התקווה שוב התעוררה אור חדש מגשש פנימה מהסס הוא כל כך קטן ועדין שברירי
אולי הפעם...?
בימים הבאים הראש מתחיל לרוץ קדימה החלומות מתחילים להתרקם מעצימים את השמחה ובו זמנית קול קטן קורא: "אל תשמחי עדיין.... זה כל כך מסוכן....!"
ואז בוקר אחד, שיחת טלפון אחת ("היא חזרה אלי ואנחנו הולכים לנסות להיות שוב ביחד"), דימום אחד, ועוד עובר של תקווה נפל.
ריק לי בפנים. לא מצליחה להתחיל לדמיין איך אני אנסה
שוב. |