חברת צ'רלטון הישראלית מתמחה בשני דברים: עוינות ללקוחותיה ושידורי ספורט 

כ- SECOND BEST. לפני שתי שבתות נפתחה עונת השידורים החדשה ולצופים אוהדי הכדורגל האנגלי המתינה הפתעה: הפתעה רעה. חברת צ'רלטון החזירה אותנו 43 שנים אחורה אל ה-"מבט ספורט" של הערוץ היחיד שהיה אז בטלוויזיה הישראלית: ערוץ 1. מין סלט חסר טעם וריח של קפיצות ממשחק אל משחק עם השדר זוהיר בהלול (שהיה הדבר הטוב היחיד בתכנית - עברית נכונה ומצוחצחת- תענוג לשמוע. אי אפשר היה להתרכז וליהנות משום משחק; עד שמבינים באיזה מגרש נמצאים עוברים אל מגרש אחר וחוזר חלילה. משדרים בו זמנית שלשה משחקים ולפעמים ארבעה ולא נהנים משום משחק. זה מה שעושה כיום חברת צ'רלטון בשידוריה ועוד מכתירה את המשדר "חגיגה אנגלית". איזה חגיגה ואיזה נעליים: סיוט פשוטו כמשמעו.

לפני כשנתיים ביקרתי חבר אנגלי. שנינו אוהדי כדורגל של ארצו ובחלק ניכר מזמן ביקורי אצלו ישבנו מול הטלוויזיה וצפינו בשידורים ישירים של כדורגל עם כוס בירה אנגלית נפלאה ביד. הוא מנוי על ערוץ הספורט של חברת SKY - שידורים באיכות HD. שם משדרים משחקים שלמים מתחילתם ועד סופם. המשחקים המקבילים להם בזמן הם מקליטים ומשדרים מיד כשיש פסק זמן שבו לא מתקיים שום משחק. ושדרי הספורט האנגלים, הו שדרי הספור האנגלים הנפלאים! מדברים מעט ולעניין, רק כשצריך, והכל בלשון המעטה אנגלי טיפוסי. לא מאלצים את הצופים לשמוע הסברים מיותרים על מה שהצופים רואים בעצמם. תענוג טהור של צפייה בכדורגל מהכורסה בבית. והמחיר? מעט יותר משליש ממה שאני האהבל משלם לחברת צ'רלטון הישראלית, שאין לה בישראל מתחרים. והשדרים שחברת צ'רלטון שכרה כדי לשדר מאולפנה כאן את המשחקים באנגליה, אלוהים ישמור! לא מפסיקים לפטפט ביניהם ללא הפסק. מתווכחים ביניהם על החלטות השופטים במגרש. כן היה נבדל - לא היה נבדל. כן היה כרטיס צהוב - לא היה כרטיס צהוב. רוני היה צריך לעצור את הכדור ולבעוט. אסור לגיגס לבעוט ברגל החלשה שלו... ובזמן שאין אירועים על המגרש, במקום לשתוק כמו השדרים האנגלים - מקריאים מתוך דף נייר פרטים נדושים על כל שחקן, כמה פעמים הקבוצות שמשחקות במגרש נפגשו ברבע המאה שקדמה ליום השידור, כמה ניצחונות לזו וכמה לחברתה, כמה תוצאות תיקו ומה מספר הנעליים של השחקן שהשופט שרק נגדו כרגע. זה סגנון השידור של השדרן המיותר רמי ויץ למשל, וגאון השדרנים הישראלים מאיר איינשטיין שמנסה לחקות את ויץ בהצלחה לא מי יודע מה. השדר היחיד בישראל שמבין כדורגל, מדבר מעט ולעניין הוא זאביק זלצר, אותו אני זוכר מהמגרשים כשהיה שחקן פעיל בעל רמה.

זהו, ספרתי לארבעת קוראי - מבלי שבקשו זאת ממני - את מה שמעיק על לבי נגד חברת צ'רלטון הישראלית שיש לה מונופול על שידורי הכדורגל האנגלי ולא מאפשרת ללקוחותיה ליהנות מצפייה רגועה בכדורגל אנגלי בשידור ישיר מכורסתו בבית.