החוויה של היום הראשון בלימודים היא זיכרון צרוב במוחם של מבוגרים רבים. התמונה של מורתי בשמלה ורודה מרחפת כמלאך בין ההורים והתלמידים ביום הראשון בכיתה א' לעולם לא תשכח.
המעבר לביה"ס מהווה ציון דרך משמעותי עבור הילד הרך בשנים. במשך שש שנותיו כבר הספיק ילדנו הצעיר לצבור ניסיון במעברים מהפעוטון לגנון ולגן החובה, האם יצליח לעבור בשלום את "ההר הגבוה" הזה? החששות בליבו מתעצמים, לא כל שכן החששות בליבנו.
המעבר ממסגרת הגן למסגרת ביה"ס כולל שינויים רבים:
לראשונה בחייו הילד שלנו הוא "תלמיד". הוא נדרש לרמה גבוהה של אחריות: להגיע בזמן לשיעורים, להביא כלי כתיבה וציוד ולדאוג שלא יאבדו, לשבת במקומו משך שעה ארוכה ולהסתדר בעצמו עם חברים שמציקים לו. לשינויים צריך להסתגל וזה לוקח זמן!
מה עלינו לעשות? איך לתמוך?ראשית עלינו לשנות גישה. לראות במעבר לכיתה א' הזדמנות לצמיחה גדילה והתפתחות. לילד שלנו יש כוחות ,לא הוא ולא אנחנו הספקנו לגלותם. נספר לו שהוא חזק , שהוא מסוגל ושאנחנו סומכים עליו! יחד עם זאת בסמוי נעזור לו. ניקח אותו לביה"ס טרם פתיחת שנת הלימודים נערוך לו סיור ונסביר לו איך מחולק המבנה ולמה משמש כל חדר ומה הם כללי ההתנהגות בכל מקום. נערוך לו הכרות עם המנהלת המחנכת וגם עם צוות המורים (ככל שמתאפשר). האם חשבתם לרגע איזה כוח יש לילדה שמלווה את חברתה החדשה לשירותים מתוך בטחון "אני יודעת הרי הייתי שם!". איזה כוח יש לילד שמגלה את אוזן חברו "זו המנהלת היא ממש נחמדה, הכרתי אותה!"
חשוב מאד להיות סבלניים כשמתגלים קשיי הסתגלות. יש כאלה שיבכו בשבוע הראשון ויתקשו להיפרד ויש כאלה שיכנסו לכיתה ללא בעיה. נוכל לשקף לילד את החשש וההתרגשות ולשתף אותו בכך שגם אנחנו זוכרים חוויה דומה. נוכל להסביר לו כי חשש והתרגשות מלווים אותנו בכל שינוי, בכל פעם כאשר "עולים כיתה", לאוניברסיטה,לעבודה חדשה או סתם לדירה.
אני מאחלת הצלחה בלימודים לכל הילדים העולים לכיתה א' ורוב נחת להוריהם.
נגה שחר |
