1997 הייתה שנה מצוינת עבור גיבור סיפורנו. טוב נו, אולי מצוינת זה מוגזם, אבל במבט לאחור היא הייתה בהחלט שנה לא רעה. זו הייתה השנה בה הוא החליט שהוא הולך לפצח את הקוד הגנטי של האושר ולשבט אותו לטובת עתיד מאושר.  

הצעד הראשון והמתבקש היה להרכיב רשימה של מרכיבי האושר, אבל בדיוק כשגיבורנו נוסע לסוחר שלו לקנות קצת חומר למחשבה, קורה דבר לא צפוי – עם כניסתו לחושה של הסוחר בנוה צדק הוא מופתע לגלות את הספק שלו יושב בשיכול רגליים על ספה חדשה, כיפה בוכרית לבנה לראשו, חיוך רחב ומאיר עיניים על שפתיו ולשמאלו פיה צעירה מעשנת סיגריה. כניסתה של הפיה הצעירה לעלילה מסבכת את הסיפור ולניסיון השאפתני למצוא מהו האושר מצטרפים סופר אקסצנטרי עם חברים בעלי נטיות אלכוהוליסטיות, אחות שחוזרת במפתיע מפאריז ודמויות נוספות שלכל אחת יש משהו לתרום לחיפוש.  

"האושר הוא" אינו מדריך טאואיסטי, בודהיסטי או כל איסטי אחר שיעזור לכם למצוא את האושר בחמישה שלבים והוא גם לא מתיימר לספק תשובה מוחלטת וסופית לשאלה כיצד להיות מאושרים. זהו רומן קצבי המספר בשפה קולחת על כמה ימים משמעותיים בחייו של בחור צעיר בקיץ 1997 ועל סערת הרגשות אליה הוא נקלע כשכל תוכניותיו לעתיד מועמדות בסימן שאלה לאחר מפגש לא צפוי. לכל אורך השתלשלות האירועים עסוק הגיבור בשאלה הנצחית שמטרידה את כולנו – מהו האושר.