כותרות TheMarker >
    ';

    בקרוב אגיע רחוק...

    מנסה לתהות ומקווה לא לטעות. לשתף ולהשתתף. החיים כפי שהם אצלי. בתוך תוכי.

    פוסטים אחרונים

    0

    החתימה שלי

    2 תגובות   יום שישי , 13/9/13, 10:43

    בשנתיים, שלוש האחרונות, מרגישה קירבה. קירבה ענקית של אנשים אליי. ממעגלים שונים בחיי.

    לא רק הסובבים אותי בעולמי האפל שאותו ואותם יצרתי בכוחות עצמי, אלא גם את הסובבים אותי ביום יום הרגיל שלי.
    זו הרגשה נפלאה. קשה לי להגדיר את האושר והסיפוק הרב שאני מקבלת מהצורך הזה שלהם, שמתחבר היטב לצורך שלי. את הנתינה של שני הצדדים, את הקבלה, את ההכלה, את ההבנה, את הרצון, את היכולת.
    בראש ובראשונה חייבת להודות לעצמי, על כך. כן, לעצמי. אם לא אני, זה לא היה קורה. תהליך ארוך שהניב תוצאות נפלאות, ברוב תחומי החיים שלי, הגלויים והנסתרים. מה קדם למה, זה בדיוק כמו הביצה והתרנגולת, למרות שיש לי הרושם שאני יודעת בדיוק מה הוביל אותי, לאן ולמה. 
    בתחילה חשבתי שאני צריכה להודות לאותם אלה שמחפשים ורוצים את קרבתי ואכן מתקרבים. כשהמשכתי להרהר ולהבין יותר, הגעתי להסכמה מלאה שזו אני. זה מה שאני מצליחה להקרין כלפי הסביבה.
    אם לא הייתי מאמינה בעצמי, אם לא הייתי פועלת בעצמי, אם לא הייתי מחפשת את התשובות בעצמי, אם לא אני..מי?
    אני זוהרת וזורחת מבפנים, מאושרת בדרכי, נהנית מעצמי ואין ספק שהכל מקרין כלפי חוץ. מקרין ומושך אותם אליי.
    התודה השניה בהחלט מגיעה לאותם אנשים, שהתקרבו, שנתנו לי את הפינה הקטנה שלהם, שנפתחו, שהשאירו מקום גם בשבילי. אותם אנשים טובים שפגשתי באמצע הדרך. מנעד רחב של גילאים ומינים.
    בעברי, לא הייתי מעלה על דעתי שכך יהיה. לפתע פתאום יש בי עניין. יש לי עניין. אושר גדול בעבורי. לומדת רבות מהחברויות והקשרים הללו, עליהם, על עצמי, על החיים, על הכמוס ועל הגלוי. אילו רק אפשר היה לחבר את כולם, לחבורה אחת גלויה, חיי היו כנראה מושלמים. טוב לא מושלמים, אבל בדרך להיות מושלמים. 
    זו שעה של חשבון נפש, למרות שאינני צדיקה גדולה, עובדה שהמחשבות עולות וצפות, הן הרי קיימות. בכל אחד ואחת מאיתנו. יש מי שמשחרר ונותן דרור למחשבות לעלות, להתעמת, להבין, להסדיר ויש מי שלא. 
    בחרתי כן. בחרתי להתעמת, להרהר, לכעוס, להתרגז, לצחוק, לקבל, להבין, להסכים.
    בחרתי להיות אני, כפי שאני ועל כך אין בי חרטה. אין בי את הצורך לבקש סליחה. נהפוך הוא. 
    אל היום הזה, אני מגיעה שלמה עם עצמי. גם אם הוא לא יום שאני מאוד מקפידה עליו, עובדה שהמחשבות עובדות, לא מונעת מהן לצוף, מתמודדת עם חשבון הנפש הזה עמוק אצלי.
    אז במקום הסליחה המקובלת ביום זה, אני הולכת דווקא על גירסת ה"תודה".
    זו החתימה שלי.
    חתימה טובה לכל אדם באשר הוא ומחשבותיו איתו.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/13 08:10:
      המשיכי להאמין בעצמך!
      פשוט נהדר....נאמנות מוחלטת לעצמנו......גמר חתימה טובה ותודה על המילים

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      newme0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין