כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    Carrot Cake - ספור קצר

    51 תגובות   יום שישי , 13/9/13, 15:45

    "Carrot Cake" , היתה צריכה לאפות את העוגה. נדמה לה, שקראה על עוגת גזר בירחון נשים או בדף לבית ב- "ידיעות אחרונות".
    Carrot Cake , היא קראה לעוגה.

    מה פתאום באנגלית. מה כבר יכול לצאת מגזר. מיד חשבה על מתכונים כמו ריבת חצילים או קליפות כבושות של אבטיח. אילולא נתנה לה אירנה לטעום מן העוגה, לא היתה מאמינה, שעוגת גזר יכולה להיות אכילה, טעימה אפילו.

     


    Carrot Cake (מתכון של אירנה), קראה יודית את הפתק הדהוי, בלי שידעה איך התגלגל אליה לתיק הנסיעות, וחוזר איתה עכשיו בטיסת אל-על 749 מניו- יורק לתל-אביב.

     

    "המצרכים," הכתיבה לה אירנה, "400 גרם נסורת גזר, מה שנשאר אחרי שסוחטים מיץ גזר," הסבירה. "350  גרם שבולת שועל טחונה, 300 גרם סוכר חום, חצי כוס שמן, חופן צימוקים, חופן אגוזי פקאן או שקדים, קנמון וזנגוויל. לערבב את כל החומרים. הסדר אינו משנה ובלבד ששבולת השועל תהיה אחרונה. להכניס את החומרים לתבנית ולאפות 40 דקות בחום בינוני גבוה." סיימה יודית לרשום את המתכון, חשבה שהוא פשוט ובקשה מאירנה שתפרוס לה עוד פרוסה קטנטונת.

     

    אירנה אפתה את העוגה בלילה. היא התקשתה לישון. בטנה התפוחה כבר הפריעה. גם בגלל החום לא ישנה. כיוון שנתעורר חשקה למשהו מתוק ורצתה לנצל את שעות השינה האבודות, אפתה את העוגה והתחילה לזלול ממנה עד שנזכרה בכולסטרול של יודית וממש בכוח עצרה את תיאבונה המתפרע – גרגרן גדול תופח בקרבה –  והתאפקה לא לחסל את העוגה בו במקום ולהשאיר ליודית פרוסות אחדות.

     

    "זאת עוגה בלי ביצים ובלי מרגרינה. ממש בשבילך." אמרה למחרת, פניה המנומשים סמוקים, ראי ליקום, כמו ספגו את החמסין שבחוץ, ובטנה עומדת להתפקע, כאילו סיים העובר את ההכנות ובכל רגע יגיח ויבכה את בכיו הראשון.

    "מתי?" שאלה.

     

    בעוד חודשיים. אבל היא מרגישה כאילו היתה צריכה ללדת אתמול, לא הבינה לאן עוד הבטן יכולה לתפוח, "נו, אבל לא נורא, הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה," אמרה, "אחרת לא הייתי מתחתנת שנית," הוסיפה פתאום.

     

    הן הכירו כארבע שנים ולא החליפו ביניהן יותר מכמה מלות שגרה, משפטים סתמיים כמו הקצף על פני המרק, אין זה משנה, אם נאמרו ואם לא, מלים נוצות, משנתעופפו הן נשכחות מיד, כמו לא נאמרו.

     

    גם אירנה היתה צורפת. מידי פעם, בקיץ, היתה מגיעה לסדנה ללא הודעה מוקדמת. פניה לוהטות, במקרה עברה, תשתה כוס מים. יודית, שהרהרה בה, עכשיו, בזמן הטיסה, היתה מרימה את ראשה מפיסות המתכת, מביטה בה בחטף, בעיניה חוסר הסבלנות של מי שהפריעו אותו מעבודתו. בדרך כלל, שיערה הג'ינג'י  של אירנה היה אסוף על עורפה. גם כשהתירה את הפקעת, היתה מגבילה את השיער ומהדקת אותו בקשת, שלא יתפרע.

     

    המטוס רעד באוויר. יודית חשה בבחילה, שזחלה מבטנה אל פיה. למה לא אפתה את העוגה.

     

    למרות החום מזגה יודית תה לשתיהן. היתה קצת מופתעת, אולי אף נרגשת מתשומת הלב. אפילו הצטערה, שלא הקשיבה לה קודם. היתה בטוחה, שאירנה חפשה את קרבתה, והיא לא קראה את הרמזים.

    מה גרם להן לשוחח בגילוי לב.

    החום, הלאות של חודשי ההריון האחרונים ואולי העובר שתפח בבטנה ומשך את גופה מטה, ועצר את הזמן מלכת והיתה שהות.

     

     Carrot Cake - יפה מצדה שזכרה את הכולסטרול שלה. ומחלתה של אירנה. איך היא קראה לה. הרופאים אסרו עליה לאכול קמח. כמעט שבקה חיים עד שגילו את מחלתה. מאז נולדה מחדש. יודית ספרה על הכולסטרול הגבוה שלה. מאז מות אמה בסרטן, וגם קודם, פחדה שתמות מסרטן. והנה בא הכולסטרול ושיבש עליה את תכניות מותה. מין אשה גבר. לא זו בלבד שאינה רוצה להינשא עוד, אלא שאין לגברים שליטה עליה. פעמיים היתה נשואה, והתייסרה הרבה עד שגילתה מה שגלתה. מאז הם עטים עליה, הגברים, כאילו לא הבינו. לא שאין היא נהנית עוד מן האהבהבים, אדרבה, משהשתחררה מהאהבה, היא נהנית מהם שבעתיים. גם הכולסטרול סימן לגבריותה. חולי של גברים. הנשים מרפדות את הירכיים והגברים מגדלים כרס. ואצלה, להיפך.

     

    "תסתכלי איפה אני משמינה," הצביעה על כריסה, שתיהן צחקו.

    "רק קצת אני מתירה את הרסן, וכבר קילו, והכל לכרס."

    "שטויות, לא רואים," אמרה אירנה, " מה תגידי על שלי."

    "מה את משווה," אמרה יודית והצטערה על השיחה. מטומטמת. בגללה בטלה עצמה מהעבודה. ואיך היא מתלבשת. תמיד בבגדים שיצאו מהאופנה. מילא הבגדים, אבל הנעליים על מין פלטפורמה משנות השבעים. אילולא המבטא הרוסי, הנעליים היו מסגירות. עולה חדשה - לנצח.

     

    יודית התקשתה לקבוע מתי פגשה בה לראשונה. כשתחשוב על כך בעוד חודש, אולי בעוד חודשיים, יידמה לה, שאירנה היתה מאז ומתמיד, נוגעת ואינה נוגעת. בועה, צל, רוח-רפאים, כמו מרבית האנשים הממלאים בחיי זולתם תפקידי ניצבים. לפעמים יד המקרה מצליבה את דרכיהם, מבלבלת את היוצרות, והאלמוני של אתמול נהיה קרוב. אבל אז הוא מפליג למרחקים, לארצות נידחות, או מת פתאום ורק זכרו מנצנץ מתוך שגרת הימים, ובלילות – מעורר געגועים.

     

    מתי פגשה בה לראשונה. מאז שהגיעה מרוסיה, מלטביה, היתה אירנה מתקנת – לא הסתדרה עם המוסדות. לא ידעה להבקיע דרך מבעד למחסום התשובות הנחרצות של הפקידים. היתה הולכת אליהם ושבה כלעומת שבאה, ועל פניה נוסף כל פעם עוד נמש של עלבון.

     

    כיוון שפוטרה מהעבודה, ונזקקה לדמי אבטלה, חסרו לה מספר ימי עבודה כדי שתהיה זכאית. יודית נתנה לה את האשור המיוחל. אחר-כך יודית היתה הולכת לפעמים אצל אירנה, שתחרות לה שמות או מלות הקדשה על פיסות מתכת. ידה של אירנה היתה יציבה וכתבה בשטיכל יפה יותר משכתבה היא בעט.

     

    העוגה הייתה מתוקה, אבל לא מתוקה מדי. אילולא ידעה שעוגת גזר היא, לא היתה מנחשת. מיד רשמה את המתכון על פיסה כתומה של נייר טיוטא והכניסה אותו לתיק.

    כשחזרה מניו יורק ורוקנה את תיק הנסיעות, תלתה את הפתק על המקרר, הידקה באבן-אכף, עם רשימות ומתכונים, והתכוונה בקרוב, ממש בקרוב לפנק עצמה בעוגת גזר.

     

    כבר היתה צריכה ללדת, נזכרה. כשם שנזכרה, כך שכחה.

     

    כשניגשה למקרר, שוב נזכרה ותהתה, אם אירנה ילדה כבר. וכך בימים הבאים, עד ששאלה את אחותה.

