כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורי עוספיא

    סיפורים מעספיא, כפר דרוזי במדינה יהודית.
    © כל הזכויות שמורות לכותב.

    0

    למה אתם שופכים זבל בכול מקום? היקום המתפשט של עספיא

    6 תגובות   יום חמישי, 29/8/13, 09:27

    לפעמים נדמה לי שהכפר הוא כמו יקום מתפשט בתנועה שכיוונה מהפנים החוצה. זה על פי הערמות המתגלגלות של עפר מילוי לבן ופסולת בניין בשולי קו הבנייה. אין כאן תכנון מוקדם כי תוכנית המתאר ביקום שלנו לא קיימת ולכן אין קווים ישרים וחללים ציבוריים. רק בתים ועוד בתים המתפשטים לאופק בסגנון יוסטון טקסס: סברביה או כפרברביה.


    טוב לא תמיד היינו כך ! פעם ניקינו בקפידה כול חלקת אדמה כאנשי הרים שיודעים להעריך חלקה טובה, אנשים שלא מפונקים בשפע אדמות בעמק אנחנו. כך נוצרו הטראסות בכול אגן הים התיכון. חקלאים חרוצים עמלו דור אחרי דור באיסוף האבנים אחרי הגשם וזרקו אותם בשולי החלקה. הם לא עשו את זה כחלק מעיצוב הנוף.


    אלא שאז היה מדובר בעשבים, גזם ואבנים הכול אורגני ולכן הטראסות שהיו הזבל של אז נראות כל כך יפה והשתלבו בנוף. הן הפכו לסמל הרומנטיקה המערבית שבליבה כרמים וגפנים, יין, גבינות ונכון טראסות.


    אז באו היהודים עם המחפרים והדחפורים שהביאו איתם מהמערב. כך למדנו לחפור בהר ולפצוע בו חורים ענקיים כדי להקים וילות נובורישיות חסרות שחר מזרחי. הבנייה המתועשת הביאה איתה זבל תעשייתי: הררים של אריזות קרטון ופלסטיק, ביגים מניילון לא מתכלה ושפע של שאיריות ברזל, אלומיניום, שיש סינטטי ופלדה. מכול הרפש המלכותי הזה לא יוצא טראסות יפות !


    חדרי הישיבה שלנו היו עשויים ממזרונים שהיו באים במילוי כותנה טבעית. כול שנה היו מפרקים אותם ומכבשים את תכולתן. מזרונים כאלה היו עוברים מדור לדור. ואז באו הסוחרים עם מזרוני הספוג והפוליאסטר שצריך להחליף כול שנתיים שלוש ולזרוק. גם מזה לא יוצא טראסות יפות !  


    לא הספקנו להתרגל למזרונים המוקצפים ובאו הרהיטים. פעם היו בונים לזוגות צעירים כאן דיוואן מעץ שהיה מחזיק חיים שלמים. היום יש הום סנטר ואייס וכול שנתיים מתחלפת הקולקציה או קורעת תחת עומס המשקל הבלתי סביר שלנו אז זורקים הכול ואפילו אם תשאלו את דודו הוא  יגיד לכם שגם זה לא עושה טראסות יפות !


    ככפרים השקועים עמוק בתוך האוקיאנוס הסוציו-אקונומי אין לנו כסף לשלם ארנונה ומכרז הזבל התפור בין החמולות לא מאפשר פינוי אפקטיבי של זבל. לכן נוסף על ג'ונגל השלטים הפך הזבל בפאתי הישובים לסימן ההיכר של ישובים ערבים: ערים ככפרים כמאהלי בדואים. זה מעין שלט "ברוכים הבאים" לכפר שלנו או יותר גרוע "סע לאט גבול לפניך".


    בעספיא הדבר בולט כי אנחנו טובלים בתוך פארק הכרמל והיהודים שבאים עלינו משבילי ישראל מי בהליכה רגלית ומי באופני הרים רואים את הצד המכוער שלנו ומריחים את הצד המסריח שלנו. הג'ונגל הטבעי מסביב מתערבב בעיניהם בג'ונגל הזבל וכשהם רואים אותנו יש להם בעיניים מבט של לבנים שזה עתה ראו קופים על העצים או גילו שבט אבוד באמזונס.


    לכן ידידים הסוד כולו טמון בטראסה ומי שרוצה להבין את היקום המתפשט של הכפרים צריך להבין באומנות בניית הטראסות. משאבדו הטראסות העתיקות צריך ללמוד את מעשה היהודים: למחזר זבל, לטהר ביוב ולהמתיק מים. ממילא את המעיין שלנו זנחנו לטובת מים מבקבוקים וטיב הלבנה שאנחנו אוכלים בבית תלוי באיזה סופרמרקט קנית אותה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/13 05:20:
      מחיר של הקדמה, סבתא שלי הייתה מפרקת את מזרוני הצמר כמעט כל שנה הייתה מכבסת ומאווררת את הצמר עם מקל, כי כך היה בכפר, אלה היו ימיי הילדות המאושרים שלי. אבל מאז חלו שינויים ואת הסדינים כבר לא מעמלנים ויש מזרונים מוקצפים, ואין מיטות קפיצים. מה לעשות:) אין חזרה אחורה כולם חייבים ליישר את הקו עם הקדמה.
        30/8/13 18:59:

      צטט: באבא יאגה 2013-08-30 14:08:48

      לא בטוח שזה יעזור, אבל תקים תנועה, של חזרה לטראסות. לפחות תעןרר מודעות.

      אהבתי את התנועה לחזרת הטראסות. תארי לך שאלה יהפכו לדברים שמעסיקים אותנו

      במדינה הזאת במקום החדשות האיומות הרגילות

        30/8/13 14:08:
      לא בטוח שזה יעזור, אבל תקים תנועה, של חזרה לטראסות. לפחות תעןרר מודעות.
        30/8/13 05:39:
      אכן בעייה קשה, סלמאן, אבל שלא תחשוב שליהודים אין בעיות כאלה. המחזור הוא רק בחיתוליו (הבלתי מתמחזרים) כמעט בכל מושה יש פינות זבל כאלה, כל אחד צובר על חלקתו. זו הקלות הבלתי נסבלת של הצרכנות.
        29/8/13 19:33:
      הדונם או שניים לבית זה עולם הולך ונעלם. היום אם יש לך חצי דונם מצבך טוב. הבתים והמכוניות אכן לא מנת חלקם של כולם בסוף זה ישוב עם 80 % ממשקי הבית עם מפרנס יחיד והוא בתוך אשכול ארבע מתוך עשר במדד כשעשר זה הגבובב ביותר אז לאנשים לא קל פה. בכול זאת אחד הישובים החביבים, היפים, הידידותיים והישראלים ביותר שיש.
        29/8/13 10:24:

      איך בדיוק יישארו טארסות אם כל אחד רוצה בית פרטי על 1 או 2 דונם?

      כתבת יפה בפוסט יפה, על נושא מאוד חשוב.

      לנוסע היהודי המתרשם (בתים, עסקים, מכוניות) דווקא נראה שיש כסף לארנונה. ושאתם די מעל "האוקיאנוס הסוציו-אקונומי". או שמא זה כמו בישראל - נחלת שכבה מסויימת.

      הבקרת העצמית במקום. אהבתי.

      אם יש שם מתכות - אלומיניום, ברזל, פלסטיק וקרטון במצב סביר, שיש סינטטי (ננסה למכור לאבן קיסר), תודיע לי, אני בא עם משאיות. אבל לא נראה לי שלא יודעים את זה. 

      תודה פוסט מעולה. יש לי עוד שאלות. אבל אם תרצה.

      פרופיל

      סלמאן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון