיבה לתנועה של הקו (ותמיד כלפי מעלה...), בסופו של חשבון, זה מספר ההרוגים...

הקו האדום הוא גמיש כי מציירים אותו פוליטיקאים. והזעזוע, אם הוא קיים, שייך לאלה שבוחרים את הפוליטיקאים. ולפוליטיקאים ממש לא משנה כמה נפגעים יש בארץ שהיא לא שלהם.

אבל לפוליטיקאים משנה כמה אלה שבוחרים בהם מזדעזעים...

30/8/13 06:48:

לכאורה מבחינים בין נשק ותחמושת המיועדים לפגיעה במטרות נקודתיות לבין קטל המוני. ובפחות הצלחה מנסים להבחין בין לובשי מדים לאזרחים.

29/8/13 21:29:

צטט: שִינשִין 2013-08-29 19:48:49

צטט: Sherlock 2013-08-29 11:06:19

ה"קש" שאתה מדבר עליו הוא אותו קו אדום שאנשים מציירים. אבל קוים אדומים הם מאד פלקסביליים. כל אחד מצייר את הקו האדום איפה שנוח לו, ומהסיבות שלו. מאה אלף הרוגים זה "נסבל" כי הם נהרגים בנשק "מקבול"ת אבל אלף הרוגים זה בלתי קביל בעליל כי הם נהרגים בנשק "לא מקובל". אז זה אומר שהקו האדום הוא בכלל לא מספר ההרוגים, אלא איך הם נהרגים.

הקווים גמישים, אבל לא בגלל שכל אחד מצייר את הקו שלו.

הסיבה הרבה יותר טריוויאלית מחד ואכזרית מאידך. אנשים פשוט מתרגלים. אז ברצח הראשון קשה עם נרצח אחד ובשני - שניים קשים לנו. אחר כך אנחנו לא מזדעזעים בפחות מ-10 ואז מתרגלים ו-500 מרעידים את אמות הסיפים שלנו - וכן הלאה וכן מעלה...

כמות קטנה של נשק "לא קונבנציונלי" הורגת יותר בני אדם מאשר כמות יותר גדולה של נשק שיש עליו הסכמה רחבה. אז על פניו נראה שכאילו הסיבה היא סוג הנשק - אבל הסיבה לתנועה של הקו (ותמיד כלפי מעלה...), בסופו של חשבון, זה מספר ההרוגים...

הקו האדום הוא גמיש כי מציירים אותו פוליטיקאים. והזעזוע, אם הוא קיים, שייך לאלה שבוחרים את הפוליטיקאים. ולפוליטיקאים ממש לא משנה כמה נפגעים יש בארץ שהיא לא שלהם.

29/8/13 21:15:

את הקו האדום לא קובעים אנשים שצמודים למקלט. את הקו האדום קובעים פוליטיקאיים, וזאת הסיבה שהוא כל כך פלקסיבילי. היום הוא נמתח כאן ומחר הרבה יותר גבוה ומחרתיים פי כמה נמוך. ולכן לקו האדום אין שום משמעות, אלא רק לסבר את האוזן של אלה שכן או לא צמודים למקלט. ובטח שאין לו שום משמעות לגבי אלה שמתים, לפני או אחרי, מעל או מתחת לקו.

צטט: עצבן 2013-08-29 12:09:02

קריאות להתערבות (לאו דווקא צבאית) יש כבר כמעט שנתיים, עוד שמספר הקרבנות היה צנוע בהרבה. עלו לא מעט תמיהות איך זה שכאשר רודן במדינה אחת (בלוב) טובח אלפים מאזרחיו העולם נזעק להתערב (ולמרות שהטבח הופסק התוצאות לארצות שעזרו ללובים לא היו משהו) בעוד רעהו מכפיל את מניין הקרבנות ואיש לא מתערב.

צריך לזכור שבאמת היו מאמצים לפתור את הסכסוך באופן לא אלים אלו יוזמות נחתמו הסכמים נשלחו פקחים הליגה הערבית התערבה, היו איומים, היה אמברגו - היו ניסיונות להעביר החלטות במוסדות האו"ם (שנבלמו על ידי הספונסריות של סוריה). היה גם העברת נשק מערבי למורדים.

