כותרות TheMarker >
    ';

    אפונה בצלחת

    Peeeaaaa !

    © כל הזכויות שמורות

    פוסטים אחרונים

    מעולם לא הכרתי את אבא

    54 תגובות   יום ראשון, 22/4/07, 10:16

    ''

    אז לקחתי אותו איתי למסע וכל השאר מאחור. שני גברים ואמריקאית, מול הרי הרוקיס הקנדיים. הזדמנות נהדרת להשלים פער בן שלושים.  זה אני בתמונה וזה הוא, בשנים שעוד סחב אותי על הגב. מזה שנים אחדות שהוא לוקח על עצמו את תפקיד "מגדיל התמונות" וכך מידי פרק זמן מגיעה לידי תמונה חדשה "נו, מה אתה אומר? קצת פגומה, תוכל לתקן?" ואני כמו בן טוב מעביר איזה ריטוש בפוטושופ ומחזיר לשביעות רצונו. עד שהגיעה זאת הייתי מחוסן וכאן, מבט אחד. דמעה. ועוד אחת. בפנים הנעריות של אבא, ראיתי את עצמי. תמונת הילדות שלי, צהבהבה כזאת ועכשיו אני הוא והוא? כפול מגילי.  לא ירחק היום בו כמוהו, אסחב על הגב עוד ילד או שניים ואחרי... אבא.

     

    תמיד יהיה לנו את סנופי, אבא, מצוייר על מזוודת פלסטיק בצבע תכלת, שני סנדוויצ'ים עם נקניק, קנקן של תה. ריח של בוקר לפני בי"ס, אתה מכין הכל במטבח וקפה כדי שאקום על הצד הנכון.  צעדות בצפון ובהרי ירושלים. לאקי הכלבה. ים ומטקות בצבעי שחור לבן-

    חחח.. מזוודת-פלסטיק-בצבע-תכלת- נו בא'מת! אין מצב, כזאת אפילו לחצי חולצה לא מספיקה, אחת גדולה אני לוקח אבא, צריך אחת גדולה, שאפשר יהיה לשים הכל.

     

    החולצה השחורה, הג'ינס-דהוי, כלי גילוח, מצלמה. ועוד אחת.  האור פלורסנטי ב"בית ההורים", אבא טרוד, מתכנן פרט לפרט, תמיד היה כזה - דקדקן, מסלול פיקס, יודע מה רוצה לראות, אפילו סיפר לחברים בעבודה. בחיי הגעתי לא מתוכנן לגמרי, קיוויתי - אספיק אולי לראות אותו.

     

    רוח. בררר..

    קריר משו בקנדה... הברזל במצלמת ה-DV הקטנה צורב בידיים, סטילס על הכתף, נחל לבן מוקצף, דב שחור ענק, איילים, גושים של קרח יכולים בהחלט לעשות לך חורים ביד. "קח אבא, תחזיק למזכרת. אני מצלם." - "קפפפפואאא!!!" סליחה??? אבל אצלי שום דבר לא יהיה צהבהב! את הזיכרונות אני צורב דיגיטאלית. שחור לבן? אולי אם יעבור לי איזה פוטושופ בסביבה.

     

    21 יום. 216 תמונות. 9 שעות חומר גלם מצולם. לא נגעתי עד עכשיו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/12 12:40:

      צטט: קרפודלה 2012-05-16 22:38:30

      צטט: Milush 2012-05-16 21:58:53

      צטט: קרפודלה 2012-05-16 18:45:11

      תמיד שזה במספרים אני מצליחה להבין יותר

       

      חכי, צריך עדיין לחלק ב-3, להוסיף 5 ולהעלות בחזקה... ;-)

       

       

      מחכה...(מתי נגמר החיכיון?)

       

       

      חיוך...אומרים שהחיכיון לא נגמר אפ'פעם (עד שהוא באמת נגמר...)

      בינתיים, אפשר להוציא מהתוצאה הקודמת שורש, ככה בשביל הכיף וכדי לגלות דברים חדשים :))

        16/5/12 22:38:

      צטט: Milush 2012-05-16 21:58:53

      צטט: קרפודלה 2012-05-16 18:45:11

      תמיד שזה במספרים אני מצליחה להבין יותר

       

      חכי, צריך עדיין לחלק ב-3, להוסיף 5 ולהעלות בחזקה... ;-)

       

       

      מחכה...(מתי נגמר החיכיון?)

        16/5/12 21:58:

      צטט: קרפודלה 2012-05-16 18:45:11

      תמיד שזה במספרים אני מצליחה להבין יותר

       

      חכי, צריך עדיין לחלק ב-3, להוסיף 5 ולהעלות בחזקה... ;-)

        16/5/12 18:45:
      תמיד שזה במספרים אני מצליחה להבין יותר
        16/5/12 08:55:

      צטט: Dreamlike 2012-05-15 16:47:43

      לפעמים זיכרון חיים ארוך מתמצת עצמו לחוויה אחת מזוקקת שאומרת את כל הלב. :)))

       

      תודה :)

      רגעים מיוחדים של כתיבה...

