הצמא הטריף אותו, הוא ניהל מאבק פנימי, לקום או לא לקום מהמיטה לשתות. לבסוף נשבר וקם מהמיטה בזהירות כדי לא להעיר את אשתו. השעה הייתה שתיים בלילה והבית היה חשוך, הוא דרך על צעצוע שהיה על הריצפה. נשך את שפתיו כדי לא לזעוק מכאבים, יום אחד אני אשבור את הראש. הוא הדליק את האור ולקח את קנקן המים הקרים מהמקרר, לגם בשקיקה חצי קנקן. טוב שהיא ישנה, הייתי חוטף הטפת מוסר, ״כמה פעמים אמרתי לך, תשתה עם כוס״. התבונן על משטח השיש והזדעזע. ״אמא׳לה גו׳ק״, קרא בקול רם. הסתכל סביב וחיפש נעל כדי למחוץ את השרץ המגעיל, לא מצא דבר. רץ לארון הנעלים ונטל נעל עבודה כבדה, ״זה יעשה את העבודה״. להפתעתו הג׳וק לא זז ממקומו, עמד במקומו והתבונן בו בהתרסה. הוא הניף את הנעל הכבדה וכוון היטב. לפתע שמע קול עמוק, ״בן אדם, מה אתה עושה״. הוא כמעט והתעלף, ״הג׳וק מדבר אלי, כנראה והשתגעתי״. ״לא השתגעת, אני ג׳וק שיכול לדבר, למה אתה רוצה להרוג אותי, עשיתי לך משהו״. הוא נעשה חיוור וענה לג׳וק, ״אתה פשוט מגעיל אותי, משוטט במטבח״. ״אם הייתי יפה ומרהיב כמו בני המשפחה שלי הפרפרים, היית הורג אותי״. ״לא, אני אוהב פרפרים, אני נהנה להסתכל עליהם, הם מרהיבים ביופיים״. ״כלומר, יש לך דעה קדומה על ג׳וקים, משהו שמושרש עמוק בתודעה שלך״. ״מכל הג׳וקים בעולם דווקא נפלתי על ג׳וק שלומד פילוסופיה, תעמוד אל תזוז, זה לא יכאב, אשלח אותך לעולם הבא, זה לא יכאב״. ״אל תתאמץ, אני הולך, יש לי רק לומר דבר אחד, תעבוד על הגישה שלך ליצורים אחרים, למה אתה מתנכר ליצורים אחרים. בן אדם אתה חוטא״. הג׳וק פרש את כנפיו והתעופף מבעד לחלון החוצה. הוא עמד נדהם, סגר את החלון וחזר למיטה, חלם כל הלילה על כוס מים קרים וג׳וקים. אלון. |