צריך לזכור גם שבדרך כלל אנשים לא צמודים למקלט כדי לעקוב אחר השתלשלות מלחמת אזרחים במדינה אחרת. האופי של הסיקור החדשותי (וגם של צרכני החדשות) הוא להעביר ידיעה כאשר יש משהו בולט, משהו שהוא מעבר לרגיל - ולצערנו הרב בסוריה (כמו בעימותים אחרים) אחרי תקופה מסוימת שהידיעות ממלאות את יצר הסקרנות\ הזעזוע של הצרכן הוא מאבד עניין - ולכן הזעזוע שלו מתעורר מחדש רק כאשר שוב מסופק חדשות מאותו אזור עקוב דם - וזאת לאחר שקרא דבר חריג (שכן הקטל במלחמה הוא עניין של שגרה). כך קרה שטבח אלים במיוחד, או מקרה של התעללות מזעזעת או שימוש בנשק כימי הם הרצפטורים שמעירים את דעת הקהל העולמית משנתה וגורמים לזעזוע המגובה בדרישה להתערבות.

נדמה לי שבמקרה זה הממשל האמריקאי עשה שמיניות באוויר כדי להימנע מהתערבות צבאית (ובוא נודה לאמת - זה מאוד משקף את דעת הקהל בארה"ב שאחרי שתי מלחמות עקובות ומשבר כלכלי מעדיפה ברוב מוחץ את אי ההתערבות), כשבסופו של יום הוא נצמד לטיעון מאוד תועלתי - בשביל מה לי? נדמה לי שהתמריץ העיקרי לרצון האמריקאי לא להתערב ושמוסבר כל פעם בתירוץ אחר נובע דווקא מסין שמחזיקה את ארצות הברית בביצים (או במילים אחרות באג"חים). באופן לא מפתיע המקרה הזה מזכיר מאוד את חוסר הרצון להתערב שליווה את הממשל האמריקאי (וגם את דעת הקהל) במלחמות העולם הראשונה והשנייה. בשני המקרים רק חציית קוים אדומים הם שהניעו את האמריקאים לפעול. (באופן מפתיע האמריקאים דווקא כן ששו לצאת למלחמת ויאטנם, ולמלחמת עירק\ אפגניסטן). לכן זה לא יהיה מפתיע אם מה שבסופו של דבר יביא להתערבות צבאית הוא העניין הפרוצדורלי של חציית קו אדום.

צטט: Sherlock 2013-08-29 09:57:39

כהרגלי אני מאד לא ברור בפוסטים שלי. אבל כוונת הפוסט היתה להגיד שאין שום הבדל בין מאה אלף הרוגים בנשק קונוונציונלי ואלף הרוגים בנשק כימי. אז למה נזעקו האנשים "הטובים" רק עכשיו להתערב.

שִינשִין

29/8/13 19:48:

צטט: Sherlock 2013-08-29 11:06:19

ה"קש" שאתה מדבר עליו הוא אותו קו אדום שאנשים מציירים. אבל קוים אדומים הם מאד פלקסביליים. כל אחד מצייר את הקו האדום איפה שנוח לו, ומהסיבות שלו. מאה אלף הרוגים זה "נסבל" כי הם נהרגים בנשק "מקבול"ת אבל אלף הרוגים זה בלתי קביל בעליל כי הם נהרגים בנשק "לא מקובל". אז זה אומר שהקו האדום הוא בכלל לא מספר ההרוגים, אלא איך הם נהרגים.

הקווים גמישים, אבל לא בגלל שכל אחד מצייר את הקו שלו.

הסיבה הרבה יותר טריוויאלית מחד ואכזרית מאידך. אנשים פשוט מתרגלים. אז ברצח הראשון קשה עם נרצח אחד ובשני - שניים קשים לנו. אחר כך אנחנו לא מזדעזעים בפחות מ-10 ואז מתרגלים ו-500 מרעידים את אמות הסיפים שלנו - וכן הלאה וכן מעלה...

כמות קטנה של נשק "לא קונבנציונלי" הורגת יותר בני אדם מאשר כמות יותר גדולה של נשק שיש עליו הסכמה רחבה. אז על פניו נראה שכאילו הסיבה היא סוג הנשק - אבל הסיבה לתנועה של הקו (ותמיד כלפי מעלה...), בסופו של חשבון, זה מספר ההרוגים...

29/8/13 12:09:

קריאות להתערבות (לאו דווקא צבאית) יש כבר כמעט שנתיים, עוד שמספר הקרבנות היה צנוע בהרבה. עלו לא מעט תמיהות איך זה שכאשר רודן במדינה אחת (בלוב) טובח אלפים מאזרחיו העולם נזעק להתערב (ולמרות שהטבח הופסק התוצאות לארצות שעזרו ללובים לא היו משהו) בעוד רעהו מכפיל את מניין הקרבנות ואיש לא מתערב.

צריך לזכור שבאמת היו מאמצים לפתור את הסכסוך באופן לא אלים אלו יוזמות נחתמו הסכמים נשלחו פקחים הליגה הערבית התערבה, היו איומים, היה אמברגו - היו ניסיונות להעביר החלטות במוסדות האו"ם (שנבלמו על ידי הספונסריות של סוריה). היה גם העברת נשק מערבי למורדים.

צריך לזכור גם שבדרך כלל אנשים לא צמודים למקלט כדי לעקוב אחר השתלשלות מלחמת אזרחים במדינה אחרת. האופי של הסיקור החדשותי (וגם של צרכני החדשות) הוא להעביר ידיעה כאשר יש משהו בולט, משהו שהוא מעבר לרגיל - ולצערנו הרב בסוריה (כמו בעימותים אחרים) אחרי תקופה מסוימת שהידיעות ממלאות את יצר הסקרנות\ הזעזוע של הצרכן הוא מאבד עניין - ולכן הזעזוע שלו מתעורר מחדש רק כאשר שוב מסופק חדשות מאותו אזור עקוב דם - וזאת לאחר שקרא דבר חריג (שכן הקטל במלחמה הוא עניין של שגרה). כך קרה שטבח אלים במיוחד, או מקרה של התעללות מזעזעת או שימוש בנשק כימי הם הרצפטורים שמעירים את דעת הקהל העולמית משנתה וגורמים לזעזוע המגובה בדרישה להתערבות.

נדמה לי שבמקרה זה הממשל האמריקאי עשה שמיניות באוויר כדי להימנע מהתערבות צבאית (ובוא נודה לאמת - זה מאוד משקף את דעת הקהל בארה"ב שאחרי שתי מלחמות עקובות ומשבר כלכלי מעדיפה ברוב מוחץ את אי ההתערבות), כשבסופו של יום הוא נצמד לטיעון מאוד תועלתי - בשביל מה לי? נדמה לי שהתמריץ העיקרי לרצון האמריקאי לא להתערב ושמוסבר כל פעם בתירוץ אחר נובע דווקא מסין שמחזיקה את ארצות הברית בביצים (או במילים אחרות באג"חים). באופן לא מפתיע המקרה הזה מזכיר מאוד את חוסר הרצון להתערב שליווה את הממשל האמריקאי (וגם את דעת הקהל) במלחמות העולם הראשונה והשנייה. בשני המקרים רק חציית קוים אדומים הם שהניעו את האמריקאים לפעול. (באופן מפתיע האמריקאים דווקא כן ששו לצאת למלחמת ויאטנם, ולמלחמת עירק\ אפגניסטן). לכן זה לא יהיה מפתיע אם מה שבסופו של דבר יביא להתערבות צבאית הוא העניין הפרוצדורלי של חציית קו אדום.

צטט: Sherlock 2013-08-29 09:57:39

כהרגלי אני מאד לא ברור בפוסטים שלי. אבל כוונת הפוסט היתה להגיד שאין שום הבדל בין מאה אלף הרוגים בנשק קונוונציונלי ואלף הרוגים בנשק כימי. אז למה נזעקו האנשים "הטובים" רק עכשיו להתערב.

29/8/13 11:39:

צטט: Sherlock 2013-08-28 21:43:31

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 21:41:31

צטט: Sherlock 2013-08-28 19:16:40

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 17:31:27

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

מפני שמשום מה בני אדם חושבים שלהרוג 50 אלף איש במכה אחת זה יותר נורא מלהרוג חמש מאות איש במכה אחת.