        15/5/12 22:53:

      צטט: פו3 2012-05-15 22:36:57

      צטט: Milush 2012-05-13 23:49:27

      צטט: פו3 2011-12-14 22:42:11

      איפה התמונות איפה?

       

      רוויטל... רק עכשיו ראיתי :)

      בכל אופן, הם נעלמו עם האתר שאחסן אותם,

      מי יודע, אולי יום אחד אעלה אותם שוב...

       

      למה יום אחד?

       

      צודקת...

      כי אין לי את התמונה וצריך לסרוק אותה שוב...

        15/5/12 22:50:

      צטט: דור-ים 2012-05-15 08:20:41

      גם תמונות דהויות משהו - זה משהו...

       

      לא יאומן שכתבתי את זה בקפה לפני 5 שנים,

      הזמן עובר וגם זה נהיה נוסטלגי...

        15/5/12 22:36:

      צטט: Milush 2012-05-13 23:49:27

      צטט: פו3 2011-12-14 22:42:11

      איפה התמונות איפה?

       

      רוויטל... רק עכשיו ראיתי :)

      בכל אופן, הם נעלמו עם האתר שאחסן אותם,

      מי יודע, אולי יום אחד אעלה אותם שוב...

       

      למה יום אחד?

        15/5/12 16:47:
      לפעמים זיכרון חיים ארוך מתמצת עצמו לחוויה אחת מזוקקת שאומרת את כל הלב. :)))
        15/5/12 08:20:
      גם תמונות דהויות משהו - זה משהו...
        13/5/12 23:52:

      צטט: happyc 2012-05-13 23:09:55

      כיף לך...הייתי רוצה להכיר כך את אבא שלי. לי נותרו תמונות צהבהבות ורסיסי סיפורים

       

      C, כאב גדול, מצטער לשמוע.

      באמת.

       

        13/5/12 23:49:

      צטט: פו3 2011-12-14 22:42:11

      איפה התמונות איפה?

       

      רוויטל... רק עכשיו ראיתי :)

      בכל אופן, הם נעלמו עם האתר שאחסן אותם,

      מי יודע, אולי יום אחד אעלה אותם שוב...

        13/5/12 23:09:
      כיף לך...הייתי רוצה להכיר כך את אבא שלי. לי נותרו תמונות צהבהבות ורסיסי סיפורים
        14/12/11 22:42:
      איפה התמונות איפה?
        14/12/11 22:36:

      צטט: שטוטית 2011-12-14 01:34:06

      נוגע כתוב מרגש

       

      תודה יקירתי :)

        14/12/11 01:34:
      נוגע כתוב מרגש
        6/7/10 07:42:
      שחור לבן? אמנותי

      ערן מ יקירנו

      כל מה שקשור לאבא מעורר א  ת  סקרנותי

      אמשיך לעקב אח ר ספוריך

      תודה לך ולילה קסום

        9/11/09 00:13:

      השאיר לי טעם טוב הפוסט הזה...

      חזרתי אליו שנית :)

        12/11/08 19:41:

      למה, לעזאזל, כל מה שקשור לאבא כל כך נוגע וקצת כואב?

      לא חשוב קר-חם-קיץ-חורף-שמח-עצוב-שבת-חול-עמוקים-רדודים.

      אז, אבא למה?

      *

        22/10/08 01:49:

      ללא ספק חזק

      כל מילה....

      אחשוב על הפוסט הזה עוד זמן רב.....

       

        24/7/08 00:09:
      כמה קטנים נראים לפתע הרוקים *
        29/4/08 22:33:
      מקסים
        24/3/08 20:56:

       

      צטט: יהערה 2008-03-24 20:46:49

      זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת את הפוסט הזה, והוא הופך לי את הבטן כל פעם מחדש.

      תודה.

      ביקור מפתיע יקירתי, תודה לך

        24/3/08 20:46:

      זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת את הפוסט הזה, והוא הופך לי את הבטן כל פעם מחדש.

      תודה.

        23/3/08 23:57:

      כאבי גדילה...

      תודה כרובית, עדן, ארי על התגובות והכוכבים. מחייך

        23/3/08 20:59:

      *

      תודה על הפוסט היפה הזה

      אני, שכבר אבא, רואה כל הזמן את ההקבלות

      בין אבי איתי, וביני לבת שלי

       

      למשל, כשהיא התחילה להקריא לי שלטים ברחוב כשנסענו במכונית (כיתה א)

      ונזכרתי שאני הקראתי לאבי את כל שלטים במשך כמה נסיעות ארוכות (בכיתה ב')

      ולא, לא הייתי "קורא איטי" - זה קרה רק בכיתה ב' כי פתאום ראיתי לרחוק - קיבלתי משקפיים...

       

      וגם, בצילומים שהוא צילם אותי ואני אותה

       

       

        27/1/08 01:10:

       

      צטט: איזה כיף פה! 2007-04-22 10:51:39

      אין לי הרבה מה להוסיף על הטקסט המרגש שלך. אז אככב ואשתוק.

      מסכימה.

      מרגש!

        27/12/07 23:42:

      קראתי, הזלתי, ואולי קיבלתי השראה ואומץ לכתוב על אבא שלי, זה שאני לא רוצה להכיר.

      עדן חן.

        16/10/07 14:55:

      WOW

      האמת שהפתעת אותי....

      פתאום צד אחר

      ו... נוגע ללב מאוד. העינים התמלאו דמעות...

      כמובן שאזלו לי שוב הכוכבים,

      אני כנראה מחלקת אותם יותר מדי בנדיבות ולכן

      I WILL BE BACK

      תודה

        8/5/07 12:15:

       

      צטט: פוקסי 2007-05-07 18:12:55

      מרגש. אבי (ז"ל) ואני נסענו לטייל בקנדה וקליפורניה כשנתיים לפני שהוא נפטר שכבר ידענו שהסוף מתקרב והמחלה מכרסמת. זה היה סוג של סיכום לחיים רווי טיולים. משהו מאד מיוחד שלא שוכחים.

      עצוב ובלתי נתפש.

      אני רוצה להמליץ לך על סרט ולכולם בכלל

      http://www.youtube.com/watch?v=-d-kjzBmz6I

       

        7/5/07 18:12:
      מרגש. אבי (ז"ל) ואני נסענו לטייל בקנדה וקליפורניה כשנתיים לפני שהוא נפטר שכבר ידענו שהסוף מתקרב והמחלה מכרסמת. זה היה סוג של סיכום לחיים רווי טיולים. משהו מאד מיוחד שלא שוכחים.
        3/5/07 01:42:

       

      צטט: פלטונה 2007-05-02 10:54:23

      מרגש.

      ואתה מאוד דומה לו...נראה לי..

      תודה.

      וגם יש דמיון מסויים (...בכל זאת אבא-בן)

        2/5/07 10:54:

      מרגש.

      ואתה מאוד דומה לו...נראה לי..

        1/5/07 10:25:

       

      צטט: מורן 2007-04-28 22:46:01

       

      צטט: milush 2007-04-27 15:00:18

       

      יקירתי, איזה קאמבק...

      בטח קפה, זוכרת מינונים?

      לא עשית וכבר זה עליי? מתאים לך.

      יש לי הרגשה בקרוב.

      דרלינג,

      לא אמרתי שהקפה עליך, רק ההתחייבות למימוש :)

      האמת היא שאני לא סגורה על המינונים, סוכרזית וחצי אולי? נבוך

      בקרוב? ממתינה...

      איזה שיחוק,

      בסוף גם נצליח.

        28/4/07 22:46:

       

      צטט: milush 2007-04-27 15:00:18

       

      יקירתי, איזה קאמבק...

      בטח קפה, זוכרת מינונים?

      לא עשית וכבר זה עליי? מתאים לך.

      יש לי הרגשה בקרוב.

      דרלינג,

      לא אמרתי שהקפה עליך, רק ההתחייבות למימוש :)

      האמת היא שאני לא סגורה על המינונים, סוכרזית וחצי אולי? נבוך

      בקרוב? ממתינה...

        27/4/07 15:00:

       

      צטט: מורן 2007-04-27 02:27:27

      מותק,

      הפעם אני מצטרפת לשותקים.

      אני בטוחה שאתה מבין מה זה אומר כשממני מגיעה שתיקה ...

      התרגשתי וכיכבתי.

       

      נ.ב. ההתחייבות לקפה עברה אליך... מתי?

       

       

      יקירתי, איזה קאמבק...

      בטח קפה, זוכרת מינונים?

      לא עשית וכבר זה עליי? מתאים לך.

      יש לי הרגשה בקרוב.

        27/4/07 14:47:

       

      צטט: דפנולית 2007-04-26 14:51:53

      יש לי בעיית כוכבים, מנסה להתגבר כי הכתוב ראוי בהחלט.

       

      מרובדים הם יחסינו עם מולידינו. תמיד מעניינים להפליא...

      בכישרון הוספת לי שורה לסיפור. תודה.

      ולגבי הכוכב... המממ...

        27/4/07 02:27:

      מותק,

      הפעם אני מצטרפת לשותקים.

      אני בטוחה שאתה מבין מה זה אומר כשממני מגיעה שתיקה ...

      התרגשתי וכיכבתי.

       

      נ.ב. ההתחייבות לקפה עברה אליך... מתי?

       

       

        26/4/07 14:51:

      יש לי בעיית כוכבים, מנסה להתגבר כי הכתוב ראוי בהחלט.

       

      מרובדים הם יחסינו עם מולידינו. תמיד מעניינים להפליא...

        25/4/07 12:43:

       

      צטט: li2 2007-04-24 23:13:10

       

      אני לא מחדשת.

      ריגשת.

      התמונה הוסיפה עוצמה לכל מילה.

       

      כיכבתי.

      מצוין, בכל זאת משהו נחת טוב אחרי ארוחת החג...

        25/4/07 12:32:

       

      צטט: _yuli_ 2007-04-24 23:41:24

      הצלחת לחשוף את טפח החיים הזה באופן מאוד נוגע ומרגש, יופי של פוסט.

      טפח, מילה מדוייקת. תודה.

        25/4/07 12:29:

       

      צטט: dananda 2007-04-25 11:46:33

      טקסט נוגע ומרגש, אבל השארת מלא פערים....

      סיפור מסע עם סוף תלוי באויר....

       

      עזוב אותך פוטושופ, קצת אמוציות

      מחכה לפוסט המשך :) 

       

      ביקורת זה טוב, כל אחד רואה את זה אחרת,

      גם בחיים לא תמיד כל הפערים סגורים,

      ואם כן, איפה תכניסי אפקטים מיוחדים? מגניב

        25/4/07 11:46:

      קפצתי לבקר,

      הכל בזכות השטיח :) 

       

      טקסט נוגע ומרגש, אבל השארת מלא פערים....

      סיפור מסע עם סוף תלוי באויר....

       

      עזוב אותך פוטושופ, קצת אמוציות

      מחכה לפוסט המשך :) 

       

        24/4/07 23:41:
      הצלחת לחשוף את טפח החיים הזה באופן מאוד נוגע ומרגש, יופי של פוסט.
        24/4/07 23:13:

       

      אני לא מחדשת.

      ריגשת.

      התמונה הוסיפה עוצמה לכל מילה.

       

      כיכבתי.

        23/4/07 16:10:

       

      צטט: עבר-הדני 2007-04-23 07:06:49

      ידידי.

      ברור שכוכב.

      ותמונה שמצליחה להיות בו זמנית גם הכי רגילה בעולם וגם הכי יוצאת דופן.

      ואולי זה גם חלק מהעיקרון של הורות. אין דבר כזה, וכמעט לכל אחד בעולם יש את זה.

      משום מה זה הזכיר לי את התמונה החתוכה שיש לווינונה ריידר מאבא שלה

      בבתולות הים. למרות ששם לא רואים את האבא בכלל.

      מי שאמר שתמונה שווה אלף מילים, לא הקשיב לאדם הנכון. תודה.

        23/4/07 07:06:

      ידידי.

      ברור שכוכב.

      ותמונה שמצליחה להיות בו זמנית גם הכי רגילה בעולם וגם הכי יוצאת דופן.

      ואולי זה גם חלק מהעיקרון של הורות. אין דבר כזה, וכמעט לכל אחד בעולם יש את זה.

      משום מה זה הזכיר לי את התמונה החתוכה שיש לווינונה ריידר מאבא שלה

      בבתולות הים. למרות ששם לא רואים את האבא בכלל.

        22/4/07 23:55:

       

      צטט: vg10 2007-04-22 19:11:23

      מרגש.

       

      תודה.

      :(

      תודה גם לך, את יודעת למה.

        22/4/07 23:53:

       

      צטט: pouge mahone 2007-04-22 12:01:22

      מהפנט, פסטוראלי,אולי תמשיך את זה לסיפור נוסף?

      פיתחת  אצלי סקרנות :-)

      אני משלם בכוכב לכרטיס לפרק ההמשך...

      תודה, איזה כיף!

      פרק המשך? בוא נדבר על זה עוד שבוע...

      בשבילך הדלת תמיד פתוחה.

        22/4/07 23:45:

       

      צטט: יובל אייל 2007-04-22 10:51:39

      אין לי הרבה מה להוסיף על הטקסט המרגש שלך. אז אככב ואשתוק.

       

       

      תודה יובל, קראתי את האחרון שלך, נגע בי.

      בקרוב אגיע לשתוק אצלך ולכבד את המעמד.

        22/4/07 19:11:

      מרגש.

       

      תודה.

      :(

        22/4/07 12:01:

      מהפנט, פסטוראלי,אולי תמשיך את זה לסיפור נוסף?

      פיתחת  אצלי סקרנות :-)

      אני משלם בכוכב לכרטיס לפרק ההמשך...

        22/4/07 10:51:

      אין לי הרבה מה להוסיף על הטקסט המרגש שלך. אז אככב ואשתוק.

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ערן מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין