ישנו סיפור על מנהל בנק שלקוח ניגש אליו והחל לקלל אותו תוך כדי צעקות רמות. המנהל, שישב, הביט בלקוח וחייך, דבר שהרגיז עוד יותר את הלקוח שהגביר את קולו ואת תנועות ידיו שהתנופפו באוויר.
המנהל כאילו כול העסק אינו נוגע לו, המשיך בעבודתו.
לאחר מספר דקות הסתובב הלקוח ויצא בזעם מהבנק.
עובדי הבנק ניגשו למנהלם ושאלו אותו:
"מדוע לא הגבת?" ...
חייך המנהל ואמר:
"קודם כול אני לא מכיר את הלקוח הזה. שנית, כשבאים למסור לכם חבילה ואתם מסרבים לקבלה, למי היא חוזרת? לשולח כמובן! זו הסיבה שסירבתי לקבל את החבילה…"
אמר והמשיך בעיסוקיו.
הסיפור עם המנהל הזכיר לי תחרות ספורט שראיתי בטלביזיה. הייתה תחרות ארצית בסיבולת של תלמידי בתי הספר התיכוניים בפינלנד, כמדומני. המתחרים היו צריכים להרים חפצים כבדים ולמשוך משאות כבדים, לטפס על עמוד גבוה כשתרמיל כבד מונח על גבם וכדומה.
בקיצור, סיוט למשתתף וחוויה לצופה מהבית. כמנצח בתחרות מוכרז המתחרה האחרון, זה שנותר עומד על רגליו. את התחרות התחילו כחמישים משתתפים, לאחר כשעה נותרו שמונה משתתפים בלבד.
כתב הטלביזיה, שדיווח מהשטח, נע בין העמדות השונות ושאל את המתחרים, תוך כדי התחרות:
"איך אתה מחזיק מעמד? מהו הסוד שלך? אתה לא פוחד לפגוע בעצמך?" וכיוצא בזה.
הבחנתי בתופעה מעניינת. כול משתתף ששיתף פעולה עם הכתב, בשלב הבא נשר מהתחרות.
בין המשתתפים היה תלמיד קטן מידות שלא ענה לשאלות הכתב ורק חייך אליו בהתנצלות. את התחרות ניצח אותו תלמיד שלא שיתף פעולה.
בטקס הענקת הפרסים התברר לנו הצופים שהבחור היה חירש…
הטקס הזכיר לי שבמשרד שעבדתי בו קיבלתי לחדרי מזגן חדש. מכשיר ההפעלה מרחוק שלו היה מונח דרך קבע במגירת שולחני, אני הייתי היחיד שהיה מפעיל את המזגן.
יום אחד נכנס המעביד שלי וחיפש לשווא בטריות למחשבון הכיס שלו. נהיה קריר בחדר ותוך כדי דיבור עמו, סגרתי את המזגן באמצעות מכשיר ההפעלה מרחוק. איך שהוא הבחין במכשיר, הוא ביקש ממני להוציא את הבטריות מהמכשיר ולהעביר אותן אליו.
מסרתי לו את המכשיר ואמרתי לו: "קח תוציא בעצמך!"
יענקל'ה פתח את המכשיר לידי ועמד משתאה לנוכח התא הריק של הבטריות. מסתבר ששכחנו לשים בטריות במכשיר. לקחתי את המכשיר מידיו וניסיתי לשווא להפעיל את המזגן, המזגן לא נדלק...
כול זמן שלא הייתי מודע שאין בטריות במכשיר, הצלחתי באיזו שהיא דרך מסתורית להפעיל את המזגן…
ציטוט מספרי: "אורדורה" שנכתב בעקבות ספרי: "הפרפר תיאמה והתנגה סנגה"