זה לא נורא לקרוביהם של 49,500 איש?

שרלוק - אני לא מתווכחת. אני מנסה להבין.

האם כאב של 50 אלף קרובים יותר כואב מכאב של קרובים של הרוג אחד? הכאב הוא לא במצטבר. הוא בבודדת.

אוקיי.

קיבלתי.

אתה צודק. משפחת הנפגע איננה מתנחמת בצרת רבים.

תודה

29/8/13 11:19:

צטט: שמעון מאיר 2013-08-29 11:10:04
אבל לא ענית על זה שאנשים לא רוצים להתערב. לא רוצים גם הם להפגע.

בוודאי. למה להתערב, אם אפשר להיפגע? הסיבה היחידה שאנשים או מדינות יתערבו היא אם הם מרגישים מאויימים ישירות. האיום אינו חייב להיות צבאי, אגב. הוא יכול להיות כלכלי, חברתי, הרתעתי (כמו במקרה של סוריה).

שמעון מאיר

29/8/13 11:10:

אבל לא ענית על זה שאנשים לא רוצים להתערב. לא רוצים גם הם להפגע.

29/8/13 11:06:

צטט: שמעון מאיר 2013-08-29 10:45:24

צטט: Sherlock 2013-08-29 09:57:39

כהרגלי אני מאד לא ברור בפוסטים שלי. אבל כוונת הפוסט היתה להגיד שאין שום הבדל בין מאה אלף הרוגים בנשק קונוונציונלי ואלף הרוגים בנשק כימי. אז למה נזעקו האנשים "הטובים" רק עכשיו להתערב.

שרלוק, נו בחייך, להתערב?

אפילו בקטטה אלימה ברחוב בין שני מגודלי גוף, אף אחד לא שש, וממש לא רוצה להתערב. כשמתערבים לא חוטפים? גם חוטפים מכות. זה לא קל.

הנה, אבא אמא וילד מיהוד הגיעו לדרום תלאביב - 09 מסתננים הוציאו את האבא מהמכונית והחטיפו לו מכות, והוא נזקק לטפול בבית חולים. במשך 10 דקות חטפו בו ברשעים, לעיני אשתו ובנו. אשתו זעקה לעזרה, ואף אחד לא התערב. אפילו חייל עם נשק שהיה שם לא התערב, או בכלל ברח. כי למה לו להסתבך בחקירה.

גם אני חושב שאין הבדל בין 500 הרוגים בכימי ל-500 הרוגים בפצצה. אז מה?

כנראה שבחיים/במתים, כמו בהרבה דברים, יש קש (וכאן זה ממש לא קש), ששובר את הגב של הגמל.

ה"קש" שאתה מדבר עליו הוא אותו קו אדום שאנשים מציירים. אבל קוים אדומים הם מאד פלקסביליים. כל אחד מצייר את הקו האדום איפה שנוח לו, ומהסיבות שלו. מאה אלף הרוגים זה "נסבל" כי הם נהרגים בנשק "מקבול"ת אבל אלף הרוגים זה בלתי קביל בעליל כי הם נהרגים בנשק "לא מקובל". אז זה אומר שהקו האדום הוא בכלל לא מספר ההרוגים, אלא איך הם נהרגים.

שמעון מאיר

29/8/13 10:45:

צטט: Sherlock 2013-08-29 09:57:39

כהרגלי אני מאד לא ברור בפוסטים שלי. אבל כוונת הפוסט היתה להגיד שאין שום הבדל בין מאה אלף הרוגים בנשק קונוונציונלי ואלף הרוגים בנשק כימי. אז למה נזעקו האנשים "הטובים" רק עכשיו להתערב.

שרלוק, נו בחייך, להתערב?

אפילו בקטטה אלימה ברחוב בין שני מגודלי גוף, אף אחד לא שש, וממש לא רוצה להתערב. כשמתערבים לא חוטפים? גם חוטפים מכות. זה לא קל.

הנה, אבא אמא וילד מיהוד הגיעו לדרום תלאביב - 09 מסתננים הוציאו את האבא מהמכונית והחטיפו לו מכות, והוא נזקק לטפול בבית חולים. במשך 10 דקות חטפו בו ברשעים, לעיני אשתו ובנו. אשתו זעקה לעזרה, ואף אחד לא התערב. אפילו חייל עם נשק שהיה שם לא התערב, או בכלל ברח. כי למה לו להסתבך בחקירה.

גם אני חושב שאין הבדל בין 500 הרוגים בכימי ל-500 הרוגים בפצצה. אז מה?

כנראה שבחיים/במתים, כמו בהרבה דברים, יש קש (וכאן זה ממש לא קש), ששובר את הגב של הגמל.

29/8/13 09:57:

כהרגלי אני מאד לא ברור בפוסטים שלי. אבל כוונת הפוסט היתה להגיד שאין שום הבדל בין מאה אלף הרוגים בנשק קונוונציונלי ואלף הרוגים בנשק כימי. אז למה נזעקו האנשים "הטובים" רק עכשיו להתערב.

צטט: עצבן 2013-08-29 08:32:23

פוסט מטריד - מאוד מטריד.

1. גם לילד (בסוריה לדוגמה) שמת ממחלה או מתאונות דרכים לא אמור להיות אכפת ממה הוא מת. אוי איזה סיבה מצוינת להיות אדישים (או מקסימום נצקצק בלשוננו אבל לא כמובן שלא נעשה כלום) מול הרג סיטונאי של ילדים (יכול להיות שאני ניאנדרטל - אבל משום מה גם הרג של לא ילדים מטריד אותי).

2. נדמה לי שצריך מוח מאוד מאוד יצירתי כדי להשתמש במותו של ילד כתוצאה מאלימות כטיעון מדוע לא להתערב ולמנוע את המשך אותה אלימות.

3. למרות שערך חיי אדם אמור לחול על כל אדם (ובכלל זה כאמור גם על מבוגרים), במרבית המקרים התערבות (קל וחומר התערבות צבאית כפי שמסתמן במקרה זה), קשורה קשר הדוק לכמות של הקרבנות. יש לזה מספר סיבות. יש נטייה חשובה שארצות יישבו סכסוכים בתוך עצמם. לא פעם להתערבות יש תופעות לוואי לא רצויות - וכאשר מדברים על התערבות צבאית - יש חשש שגם לפעולות הצבאיות של המתערב יהיו קרבנות או שההתערבות תלבה עוד יותר את הלהבות. אבל נדמה לי שבמקרה שמספר הקרבנות מגיע ל-120 אלף, מספר הנעדרים הוא 130 אלף, מספר הפליטים עולה על שני מיליון (והנתונים העדכניים מדברים על 3 מיליון), ומכיוון שחיבתך היא לילדים - נזכיר שמיליון מאותם פליטים הם ילדים. מקרה שאין שום צפי באופק לפתרון (ושכל ההסכמים שנעשו בעבר הופרו סמוך מאוד לחתימה עליהם). מקרה שבו בזמן שאנחנו עורכים את הדיון המלומד הזה הקטל ממשיך ועוד אנשים ועוד ילדים שאתה כל כך דואג לשלומם ממשיכים לשלם את מחיר אי ההתערבות. במקרה הזה כמות הקרבנות היא בהחלט מרכיב חשוב בהחלטה האם לפעול. ושווה שתכפיל את הסיפור היפה שלך בעשרות אלפי הילדים שנהרגו במלחמה הזאת - ותגלה כמה אי אכפתיות אפשר לייצר. (אבל נדמה לי שצריך לסובב את השאלה - במקום אי האכפתיות של הילד ממה הוא נהרג - לאי האכפתיות שלנו מעשרות אלפי ילדים הרוגים).

4. וכאן גם נכנסת השאלה הטכנית של של גורם המוות. שכן במלחמה הקונבנציונלית על כל מוראותיה לקח לאסד יותר משנתיים להגיע להישג המפואר של 120 אלף מתים מבני ארצו. במבט מפוכך של רודן אפשר לומר שזו חוסר יעילות משווע. הנה בעזרת הנשק הכימי הוא הצליח בתוך שעות ספורות להרוג יותר מאלף איש - מבלי שצבאו יצטרך להתאמץ יתר על המידה. אם כל הכבוד למות הייסורים שבשאיפת גז סארין, ה"בשורה" האמתית של השימוש בנשק הכימי היא כמות הקרבנות העתידיים שהיא יכולה לספק - שהם כפי שהטעימה הקטנה בסוריה הראתה לנו - כפולה ומכופלת למספר החריד שאנו עדים לו כעת.

5. צריך להוסיף לכך את ההערה הנכונה שלך שעלתה בפוסט אחר. החשיבות של אי שימוש בנשק להשמדה המונית חורג מתחומי סוריה. עד היום (להוציא את סאדם חוסיין, וכמובן ארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה) זה היה קו אדום שעם כל האלימות שבעולם עדיין לא נחצה. לחציית הקו האדום הזה יש משמעות שיוצאת מתחומי סוריה. אם במלחמות העתידיות יעשה שימוש בנשק להשמדה המוני כנראה שתפטר מצוקת הנדל"ן בעולם כי יהיו הרבה הרבה הרבה פחות אנשים.

29/8/13 08:32:

פוסט מטריד - מאוד מטריד.

1. גם לילד (בסוריה לדוגמה) שמת ממחלה או מתאונות דרכים לא אמור להיות אכפת ממה הוא מת. אוי איזה סיבה מצוינת להיות אדישים (או מקסימום נצקצק בלשוננו אבל לא כמובן שלא נעשה כלום) מול הרג סיטונאי של ילדים (יכול להיות שאני ניאנדרטל - אבל משום מה גם הרג של לא ילדים מטריד אותי).

2. נדמה לי שצריך מוח מאוד מאוד יצירתי כדי להשתמש במותו של ילד כתוצאה מאלימות כטיעון מדוע לא להתערב ולמנוע את המשך אותה אלימות.

3. למרות שערך חיי אדם אמור לחול על כל אדם (ובכלל זה כאמור גם על מבוגרים), במרבית המקרים התערבות (קל וחומר התערבות צבאית כפי שמסתמן במקרה זה), קשורה קשר הדוק לכמות של הקרבנות. יש לזה מספר סיבות. יש נטייה חשובה שארצות יישבו סכסוכים בתוך עצמם. לא פעם להתערבות יש תופעות לוואי לא רצויות - וכאשר מדברים על התערבות צבאית - יש חשש שגם לפעולות הצבאיות של המתערב יהיו קרבנות או שההתערבות תלבה עוד יותר את הלהבות. אבל נדמה לי שבמקרה שמספר הקרבנות מגיע ל-120 אלף, מספר הנעדרים הוא 130 אלף, מספר הפליטים עולה על שני מיליון (והנתונים העדכניים מדברים על 3 מיליון), ומכיוון שחיבתך היא לילדים - נזכיר שמיליון מאותם פליטים הם ילדים. מקרה שאין שום צפי באופק לפתרון (ושכל ההסכמים שנעשו בעבר הופרו סמוך מאוד לחתימה עליהם). מקרה שבו בזמן שאנחנו עורכים את הדיון המלומד הזה הקטל ממשיך ועוד אנשים ועוד ילדים שאתה כל כך דואג לשלומם ממשיכים לשלם את מחיר אי ההתערבות. במקרה הזה כמות הקרבנות היא בהחלט מרכיב חשוב בהחלטה האם לפעול. ושווה שתכפיל את הסיפור היפה שלך בעשרות אלפי הילדים שנהרגו במלחמה הזאת - ותגלה כמה אי אכפתיות אפשר לייצר. (אבל נדמה לי שצריך לסובב את השאלה - במקום אי האכפתיות של הילד ממה הוא נהרג - לאי האכפתיות שלנו מעשרות אלפי ילדים הרוגים).

4. וכאן גם נכנסת השאלה הטכנית של של גורם המוות. שכן במלחמה הקונבנציונלית על כל מוראותיה לקח לאסד יותר משנתיים להגיע להישג המפואר של 120 אלף מתים מבני ארצו. במבט מפוכך של רודן אפשר לומר שזו חוסר יעילות משווע. הנה בעזרת הנשק הכימי הוא הצליח בתוך שעות ספורות להרוג יותר מאלף איש - מבלי שצבאו יצטרך להתאמץ יתר על המידה. אם כל הכבוד למות הייסורים שבשאיפת גז סארין, ה"בשורה" האמתית של השימוש בנשק הכימי היא כמות הקרבנות העתידיים שהיא יכולה לספק - שהם כפי שהטעימה הקטנה בסוריה הראתה לנו - כפולה ומכופלת למספר החריד שאנו עדים לו כעת.

5. צריך להוסיף לכך את ההערה הנכונה שלך שעלתה בפוסט אחר. החשיבות של אי שימוש בנשק להשמדה המונית חורג מתחומי סוריה. עד היום (להוציא את סאדם חוסיין, וכמובן ארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה) זה היה קו אדום שעם כל האלימות שבעולם עדיין לא נחצה. לחציית הקו האדום הזה יש משמעות שיוצאת מתחומי סוריה. אם במלחמות העתידיות יעשה שימוש בנשק להשמדה המוני כנראה שתפטר מצוקת הנדל"ן בעולם כי יהיו הרבה הרבה הרבה פחות אנשים.

28/8/13 22:16:

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 21:41:31

צטט: Sherlock 2013-08-28 19:16:40

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 17:31:27

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

מפני שמשום מה בני אדם חושבים שלהרוג 50 אלף איש במכה אחת זה יותר נורא מלהרוג חמש מאות איש במכה אחת.

זה לא נורא לקרוביהם של 49,500 איש?

שרלוק - אני לא מתווכחת. אני מנסה להבין.

כל העניין הוא בעצם הפך לעניין של כמות. אם זה 50 אלף זה הרבה, ואם זה חמש מאות זה מעט. אבל אם פצצה נופלת על כפר בויטנאם, או על בית ספר בלבנון, ומוחקת ושורפת אותו, אז הלך כפר שלם. או בית ספר שלם. נמחק. נעלם. זה לא עולם ומלואו? משום מה המספר הוא זה שקובע, במקום המוות עצמו.

28/8/13 21:43:

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 21:41:31

צטט: Sherlock 2013-08-28 19:16:40

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 17:31:27

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

מפני שמשום מה בני אדם חושבים שלהרוג 50 אלף איש במכה אחת זה יותר נורא מלהרוג חמש מאות איש במכה אחת.

זה לא נורא לקרוביהם של 49,500 איש?

שרלוק - אני לא מתווכחת. אני מנסה להבין.

האם כאב של 50 אלף קרובים יותר כואב מכאב של קרובים של הרוג אחד? הכאב הוא לא במצטבר. הוא בבודדת.

28/8/13 21:41:

צטט: Sherlock 2013-08-28 19:16:40

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 17:31:27

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

מפני שמשום מה בני אדם חושבים שלהרוג 50 אלף איש במכה אחת זה יותר נורא מלהרוג חמש מאות איש במכה אחת.

זה לא נורא לקרוביהם של 49,500 איש?

שרלוק - אני לא מתווכחת. אני מנסה להבין.

28/8/13 21:35:

צטט: חופר סדרתי :) 2013-08-28 17:18:22
בסופו של יום זה לא קשור אם זה ילד או אדם מבוגר, הכל שאלה למה בכלל צריכים להגיע למצב שחיי האדם הפכו להיות דבר חסר חשיבות.

מפני שחיי אדם הם באמת חסרי חשיבות. אם חיי אדם היו המניע שדוחף את אובמה לתקיפה בסוריה הוא היה פועל מזמן. אבל המניע לתקיפה הוא שאסד הפר את הכללים שאותם העולם "הנאור" מוכן לקבל. אפשר להרוג כמה שאתה רוצה כל זמן שהנשק שאתה משתשמש בו הוא "מקובל". הפרת את הכללים, תחטוף עונש.

28/8/13 19:25:

צטט: shabat shalom 2013-08-28 15:38:16
מסתבר שגם לכלי רצח יש "מדרג" מותגי: יש כאלה שהם "קונבנציונאליים"(נורמטיבי בלשון המשטרה) ויש כאלה שהם לא קונבנציונאלים = אלה הם רוצחים...

כן. ולא רק זה. גם את הקו האדום אפשר להזיז לפי קצב שינויי המדרג. מעניין אם הקו האדום הולך לפי כמות ההרוגים. אז אם הנשק יכול להרוג מאתיים, זה לפני או אחרי הקו האדום?

28/8/13 19:20:

צטט: זיוה גל 2013-08-28 17:23:47

אם יזרקו כאן טילים עם חומרים לא קונבציונלים
ואמות, אז אוכל לספר לך אם זה יותר גרוע או פחות גרוע מהפעם האחרונה בה מתי באמצעים קונבנציונלים.

וברצינות? הדעת לא סובלת מוות שיש בו עינוי. אבל זה יכול להיות גם עינויים על ידי חייליו של אסד, או תאונת דרכים...

הדעת לא סובלת מוות שאינו בזמנו, ובשיבה טובה.

שנה טובה גם לך.

28/8/13 19:16:

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 17:31:27

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

מפני שמשום מה בני אדם חושבים שלהרוג 50 אלף איש במכה אחת זה יותר נורא מלהרוג חמש מאות איש במכה אחת.

28/8/13 17:31:

שנעשה סדר. לטעמי עדיף לשחק בשחמט כדי להכריע תוצאות. זילות החיים בלתי נסבלת ובכל רגע נתון נהרגים ונרצחים אנשים גם במקומות שאינם מדווחים כי הם "חסרי עניין".

אם לא קיבלת את שני הטעמים שציינתי קודם, אשאל אותך: למה יש חלוקה לנשק כזה ולנשק אחר?

זיוה גל

28/8/13 17:24:

שתהיה שנה טובה. שנת שלום.

זיוה גל

28/8/13 17:23:

אם יזרקו כאן טילים עם חומרים לא קונבציונלים
ואמות, אז אוכל לספר לך אם זה יותר גרוע או פחות גרוע מהפעם האחרונה בה מתי באמצעים קונבנציונלים.

וברצינות? הדעת לא סובלת מוות שיש בו עינוי. אבל זה יכול להיות גם עינויים על ידי חייליו של אסד, או תאונת דרכים...

חופר סדרתי :)

28/8/13 17:18:

בסופו של יום זה לא קשור אם זה ילד או אדם מבוגר, הכל שאלה למה בכלל צריכים להגיע למצב שחיי האדם הפכו להיות דבר חסר חשיבות.

shabat shalom

28/8/13 15:38:

מסתבר שגם לכלי רצח יש "מדרג" מותגי: יש כאלה שהם "קונבנציונאליים"(נורמטיבי בלשון המשטרה) ויש כאלה שהם לא קונבנציונאלים = אלה הם רוצחים...

28/8/13 14:40:

צטט: מזל וברכה 2013-08-28 14:19:58

לילד כבר לא איכפת כלום.

גם אני שאלתי את השאלה הזו לפני כמה ימים וקיבלתי כמה תשובות מאירות עיניים בעניין הקו האדום של נשק לא קונוונציונלי.

סיכום התשובות שקיבלתי והן נשמעות הגיוניות:
א. נשק לא קונוונציונלי לא ניתן לכוון. הוא מלכתחילה נועד להרג המוני בלי הבחנה.

ב. לאוכלוסיות אזרחיות אין יכולת להתגונן מפניו.

נשק לא קונוונציונלי נישא על גבי טילים שהם כלים מדוייקים מאד. אז אם הכוונה שאי אפשר לכוון איזה אדם יהרג ואיזה לא, אז גם פצצה במשקל טונה לא תבחין איזה אדם צריך למות ואיזה לא. היא מקסימום גורמת לרעד קל בכנף, כזכור.

אוכלוסיה אזרחית לא יכולה להתגונן. נקודה. פגז טנק יחדור קיר של בית, ופצצה חודרת בונקרים תעשה את כל הדרך עד למקלט.

חוצמזה, מה בדיוק אומרים אלה שהשמיעו את הטיעונים, שלמות מירית רובה זה יותר פייר פליי מלמות מפצצה או מגז?