כותרות TheMarker >
    ';

    מהלכת ברגלי בחופים של אולי

    שירים רשימות הרהורים תמונות אודיו



    חֶסֶד נוֹשֵׁם
    מְסֹךְ יְינְךָ
    אֶל מִלּותַי
    הוֹתֵר לִי שֵׁם

    כתבה אפרת אמיר

    כל הזכויות שמורות @לאפרת אמיר



    בכלוב אהבה

    13 תגובות   יום חמישי, 12/9/13, 14:55
    ''
     
    בכלוב אהבה בדיוק כמו היום, השקט והריק של יום הכיפורים צעדו לאיטם על אספלט הכבישים. היה עלי להחליט ומהר האם אני נענית לזעקה המקוטעת בטלפון ויוצאת אל הכלוב בו הגוזל שלי כלא את עצמו. ככל אימא אני מתלבטת עד כמה להרפות ולאפשר לה לבחור את בחירותיה. והיא גוזל רגיש וחולם שנחבל במפגש הראשון עם אור הניאון המסנוור וכאב הנשימה הראשונה. הגוזל גדל גבה והזדקף, הצמיח נוצות צבעוניות ולמד לזמר לעוף ולנחות . צלקות הנחיתה הותירו סימנים סמויים על כנפיו הרכות ובנפשו הדואה במבוכיה. הוא למד לחבור לציפורים מוזרות שידעו לזהותו ולנקר בו במקוריהם החדים, כדרכם של בעלי חיים בג'ונגל האנושי. הפעם חברה כהרגלה, לציפור טרף זכרית בלבוש דוכיפת. לא עמדה על כוונותיו והתענגה על הקן הזמני בחדרון קטן ומוזנח בפרברי העיר הגדולה.

    2

    חייה התנהלו בין נדנדות בגן המשחקים הסמוך לחוף התופים

    ובין אפרוריות הימים שהתחלפו להם במתינות בלוח השנה.

    הייתה שעת צהריים. החום והצום שכבו לצדי דוממים והמתינו

    לנצנוץ ראשון שיחזיר הרעש האורבאני אל הרחובות.

    הבכי קטעי המילים והשתיקות בטלפון, נמהלו לקוקטיל

    תרעלה ובעקבותיו יצאתי אל השקט המאיים ברחוב .

    כשהתנעתי את הרכב לא הייתי ערוכה למפגש הקרבי ברחובות

    הריקים. ידעתי שאני יוצאת לפינוי פצועים ויהי מה.

    הדלקתי את האורות , אך רעש המנוע הדהד כאילו היה השריד

    האחרון של עולם טכני ממוכן .

    הלב הלם בחוזקה ,מבטים תמוהים נקבו אותי בעיניהם ואילו

    יכלו היו מנקבים גם את הצמיגים.

    הרכב שלי נע יתום כאילו היה היחיד ששרד לצד מכוניות

    שנכנעו וקורקעו.

    להקות של אנשים נעו גם בכבישים המהירים כאילו הכריזו

    בעלות על נתיבים לא להם.

    רעש מוזר החריד את הרכב,איבדתי מעט את הריכוז והוא

    התנדנד כהלום שיכר. הרעש הזכיר ברד מתחזק ,הבנתי שנזרקו

    אלי אבנים קטנות להניאני מלנוע בו.

    נרעדתי וחשתי לכודה בסיפור לא לי המזכיר נסיעה מאיימת

    בשטחים .

    3

    ניסיתי לנפנף ולהצביע על האורות הדולקים ולצעוק אך המטר לא פסק ועמו הצעקות. הגברתי את המהירות, ייחלתי לבואן של מכונית משטרה או אמבולנס שיסוככו עלי. לראשונה חשתי אף אני כציפור לכודה בכלוב מתכת ממונע. איני זוכרת כיצד הגעתי מהעיר הדרומית לפרברי העיר הגדולה וכמה זמן חלף . זוכרת רק את הגוזל שלי שירד מתנדנד מכלובו אל הרכב שלי ברחוב. שתינו חסינו בכלוב המתכת עד השעות המאוחרות. היא תחת כנפיה של צפור גדולה חסרת אונים אוהבת ומיוסרת . ואני תחת כנפיה הענוגות לצליל נשימותיה שהלכו ורגעו כאילו זימרו בשתיקה "... היי לי אם ואחות. ..יהי חיקך מקלט ראשי..." זה היה כל נדרי שלנו. בין שורותיו הדהדו מתחי האבנים וציוצי שתי ציפורים אבודות בכלוב אהבה ממתכת
    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/13 11:24:
      יש ילדים שזקוקים למפלט בטוח ומקבל יותר מאחרים. לא כל אמא מצליחה לתת מעצמה את מה שנחוץ לילד, ולא תמיד. תמיד מקנן ספק המינון. אני בטוחה שאת עושה מעל ומעבר. רגישות השירה שלך מצביעה על כך. שנדע ימים טובים.
        14/9/13 13:03:

      צטט: דוקטורלאה 2013-09-12 19:02:21

      קראתי ונזכרתי. בעבר, חששתי כי אלד ביום כיפור, ומה אעשה, איך אגיע לבית החולים? (הייתי אמורה ללדת תאומים). למזלי, יום הכיפורים עבר בשלום, וגם אני...כאב לי על מה שעברת בעניין צודק כל כך. מאחלת שנה טובה!

      תודה על השיתוף הנוגע

      חתימה טובה 

      אפרת

        14/9/13 13:02:

      צטט: רמיאב 2013-09-13 21:51:40

      אפרת, אף שבחרת להתמיר את העלילה בדמויות שאולות מעולם הציפורים,

      ניתן להבין את בעיות החוויה האישית, המתקשרת ליום הכיפורים.
      שתהיינה לך ולכל אשר איתך, שנים טובות מלאות אושר ובריאות.


      תודה על ההתבוננות החודרת ועל המשוב 

      לא מובן מאלי 

      תודה

      חתימה טובה

        14/9/13 13:01:

      צטט: noami4u 2013-09-13 22:13:58

      יש הפקעה רבתי של יום הכיפורים לטובת מלחמת אוקטובר 1973 ויש הפקעה מינורית של הכיפורים לטובת איזו נפגעת סידרתית מגבר .....זה וגם זה מגונים בעיני.

       

       

       

       

      אין היא נפגעת סדרתית אלה תעצומות נפש של אימא המגיעה לחבוק את ילדתה 

       

      ואנשים חסרי התבוננות

      מקשים עליה להגיע

       

       

      לא קלטת את המסר נעמי 

       

      בכל מקרה תודה

        13/9/13 22:13:
      יש הפקעה רבתי של יום הכיפורים לטובת מלחמת אוקטובר 1973 ויש הפקעה מינורית של הכיפורים לטובת איזו נפגעת סידרתית מגבר .....זה וגם זה מגונים בעיני.
        13/9/13 21:51:

      אפרת, אף שבחרת להתמיר את העלילה בדמויות שאולות מעולם הציפורים,

      ניתן להבין את בעיות החוויה האישית, המתקשרת ליום הכיפורים.
      שתהיינה לך ולכל אשר איתך, שנים טובות מלאות אושר ובריאות.


        13/9/13 21:07:
      פרת בתיה אמיר..אשה ואם עם תעצומות-נפש..מיניין? סיפורך,עם'כוחות-העל',כה עדין ורגיש,מילא אותי אהבה,חום והיתכוונות..כיתבי,בבקשה,כיתבי כתבה לי ניצן
        13/9/13 21:05:

      צטט: topron 2013-09-13 16:01:26

      כתיבה יפה מאוד!!! מניח שהגוזל כפר עוף מגביהה עוף....

       ואווווווווווווווו  תודה על חיבוק המילים

      לא מובן מאליו

      עדיין מגוננת...

      אפרת בתיה אמיר

        13/9/13 21:05:

      צטט: יורם גרוסר 2013-09-13 13:21:24

      אין דבר המשתווה לאהבת אם לגוזלים...

       תודה על המשוב

      רגישת

        13/9/13 21:04:

      צטט: דוקטורלאה 2013-09-12 19:02:21

      קראתי ונזכרתי. בעבר, חששתי כי אלד ביום כיפור, ומה אעשה, איך אגיע לבית החולים? (הייתי אמורה ללדת תאומים). למזלי, יום הכיפורים עבר בשלום, וגם אני...כאב לי על מה שעברת בעניין צודק כל כך. מאחלת שנה טובה!

       

        13/9/13 16:01:
      כתיבה יפה מאוד!!! מניח שהגוזל כפר עוף מגביהה עוף....
        13/9/13 13:21:
      אין דבר המשתווה לאהבת אם לגוזלים...
        12/9/13 19:02:
      קראתי ונזכרתי. בעבר, חששתי כי אלד ביום כיפור, ומה אעשה, איך אגיע לבית החולים? (הייתי אמורה ללדת תאומים). למזלי, יום הכיפורים עבר בשלום, וגם אני...כאב לי על מה שעברת בעניין צודק כל כך. מאחלת שנה טובה!

      ארכיון

      פרופיל

      אפרת Jeki
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין