זה רודף אותי שוב ושוב כבר מספר ימים. אני מורידה .וזה עולה. אני מדחיקה .וזה צף. אני ממש משתדלת אבל כנראה לא אחזיק מעמד..אני פשוט מחכה ליום הכיפורים הקרוב. יש לי הרגשה שיש לי רשימת חוטאים גדולה מתמיד. זה לא אני. זה באמת הם. כמעט בכל אות ,או למען הדיוק, בלא מעט אותיות, מצאתי לצערי מישהו/מישהי שיהיו חייבים לבקש סליחה השנה. שפגעו בי בלי להניד עפעף ובלי לחשב על הלב שלי.

לא שהייתי צדקת ולא שאני חסינה מלעשות טעויות אבל הבטחתי לעצמי שהשנה אהיה יותר מפוקסת ויותר אסרטיבית כשזה מגיע למחילות. לא תמיד חייבים לסלוח. וטוב לב ינתן במידה. תכונות ומעידות כמו חוסר טקט, אגואיסטיות, נרקסיסטיות ושריטות אחרות, לא בבית ספרי. אני ממש לא חייבת לאכול את הקש של אנשים אחרים.

ודווקא בגלל שאני באה מהעולם הפיננסי ושוחה כשזה מגיע לחשבונות, מהיום, אפילו מהרגע, גם אני עושה חשבון..וגם אם לא תבקשו סליחה ,למדו אותי שהכדור הוא עגול. זהו..עכשיו יהיה לי ראש לעשות חשבון נפש על הדברים הרציניים באמת .ואני אספיק לגבש נייר עמדה. יש לי שבוע...אופטימיות אמרתי? חג שמח ושנה מתוקה מתוקה. :-)