| כמו בעלי חיים נטושים אני אוסף ספרים לביתי. לפחות פעם בשבוע אני מוצא ערימת ספרים נטושים ליד פחי האשפה. רומנים, רבי מכר, ספרות, שירה. אני לא מבין איך בן אדם יכול להשליך את שירת רחל ועוד רבים וטובים אחרים. כנראה אין מקום לספרים בבית של הישראלי הממוצע, לפחות אצל הדורות הצעירים. שבוע שעבר ראיתי נער נובר בערימת ספרים גדולה, פניתי אליו, ״סוף סוף אני רואה אדם צעיר שמעריך ספרים, אני יכול להמליץ לך על כמה טובים״. הוא הסתכל אלי בתדהמה, ״נראה לך, אני אוסף כמה ספרים לעשות מעמד למחשב. אפילו בבית ספר אני קורא רק את התקצירים, הספר מת״. לא היה לי מה לומר לו, הלכתי מהמקום בצער. אולי יש צורך להקים אגודה חדשה, האגודה להצלת ספרים נטושים. אלון |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הסיפור לא יעלם מן העולם, רק צורת ההגשה שלו.
היום רוב הספרים הם דיגיטליים, זו ההתאמה לעולם החדש.
גם אני באופן אישי מעדיפה את הספר האמיתי עם הכריכה, הדפים והריח המיוחד של הנייר,
אבל כל עוד הסיפורים לא אובדים מן העולם ואנשים ממשיכים לקרא, אני פחות מודאגת.
הדאגה תתחיל כשיפסיקו לכתוב סיפורים, שירים ושאר ספרות.