זוגיות מסוכנת.
כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי נדרים, מצד אחד אלו איסורים לא מחויבי המציאות הטבעית שאנו אוסרים על עצמנו. מצד שני אלו נזרים\כתרים שאנו מתהדרים בהם
דאנדרנא ודאשתבענא ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא 'בחיים אני לא אכנס לכאן יותר' האנרגטי, הזועם והאימפולסיבי, ולעומתו, 'הרי את מקודשת לי' העוצמתי, המחושב והאוהב 'תעשי טובה, אל תתקשרי אלי יותר' – המפרד, ' אני רואה שפגעתי, אני מצטער; מבטיח' , המחבר, המעדכן והבונה
מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה מה הופך נדר לדבר חיובי, ומה הופך אותו לשלילי ? מדוע מבטלים גם את הנדרים החיוביים ?
עצם העובדה שיש לנו זכות ואפשרות לעצמאות על חיינו היא ברכה וחידוש בעולם הטבע.
נדר.
לחסידות שנדדו מעל ראשנו לפני כחודש לארצות החום, אין אפילו רצון לחפש דרך משל עצמן. הקרקע הבטוחה שלהם נמצאת בעדריות, במנהגים החוזרים שנה אחר שנה, תקופה אחר תקופה. הקרקע הבטוחה שלהם נמצאת ביכולת לבטא את עצמם ואת יחודיותם בתוך מסגרות שנכפו עליהם בטבעם.
בכלהון איחרטנא בהון. כלהון יהון שרן. שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירן ולא קימין. נעלה קומה - נדר המחויבות.(?)
אותה נמלה , שפחה נרצעת, עושה את מלאכתה ללא היסוס, בחריצות. היא לא מכירה נתיב אחר, ולא מחפשת את דרכה בשדות זרים. היא מעולם לא הביעה את נאמנותה למלכתה, כי לא היה ספק לאף אחד בקן לגבי המחויבות הטוטאלית שלה (למרות הפרשנות שניתנה ב - 'עבודת נמלים' )
נעלה קומה - נדר הזוגיות.(?)
אותה גורילה, חיה תבונית, המתָּקשרת בעזרת הבעות פנים וחיה בשבטים, נשארת לעולם באותה מסגרת מהתבגרותה ועד לסיום חייה. התקשורת של הגורילות מורכבת מהבעת חיבה וכעס לכל אחת מנשותיה, יחד עם זאת לעולם לא זנחה גורילה את בת שבטה.
בטבע אין נדרים.
היא לא יכולה. היא לא רוצה.
נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי, ושבועתנא לא שבועות. נעלה קומה.
הנדר מאפשר מציאות שיש בה סכנה. 'ומה אם אני טועה, ומה אם החלטתי לא נכון. התחייבתי, האם יש לי בטחונות שהדבר ישרת את מטרותי?' יחד עם זאת, יש ביכולת לידור נדר, את הביטוי העמוק של העצמיות. יש לי את הסמכות להחליט ואני אחראי למה שיקרה לי, גם בזוגיות ככל שהקשר עמוק יותר, יש אפשרות ללקיחת סיכונים. לפתיחות , לטבעיות להורדת מסכות. באופן סיבובי קלאסי, סימביוטי (המזין זה את זה) ופאראדוקסאלי , היכולת להחליט על ניתוק, מחזקת ומעצימה את החיבוק.
פעם בשנה, אנו משתחררים לרגע מהכבלים שכבלנו בהם את עצמנו, מאפשרים את הנדר, ומסתכנים מחדש.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
פרי |