הנבואה לעולם לא תהיה אצל אדם גאה

כי מושג הנבואה נובע מתוך ביטולו ושפלותו של האדם.

משם כוחה משם הדר משם דיוקה. ומשם הצלחת שלומותה של הנבואה.

והראיה שהנבואה נובעת מתוך ביטולו של האדם.

לומדים זאת מן החלום המראה דברים עתידיים בזמן שאדם ישן.

מכיוון שאז האדם מבוטל לחלוטין . וכל זאת בכדי ללמד את האדם המתבטל לבוראו.

שיכול להשיג הנבואה במושגי ההשגות הגבוהות ביותר רק בדרכי ה' . ועבודת הבורא.

שיזכהו להיות משפיע בהשפעת הנבואה להיות לעזרה ולטובה לאחרים.

מתוך הראיה הנכונה והתכליתית ממנה יודע האדם דברים נסתרים ודברים עתידיים.

ואדם גאה לא ידע זאת. מהסיבה שהגאווה לא מסתירה אלא מגלה את הטיפשות באדם.

והנבואה הרי כוחה הוא הסוד. ולכן הנבואה ניתנת לאדם הענו וירא ה' .

ככתוב "סוד ה' ליראיו . כי מציאות הנבואה הוא פחד.

בשל גלוי דברים ששכל אדם לא יעמוד בהם .

לכן עבודתו של האדם צריכה להיות תמיד בפחד וסכנה במחשבותיו דיבורו ומעשיו.

ולא לקחת לעצמו אפילו משהו מן הגאווה המאבדת כל חלקה טובה .

באותה מידת הגאווה שהיא גלויה.אשר הברכה ודאי תרחק ממנה.

לעומת הברכה הנובעת מן ההסתרה. המשפיעה טובות וגדלות ממקור עליון.

על זאת אמרו חז"ל " אין הברכה מצויה . אלא בדבר הסמוי מן העין"

וזה כאשר האדם יבטל את ידיעותיו וכל פועליו לבורא עולם.

שבלתי אפשרי להשיגו כאשר האדם חי במציאות הטבע. המראה רק את מה שרואים ולא יותר.

לכן כדי להשיג דברים מעל הטבע. חייב האדם לוותר על תאוות גופו.

ככתוב " ולא ישיגוהו משיגי הגוף". והדבר אפשרי במידה והאדם ירצה.

כי נאמר " ה' משביע לכל חי רצון " כאשר במחשבת האדם יהיה הרצון להתקדש בקדושת הבורא.

ככתוב" אתה קדוש ושמך קדוש . וקדושים בכל יום יהללוך סלה"

על כן האדם בעבודתו ישאף וירצה להתבטל .על מנת להיכנס לשער הקדושה

אז השכינה נכנסת איתו יחדיו. לעולמות שלא קיימים בדרך הטבע.

והרי הקדושה שערה תמיד פתוח . ומשם ודאי ישיג את הנבואה.

כדי להשפיע ברכה טובה על אחרים .

מתוך למוד פרשת ויצא