ימים שבין חושך ובין אור.

הסתלקותו של גבריאל בלחסן עליו השלום והחסד, הלמה בי קשות ובזמן מורכב גם כך. כשנחלצתי, בהאזנה כמעט מקרית, פגשתי את השיר הזה שהבין אותי, ונכנסתי אליו.

 קראתי לא מזמן את "החיים של לאונרד כהן" של סילבי סימונס. ביוגרפיה מצויינת בה היא מציירת בקווים דקים ובצבעים חיים את חייו הסוערים ואת דמותו הנפלאה של אחד היוצרים המרתקים בעת החדשה ואחד האהובים עלי בכלל. בפרק שמדבר על "שירים של אהבה ושנאה" ממנו לקוח השיר הבא, זה שפותח את הצד השני שלו (זוכרים וויניל?), דווקא אין איזכור שלו, אולי משום שהוא מהקטנים באלבום שכולל יצירות מופת כמו "מעיל הגשם הכחול המפורסם" או "מפולת", אבל פעמים רבות קל יותר למצוא מקלט בשיר קטן ופרטי מאשר תחת מטריה תחתיה עומדים רבים, נזהרים לא להרטב מגשם החיים.
 ועדיין, מקריאת הביוגרפיה, אתה יודע שה"בין לבין" שכהן מדבר עליו הוא במידה רבה בין הדכאונות שחווה לבין תקופות השקט, שג'ודי היא ג'ודי קולינס, זו שדחפה אותו אל אולפן ההקלטות ואל הבמה כזמר כשהזמינה אותו להצטרף להופעה שלה, בביצוע של "סוזאן", שיר שפורסם לראשונה על ידה של קולינס, בהופעה ממנה ירד באמצע, בחרדה ענווה, ושב אליה אחר כך, לסיים את השיר לצלילי שאגות הקהל הנרגש, ואתה יודע שאן היא ככל הנראה מריאן ג'נסון, מי שכהן תאר כ"אשה היפה ביותר שפגשתי אי פעם", אהבה ענקית שלו ומושא הכתיבה של "So long Marianne" ושל עוד כמה וכמה שירים. 

אז תרגמתי אותו. כמו שאני עושה לפעמים, ואז הבנתי אותו קצת אחרת, וקצת יותר אותו הדבר, ואז שלחתי אותו אליכם, אולי מוקדם מדי, כרגיל.
אהבה.

Love calls your name - Leonard cohen (L. Cohen, L.Cohen)

חשבת שזה לא יוכל לקרות עוד

לכל האנשים להם הפכת להיות
גופך אבוד באגדות
המפלצת מבויתת קשות

אבל כאן, ממש כאן

בין הכתם לכתם הלידה

בין הים לבין הפתח בורידךָ

בין איש השלג לגשם הברכה

עוד פעם, עוד פעם

אהבה קוראת לך בשמך

הנשים שבספרי טיוטותיך 

אותן אתה עדיין מהלל ומאשים

אתה אומר שהן נתלות מציפורניך

עודך מטפס אל תהילת העולמים

הו, אבל כאן, ממש כאן

בין הבוטנים לבין כלובך

בין הבמה לבין החשכה

בין השעה לבין גילך

עוד פעם, עוד פעם

אהבה קוראת לך בשמך

מתחבֶר עם בדידותך

כמו רובה שלא תלמד כבר לכוון

אתה מועד אל תוך בית הקולנוע

ואז אתה מטפס, מטפס אל תוך הפרֶיים

כן וכאן, ממש כאן, 

בין אור הירח ונתיבה

בין הרכבת ובין המנהרה

בין הקורבן וכתם הפציעה

עוד פעם, עוד פעם

אהבה קוראת לך בשמך

אני עוזב את האישה מתרכזת

באהבה שאיני מבקש לי לשייך

אני יורד במסע מאה המדרגות

אך הרחוב עדיין נראה זהה

וכאן, ממש כאן

בין הרקדן לבין מקל ההליכה

בין המפרשית וביוב ההרקה

בין חדשות העולם לבין קוטן כאבך

עוד פעם, עוד פעם

אהבה קוראת לך בשמך

היכן את ג'ודי, היכן את אן?

היכן כל השבילים בהם פסעו גיבוריכן

תוהה בקול בעוד הפלסטר מתקלף

האם, האם רק, רק צלעתי, האם הייתי כל כך מסכן 

הו כאן, בואי לכאן

בין טחנת הרוח לבין החיטה

בין שעון השמש לשעון היד

בין הבוגדת לכאבה

עוד פעם, עוד פעם

אהבה קוראת לך בשמך