כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורי עוספיא

    סיפורים מעספיא, כפר דרוזי במדינה יהודית.
    © כל הזכויות שמורות לכותב.

    0

    סודות שבין רופא יהודי לבין פועל דרוזי

    3 תגובות   יום חמישי, 5/9/13, 15:44

    אני עוד זוכר את המוזיקה הקלאסית או האופרה שבקעו תמיד מפינה נסתרת של הדירה אי שם במעלה הכרמל בחיפה. זוכר אני ספריה גדולה ומכובדות כזו שאז לא הבנתי אך חשתי בחוזקה כילד שעוד לא מלאו לו עשור שנים. דירה שהייתה עבורי קפסולה שבה דחסו את הגלובוס כולו.

     

    הריטואל הזה היה קבוע. בהתקרב ראש השנה העברי היו סבי וסבתי נכנסים לקדחת הכנות כאילו היה זה חגם הם. כול שנה חזר המחזה הזה שבו סבי הולך לקצב ובוחר כמה נתחי בשר מהטובים ביותר שניתן להשיג ואורז אותם בקפידה. סבתי הייתה בוחרת ממיטב הירקות ההרריים והפירות העסיסיים של הכרם  ומניחה אותם בהדרת קודש בסלי פלסטיק שעוד ניסו להתחזות לסלי נצרים והפלסטיק בהן נשזר שתי וערב.

     

    אבי היה מכין את החיפושית הישנה בפתח הבית, כשסבתי מוציאה מהתנור רגע לפני העלייה לרכב את המטעמים שעמלה עליהם כול הלילה כדי שיגיעו כמה שיותר חמים וטריים. הוא עמד עם רעייתו בפתח הדירה וקיבל את הזקנים האלה מעוספיא בארשת פנים חייכנית במיוחד. בזיכרוני הוא תמיד עומד שם בחולצה לבנה מגוהצת למשעה.

     

    פרופסור חשמונאי קראו לו ודומה שרק תוארו בימים ההם היה מרעיד לבבות שלא נאמר מקצועו: מנתח בכיר בבית חולים רמב"ם בחיפה. סבתי הייתה מניחה כף ידה על החזה כמנהג הנשים הדרוזיות הדתיות שלוחצות יד רק לגברים הקרובים במשפחה ובמבטא ערבי כבד ובמילים היחידות שיכלה להגיד בעברית במאורע חגיגי זה הייתה אומרת ברצף ולדקות ארוכות: שנהטופה, שנהטופה, שנהטובה שנהטופה... במה שיהפוך שנים לבדיחה קבועה במשפחה.

     

    כול החבורה ישבה שעה ארוכה בסלון סבא וסבתא שלי מתקשרים בעיקר במבטים מבוישים ובחיוכים שכן עברית לא הייתה שפה ידועה להם. מפעם לפעם זנח אבי את השיחה עם הפרופסור ורעייתו ותרגם דבר מה שסבתא חשבה שצריך להגיד או שאלה שביקשה לשאול. לאחר מכן שב הזוג הזה בבגדיו המסורתי ושתק.

     

    עשרות מטרים נפל סבי מפיגומי המתקן שלו בבתי הזיקוק בחיפה. גופו נחבט בצנרת החלודה שניקרה בדרכו. מתקן שהיה עוד מבין מקימיו בתקופה שבתי הזיקוק היו פרויקט בריטי שנקרא Refinery והשתייך לחברה בריטית שנקראה Iraqi Petroleum Company כששאלנו אותו בצעירותנו איפה עבדת סבא הוא תמיד אמר אי בי סי ואנחנו לא הבנו על מה הוא מדבר גם כשאמר "ריפינרי" בהטיה ערבית זה נשמע לנו מוזר.

     

    כשתמה הנפילה וגופו המרוסק נחת לבסוף על אחת ממרפסות הברזל המרושתות זה נראה שתמו גם חייו. בגדיו היו קרועים אבריו פנו בכיוונים לא טבעיים לגוף אדם תקין והדם החל להכתים את בגדיו ולהשפריץ מבין הקרעים. אלה שפינו אותו כבר הודיעו לקרובי משפחתו שיקראו לשייח'ים ויתכוננו לערוך לוויה.

     

    פצוע אנוש שגופו מרוטש הגיע סבי לבית החולם רמב"ם בחיפה ומיד נכנס לחדר הניתוחים כשרופא צעיר ומוכשר ד"ר חשמונאי מוביל את הצוות. הוא יכנס ויצא מחדר הניתוחים הזה במשך שנה תמימה כול פעם היו משחזרים לו קטעים נוספים בגוף תוך העברת פיסות עור ממקום למקום.

     

    בסוף השנה חזר להיות אדם. הולך בכוחות עצמו אוכל ושותה ופניו בהירים. הצלקות העמוקות של הניתוחים הוסתרו מתחת למעבה הבגדים הדרוזים המסורתיים. מאז נקשרו נפשותיהם של השניים באופן שרק ניצול ומצילו יכולים להבין. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/13 05:14:
      סיפור מאוד יפה, ומסופר טוב.
        7/9/13 09:16:

      שנה טובה לכול חברינו היהודים ולכולם. שנה של שלום, נחת, אושר והרבה בריאות.

      אכן שנהטופה...

        7/9/13 04:32:
      סיפור מדהים. שנטופה.

      פרופיל

      סלמאן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון