פעם פגשתי אדם אחד מבוגר וחכם שאמר לי בנימה של הומור: "אתה יודע, יהודי זה אדם שאסור שתהיה לו דמנציה." כאשר שאלתי אותו "מדוע?" הוא ענה לי "כי ביהדות אנחנו חייבים כל הזמן לזכור, כל כך הרבה דברים. מי אנחנו? מהיכן הגענו? ומה שמנו ותפקידנו?"

שמעתי את דבריו והמשכתי בחיי, אולם הדברים עוד יושבים בראשי. וכעת, בבוקרו של צום גדליה, שסיפורו ההיסטורי משום-מה דעך בתודעה ואינו מוכר דיו, צפה ועלתה בי אמרתו של אודו אדם מבוגר.

אז נלך אחורה בזמן ונתמקד על מקום.

כחצי קילומטר מצפון לשכונת רמות בירושלים, ישנו גן לאומי ואתר ארכיאולוגי שנקרא נבי סמואל.

מי הוא אותו סמואל, איזו ארכיאולוגיה יש שם? ואיך כל זה קשור לגדליה?

השרידים הקדומים ביותר שנתגלו באתר, מיוחסים לתקופת בית המקדש הראשון (970 לפנה"ס+- עד 586 לפנה"ס). באתר זה, השרידים מן המאה ה6-7 לפנה"ס וכוללים בין השאר: ידיות חרס של קנקנים מלכותיים עליהם הוטבעו המילים "למלך" ו-"יהד" בכתב עברי קדום. ממצא נוסף שהתגלה באתר, הוא חרפושית מצרית- חותם של סמל מצרי מקודש, דבר המעיד על קשרים של יושבי המקום עם הצמרת המלכותית המצרית באותה עת, ערב חורבן הבית הראשון. במשך הזמן לאחר חורבן המקום ונטישתו, הוא יושב שוב במשך כמה וכמה תקופות.

בימי החשמונאים התקיים ישוב במקום, שלפי חלק מן החוקרים, ייתכן שזהו הישוב 'מצפה' המקראי וכן הישוב בו התארגנו כוחותיו של 'יהודה המכבי' לקראת קרב אמאוס.  בשרידים שניתן לראות כיום, ישנם מחצבה מקומית לאבני בניין, רובע מגורים גדול, בורות מים, מקוואות טהרה, מטבעות ואף שאריות מזון. בהמשך האתר יושב גם בתקופות הביזנטית, בה גם התקדש לנצרות בקשר לשמואל הנביא, ובתקופה המוסלמית הקדומה ונמצאו טביעות של כתובות בערבית וביוונית על ידיות קנקנים מחרס שהתייחסו לקיומו של מנזר בשם "דיר מר סמואל" במקום.

כאשר הגיעו הצלבנים לארץ, מתוך מטרה לגאול את ארץ הקודש מידי האסלאם ולהשיבה לשלטון נוצרי, הם עגנו עם ספינותיהם לחופו של הים התיכון והחלו את דרכם לירושלים- עיר הקודש ומקום 'כנסיית הקבר'. בעלותם לירושלים, המקום הגבוה הראשון ממנו יכלו לראות את ירושלים, היה ההר הזה. אשר על כן, העניקו הצלבנים למקום את השם Montis Gaudii, או בעברית, "הר השמחה". במקום נבנה מנזר ומצודה על גבי השכבות הקדומות ונחצב חפיר סביב למצודה.

בשנת 1187 מגיע צלאח אל-דין לירושלים. הוא כובש אותה מידי הצלבנים והופך את המצודה בראש ההר למסגד. בעקבות כך מסורת קבורת שמואל במקום, מתחזקת מאוד גם בקרב המוסלמים. באותה תקופה מתחזקת המסורת גם בין היהודים ועולי רגל יהודים רבים מזכירים את ציון קברו של שמואל הנביא באתר זה. יש לציין כי כיום מרבית החוקרים חלוקים על זיהוי זה.

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום ישובו וקבורתו של שמואל הנביא כמתואר בספר שמואל א' פרק ז': "ותשובתו הרמתהּ כי שם ביתו ושם שפט את ישראל", אך הוא נקרא גם 'נחלת ישראל', על שם החברה שרכשה את הקרקע. במשך כחמש שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, אך מסיבות בירוקרטיות הדבר נכשל. בשנת 1895 הצטרפו לגרעין המתיישבים כ-13 משפחות של יהודים יוצאי תימן, שהצליחו להגשים את המפעל ואף לעסוק בחקלאות במקום עד שנות ה20 של המאה הקודמת..

בסמוך למקום שוכן עד היום כפר ערבי ישראלי קטן בשם 'נבי סמואל', המונה כ250 תושבים.

בהמשך מתארים הפסוקים בספר שמואל "וימות שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו, ויקברוהו בביתו ברמה". התאריך המקובל במסורת הוא לא אחר מאשר כ"ח באייר, לימים, תאריך שחרור ירושלים בזמן מלחמת ששת הימים.

מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1974, כאשר החלה להיבנות שכונת רמות, היא קיבלה את שמה משם ישובו של שמואל הנביא 'רמה', שע"פ החוקר יואל אליצור, זהו קיצור השם של הישוב "רמתיים צופים" ועד היום ברמות ב' ישנו בית כנסת שנקרא "רמתיים צופים" על שם הישוב היהודי הקדום.

ועדיין מה הקשר לגדליה?

חותמת גדליהו שנמצאה בשער לכיש: לגדליהו [א]שר על הבי[ת]

צוֹם גְּדַלְיָה הוא יום צום ביהדות החל ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה.

אם ג' בתשרי חל ביום שבת, כפי שקרה השנה, הצום נדחה ליום המחרת, ד' בתשרי.

צום גדליה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון.

תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס,  ומותו היווה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון.

ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך,  בספר זכריה (ז, ה; ח, יח), שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן (שמות יב, ב).

[בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים, שחל גם הוא בתשרי, ולכן צריך להסיק שמדובר במה שאנו מכנים צום גדליה]

לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל,

ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. 

נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למקום בשם 'מצפה'.

כפי שמתואר בספר ירמיה, גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, ומפי מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל. יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), ואתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.

ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מפחד תגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.

צום גדליה - יום אבל לאומי 

חז"ל קבעו את יום הרצח כיום אבל לאומי- אחד מצומות החורבן. הסיבה לכך נעוצה בהשלכותיו הקשות של הרצח כפי שמציין המשנה ברורה (הרב ישראל מאיר הכהן מראדין): "כי על-ידי שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים". אבל לא פחות מכך בשל הרצח של יהודי על-ידי יהודי, כמאמר ר' עקיבא (תלמוד בבלי, ראש השנה, יח, עמוד ב'):

"צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית א-להינו"

ההיסטוריה היהודית הוכיחה לצערנו שבהקשר זה מהווה צום גדליה עניין רלוונטי מתמיד וההקבלות בין אירוע זה לרצח רבין בולטות למדי. בציבוריות הישראלית לא זוכה היום הזה לציון רחב, אך נראה שגם כ-2500 שנים לאחר הרצח יש לנו מה ללמוד מן היום הזה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה,

עם הרבה הקשבה וסובלנות בין איש לרעהו, עם רצון להכיר, להתקרב ולקרב בין הקבוצות השונות בעם

ועם נכונות לכבד כל אחד ואחת בדרכם השונה.

להרחבה מעניינת ניתן לקרוא עוד ב: http://no666.wordpress.com/2003/11/05/%D7%A8%D7%A6%D7%97-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/

תמונות וכמה ציטוטים הובאו מויקיפדיה ואתר KIPA