     

    "לא רציתי לספר לך, כשחזרת," ענתה, " סיבוך בלתי צפוי, מתה בלידה. התינוק ניצל, לא בטוח שיאריך ימים. בעלה תבע את משגב לדך."

     

    Carrot Cake, נישנו המלים במוחה כל היום.

    כשחזרה הביתה, הסירה את הפתק הכתום מדלת המקרר. "Carrot Cake
    (מתכון של אירנה), 400 גרם נסורת גזר, מה שנשאר אחרי שסוחטים גזר, 350 גרם שבולת שועל טחונה, 300 גרם סוכר חום, חצי כוס שמן...," קראה, אחר כך קיפלה את הפתק ולאט קרעה אותו לפיסות קטנות.

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/13 20:01:

      צטט: ליריתוש 2013-10-06 19:22:30

      עצוב לגלות את הסוף............מה לעשות שהחיים הם לא טלנובלה מתוקה.........

      נכון, ממש כך, . תודה לך.

       

        6/10/13 19:22:
      עצוב לגלות את הסוף............מה לעשות שהחיים הם לא טלנובלה מתוקה..........
        20/9/13 17:33:

      צטט: באבא יאגה 2013-09-20 11:33:50

      צטט: דליהו 2013-09-19 21:37:28

      דמות מענינת אירנה.סיפור על חברות יותר מאשר על סופה. ומבצבץ פה גם כתיבה עיתונאית משובחת.תודה.

      תודה דליה, חברות שנוגעת ולא נוגעת. מעניין לי לדעת, למה את חושבת שזו כתיבה עתונאית?

       

      כמו שאמרת חברות נוגעת לא נוגעת.בנית את הדמות כמו תחקיר רק את הפרטים הרלונטיים למטרה.והמטרה נראית לי אמירה חברתית תיעודית עם מסר.לכן כתבתי כתיבה עיתונאית.

        20/9/13 11:33:

      צטט: דליהו 2013-09-19 21:37:28

      דמות מענינת אירנה.סיפור על חברות יותר מאשר על סופה. ומבצבץ פה גם כתיבה עיתונאית משובחת.תודה.

      תודה דליה, חברות שנוגעת ולא נוגעת. מעניין לי לדעת, למה את חושבת שזו כתיבה עתונאית?

       

        19/9/13 21:37:
      דמות מענינת אירנה.סיפור על חברות יותר מאשר על סופה. ומבצבץ פה גם כתיבה עיתונאית משובחת.תודה.
        19/9/13 10:51:

      צטט: מיכאלה 2013-09-19 01:18:19

      מתחיל במקום אחד, והולך וחוזר לזמנים ומקומות, ונגמר במקום הכי לא צפוי. ורק העוגה שומרת על היציבות, כמו מקום בטוח... מתפתל ומכאיב.

      תודה לך, יפה תארת

       

        19/9/13 10:50:

      צטט: רחלי45 2013-09-18 17:52:01

      ספור עצוב,האם הוא אמיתי?

      כן, הוא עצוב. כמו כל ספור חלקו אמיתי וחלקו בדוי. תודה לך

       

        19/9/13 01:18:
      מתחיל במקום אחד, והולך וחוזר לזמנים ומקומות, ונגמר במקום הכי לא צפוי. ורק העוגה שומרת על היציבות, כמו מקום בטוח... מתפתל ומכאיב.
        18/9/13 17:52:
      ספור עצוב,האם הוא אמיתי?
        16/9/13 13:48:

      צטט: פוצקלה 2013-09-16 11:40:52

      מקווה שהמתכון אמיתי כי אני רוצה להכין אותו. (אני שותה מיץ גזר ותוהה תמיד מה לעשות עם הנסורת...) יופי של ספור למרות הסוף העצוב.

      המתכון אמיתי, אחרי שתעשי, ספרי לי מה הטעם של מה שיצא.יחד נזכור את אירנה.  יופי של דרך להשתמש בנסורת גזר. בתיאבון ותודה

       

        16/9/13 13:46:

      צטט: שולה ניסים 2013-09-16 10:51:33

      סיפור עצוב, בגלל הכותרת"עוגת גזר" יש ציפייה למשהו אחר, אך זה לא כך.

      נכון, הספור שובר ציפיות

       תודה, שולה

        16/9/13 11:40:
      מקווה שהמתכון אמיתי כי אני רוצה להכין אותו. (אני שותה מיץ גזר ותוהה תמיד מה לעשות עם הנסורת...) יופי של ספור למרות הסוף העצוב.
        16/9/13 10:51:
      סיפור עצוב, בגלל הכותרת"עוגת גזר" יש ציפייה למשהו אחר, אך זה לא כך.
        16/9/13 10:38:

      צטט: mezra 2013-09-16 01:29:24

      הבאת לי תיאבון - שנה טובה וחתימה טובה

      או.קיי. בתיאבון , אבל במידה. שנה טובה גם לך.

       

        16/9/13 01:29:
      הבאת לי תיאבון - שנה טובה וחתימה טובה
        15/9/13 20:09:

      צטט: KLGERY סוכן נדל 2013-09-15 18:00:28

      גמר חתימה טובה

      תודה רבה, גם לך

       

        15/9/13 20:09:

      צטט: philia 2013-09-15 15:05:32

      שנה טובה.

      כתיבה מעולה!

       

      [חתימה למי שמאמין וכו' כבר הייתה .. ]

      גם אחרי שהיתה אפשר עוד לדחוף פתקה קטנה מתחת לדלת

       

        15/9/13 20:08:

      צטט: גילהסטחי 2013-09-15 13:43:56

      עוגה בלי ביצים ומרגרינה אבל משופעת בכל טוב קשת הסקרנות ועוררות הרגש. אגב, המתכון המצורף אכיל?

      אני חושבת שכן, לפי המרכיבים בהחלט

       

        15/9/13 18:00:
      גמר חתימה טובה
        15/9/13 15:05:

      שנה טובה.

      כתיבה מעולה!

       

      [חתימה למי שמאמין וכו' כבר הייתה .. ]

        15/9/13 13:43:
      עוגה בלי ביצים ומרגרינה אבל משופעת בכל טוב קשת הסקרנות ועוררות הרגש. אגב, המתכון המצורף אכיל?
        14/9/13 21:42:

      צטט: רומפיפיה 2013-09-14 18:41:33

      ספור כל כך עצוב

      ואת.. כותבת נפלא

       

      תודה רבה, חברה. גמר חתימה טובה

       

        14/9/13 21:41:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-09-14 15:04:38

      סיפור פשוט.על החיים. על ימי השיגרה הממלאים אותנו באנשים פשוטים.כאלה שהולכים לעבודה,חוררים את ליבם כמו נייר טיוטה עליה ניכתבו הוראות שימוש שיעבירו את החיים במינימום תקלות מבלי לדעת למה התכוון היצרן.ובשקט, כשאף אחד לא רואה,מתפרקים החיים לחתיכות שעפות ברוח.עד המתכון הבא. סיפור נהדר!!

      כמה יפה תארת, התאור שלך ספור קטן בפני עצמו. תודה

       

        14/9/13 18:41:

      ספור כל כך עצוב

      ואת.. כותבת נפלא

        14/9/13 15:04:
      סיפור פשוט.על החיים. על ימי השיגרה הממלאים אותנו באנשים פשוטים.כאלה שהולכים לעבודה,חוררים את ליבם כמו נייר טיוטה עליה ניכתבו הוראות שימוש שיעבירו את החיים במינימום תקלות מבלי לדעת למה התכוון היצרן.ובשקט, כשאף אחד לא רואה,מתפרקים החיים לחתיכות שעפות ברוח.עד המתכון הבא. סיפור נהדר!!
        14/9/13 13:32:

      צטט: קביאר 2013-09-14 12:45:19

      סיפור עצוב ומוציא את התיאבון. כנראה שהעוגה הזו דינה שלא לאפות אגב את הגרסא הנוכחית איני מכירה אבל עוגת גזר יכולה להיות מעדן

      כן, עוגת גזר היא אכן מעדן

       

        14/9/13 13:32:

      צטט: בעז ל. 2013-09-14 12:22:39

      מה קדם למה, הגזר לעוגה או המקל לגזר

      מי חכם וידע

       

        14/9/13 12:45:
      סיפור עצוב ומוציא את התיאבון. כנראה שהעוגה הזו דינה שלא לאפות אגב את הגרסא הנוכחית איני מכירה אבל עוגת גזר יכולה להיות מעדן
        14/9/13 12:22:
      מה קדם למה, הגזר לעוגה או המקל לגזר
        13/9/13 22:37:

      צטט: Benj 2013-09-13 22:29:40

      מתוק בטעם חמוץ. גמר חתימה טובה.

      או מתוק בטעם מר, אין כמוך קולע בול

      גמר חתימה טובה גם לך

       

        13/9/13 22:29:
      מתוק בטעם חמוץ. גמר חתימה טובה.
        13/9/13 21:25:

      צטט: n1free 2013-09-13 19:55:35

      סופור זורם. נהניתי לקרוא. גמר חתימה טובה ושנה טובה.

      מודה לך ושמחה

       

        13/9/13 21:24:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-09-13 18:39:52

      וואו. גמר חתימה טובה!!

      ואווה, ויווא\ גם לך גמר חתימה טובה

       

        13/9/13 21:23:

      צטט: מריםרוזנצוייג 2013-09-13 18:17:18

      סיפור יפה....חתימה טובה ושנה טובה.

      תודה, גם לך חברה

       

        13/9/13 21:22:

      צטט: נערת ליווי 2013-09-13 18:00:07

      לי עשית עכשיו חשק עז,

      ל-banana-bread טעם שאני אוהבת במיוחד..

      לא יודעת מתי תגיעי אל מה שחשק חכך , אבל כשתגיעי, שיהיה בתאבון

       

        13/9/13 21:21:

      צטט: איציק אביב 2013-09-13 17:17:33

      סיפור יפה ועדין.

      תודה, איציק

       

        13/9/13 19:55:
      סופור זורם. נהניתי לקרוא. גמר חתימה טובה ושנה טובה.
      וואו. גמר חתימה טובה!!
        13/9/13 18:17:
      סיפור יפה....חתימה טובה ושנה טובה.
        13/9/13 18:00:

      לי עשית עכשיו חשק עז,

      ל-banana-bread טעם שאני אוהבת במיוחד..

        13/9/13 17:17:
      סיפור יפה ועדין.
        13/9/13 17:13:

      צטט: ~בועז22~ 2013-09-13 17:12:03

      הטקסים הקטנים הללו..., אלו של "לזרוק ולשכוח",

      אפילו שהם עוזרים במשהו, הם לא באמת משכיחים,

      ובכול זאת, לפחות לעניות-דעתי הבלתי-נחשבת,

      הם מפנים מקום לדברים אחרים, סוג של ניקיון...

      טוב, אם כך אז זה מתאים לשנה החדשה, כי לא הייתי בטוחה בזה

       

        13/9/13 17:12:

      צטט: מיסיס H 2013-09-13 16:39:59

      גיזרי זכרונות. לפעמים היא רק נסורת גזר ברוח.

      כן, אולי... תודה

       

        13/9/13 17:12:

      הטקסים הקטנים הללו..., אלו של "לזרוק ולשכוח",

      אפילו שהם עוזרים במשהו, הם לא באמת משכיחים,

      ובכול זאת, לפחות לעניות-דעתי הבלתי-נחשבת,

      הם מפנים מקום לדברים אחרים, סוג של ניקיון...

        13/9/13 16:39:
      גיזרי זכרונות. לפעמים היא רק נסורת גזר ברוח.
        13/9/13 16:39:

      צטט: כורך דברים 2013-09-13 16:30:04

      סיפור מצויין,

      אבל גזר זה לא לארנבים?

      ''

       

      ועוד איך, אבל גם לנו בריא, אמא שלי היתה אומרת, שזה בריא לעיניים, מיץ גזר, לא בטוח שעוגה. מאיפה אתה תמיד מוצא איורים מתוקים כאלה?

        13/9/13 16:38:

      צטט: zioncohen2 2013-09-13 16:12:31

      פוסט כזה ארוך,כדאי לנסות את המתכון.תודה

      כן, תנסה, מגיע לך, אם הגעת לסוף הספור

       

        13/9/13 16:37:

      צטט: sari10 2013-09-13 16:19:07

      איזה סיפור..............
      והסוף כל כך עצוב.
      ;~~~

      ביחס לעוגת הגזר?
      לפי החומרים במתכון?
      לא נראה לי שהייתי מכינה את העוגה הזו...חיוך

       

      תודה, אבל למה לא היית מכינה

       

        13/9/13 16:30:

      סיפור מצויין,

      אבל גזר זה לא לארנבים?

      ''

        13/9/13 16:19:

      איזה סיפור..............
      והסוף כל כך עצוב.
      ;~~~

      ביחס לעוגת הגזר?
      לפי החומרים במתכון?
      לא נראה לי שהייתי מכינה את העוגה הזו...חיוך

        13/9/13 16:12:
      פוסט כזה ארוך,כדאי לנסות את המתכון.תודה

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין