כותרות TheMarker >
    ';
    0

    תומאס פרידמן, חדשנות ואי-שיוויון

    0 תגובות   יום שני, 2/9/13, 07:21
    אחד האנשים שהוא בעיני "טועה סדרתי" הוא תומאס פרידמן. יש  דוגמאות רבות בהקשר המזרח תיכוני (שבו הוא אמור להיות "מומחה") - אבל נתקלתי בהתייחסות מענינת לגבי הראייה שלו את העולם כשטוח מבחינה כלכלית.
     
    "העולם השטוח" שלו תמיד נראה לי כזווית ראייה מאוד חד-מימדית ואכן מתברר שיש אחרים שחושבים כך:
     
     

    When asked about Thomas Friedman's influential globalization book The World Is Flat, which argues that the economic playing field is being leveled in the 21st century, Smil replied:

    The surface may seem to be getting flatter (the same brands, cars, e-gadgets, the world of Sony, Toyota and LG, are encountered from Seoul to Soweto). But underneath, the differences (economic but also cultural and, most distressingly, the religious ones) are actually getting greater. This is not only in People's Republic of China and India (where the proverbial tide lifts all boats, but those of the new urban class float now relatively lot higher than decades ago) but for the past generation even in the U.S. and Canada, where inequality is increasing. Think of nearly 50 million Americans living on food stamps: hard to believe how Friedman could get it so wrong.[6][7]

     

    http://en.wikipedia.org/wiki/Vaclav_Smil

     

     

    סמיל שכתב את זה הוא טיפוס פורה ביותר (כותב ספר כמעט כל שנה. השניים שקראתי מלאים עד אין סוף בפרטים - אבל יש בהם גם תזה מענינת)

  • 2006 : Transforming the Twentieth Century: Technical Innovations and Their Consequences, Oxford University Press, New York, x + 358 p.
  • 2005 : Creating the Twentieth Century: Technical Innovations of 1867-1914 and Their Lasting Impact, Oxford University Press, New York, xv + 350 p.
  •  
    לטענת סמיל (בספר השני לעייל) כל השיפורים הטכנולוגיים (פרט לנושא המיחשוב) שבשימוש כיום - הומצאו ב 40 השנים לפני מלחמת העולם הראשונה. זה נשמע מוזר אבל הוא די משכנע כשקוראים את הפרטים.
    נזכרתי בסמיל כשקראתי את מאמרו של איתן אבריאל:  "האם תם עידן ההמצאות הגדולות"  http://www.themarker.com/markets/1.2111046
     
    התזה שלי בהקשר זה ( לפני שניתקלתי בספריו של סמיל) היא שבשנות ה 90 היגיעו לשיאם מספר גלים : מדעי ,טכנולוגי ותעשייתי ומאחר שכל גל כזה הוא בעל אורך זמן שונה יעבור זמן רב מאוד (יתכן כ 200 שנה) עד ששוב יתלכדו שלושת הפיקים הללו - ורק אז יחווה העולם עוד קפיצת מדרגה כמו שעבר ב 20 השנים האחרונות.

    בהקשר של גלים אני מתכוון למשל שרוב הפיתוחים במיחשוב (ותקשורת) הם תוצאות של עבודה מדעית (התשתית המתימטית) שנעשתה בין השנים 1800-1965 . למיטב ידיעתי הפיתוח המדעי האחרון שמשמש אותנו בכל דבר (סלולר, מצלמות דיגיטליות, שידורי לווין, טלויזיה דיגיטלית, אינטרנט מהיר) הוא FFT   אשר פותח בשנות ה 60 על בסיס עבודה תיאורטית שנעשתה על ידי פורייה (שהיה ראש עיר ויועץ של נפוליאון).  
     
    מעניין לציין שהאלגוריתם שמשמש היום כמעט בכל מכשיר הומצא כבר ב 1805 ע"י המתימטקאי הגרמני גאוס - אבל נשכח כי לא היה לו שימוש. הוא הומצא מחדש ב 1965 ע"י חוקרים שלא ידעו על הההמצאה של גאוס ב 1805. 
    הדוגמא הזו ממחישה כמה המדע (גאוס היה מדען) זקוק להתקדמות טכנולוגית ותעשייתית לצידו. (של סלולר ותקשורת שישתמשו בתגלית המדעית)
     
    הספר של סמיל מראה שבהקשר של תעשיות קונבנציונאליות הקפיצה נעשתה עד 1914 ומאז יש רק שיפורים (ביעילות, בנוחות השימוש, באמינות, במזעור). לדעתי סמיל  טיפה מגזים (למשל הניילון הומצא ב 1935 ).

    אבל סמיל צודק בעקרון הכללי: אנחנו טסים באווירונים, במכוניות שהומצאו בתחילת המאה, משתמשים במזגנים ומקררים שהומצאו בערך ב 1902 וכמובן מייצרים חשמל מטורבינות שהומצאו בסוף המאה ה 19 ואוכלים מזון שגדל בעזרת דישון באמוניה המופקת  בתהליך שהומצא ב1908 . 

    ואם נחזור לתומאס פרידמן: ישראל חתמה הסכם השלום (הידוע בכינוי הסכם 17 למאי)  עם באשיר ג'ומאייל ( זה מהסרט וואלס עם באשיר).  במאמרו ב 1983 הציע פרידמן שאם רק היה צה"ל נשאר "עוד קצת" על הרי השוף מסביב לביירות אזי הסכם השלום עם לבנון היה מחזיק - האם ניתן לדמייין חוסר הבנה גדול מזה לנושאי המזרח התיכון ?  הנה המאמר:

    ''
    איך כל זה מתקשר לכלכלה, לאשראי ולבעיות שה 80% ( המכונים 99%) סובלים כיום ? בפעם הבאה.
    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אייל עופר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין