כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    "לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
    האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...

    0

    כשהדמעות זולגות/יעל פריאל

    21 תגובות   יום שני, 16/9/13, 12:19

     

    המילים הבאות נכתבו תוך כדי שיטוט הבוקר עם כלבתי האהובה תותי,

    בגינה הסמוכה לביתי. כל כך יפה הגינה עד שתמיד מתחדשים לי בה המראות,

    והעין לא שבעה...הטבע נמצא פה, ממש קרוב, מעבר לפינה גם בעיר עטירת הבניינים,

    הכבישים והאנשים, שתמיד ממהרים..

     

    וכשחשבתי על הדמעה שנקוותה לה בזווית העין הבוקר,

    וברגע הראשון תהיתי לפשרה, במשנהו הבנתי ובחלוף הרגע,

    פשוט הנחתי לה להיות שם

    בלי לתהות עליה או לשאול לפשר מניעיה,

    יצאו לי הדברים הבאים:

     

    כשהדמעות זולגות/ יעל קמר פריאל 

     

    כשהדמעות זולגות, אני לא תמיד שואלת

    אותן לאן. נותנת להן לשטוף במורד הלחיים.

    לסמן לעצמן נתיב בלתי- נראה אך מורגש, או שניים

    ...

    כן זה נכון לשאול מנין הן נובעות. 

    אבל זה רק ברגע הבא

    כי גם אצל מי שאינו מצוי

    על דמעותיו כמוני, טוב 

    לתת להן פשוט להיות

    ...

    כמו ביטוי. כמו שיר המתבקש

    לצאת מתוך עצמו, 

    בלי לדעת תמיד לאן,

    ומנין הוא יבוא...

    ...

     

     

    מוקדש לכל האנשים המתקשים אבל כל כך זקוקים,

    לחלץ דמעה או שתיים או יותר מעינם שיבשה,

    וקפאה במקומה, לעתים שנה אחר שנה.

    ולאדם אחד יקר, שלפני שנים ירדה לו דימעה

    על לחיו הימנית. זה היה לאחר שסיפרתי סיפור

    עלייך סבתא. והוא היה שם והקשיב.

    אחר כך ניגש מרוגש ולחץ לי את היד,

    ואמר שמאז אותה מלחמה ארורה, בה איבד

    סביבו כמעט את כל פקודיו, לא יכול היה,

    גם כשמאוד רצה, לתת לדמעה רשות עזיבה,

    מאותו בונקר נצור, של הלב שקפא. 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/10/13 19:08:

      צטט: לקסיס10 2013-09-20 20:20:01

      צטט: לקסיס10 2013-09-20 20:15:18

      תמיד הייתי מנסה להיות חזקה ,פריקית של שליטה,,לאחרונה מרשה לשחרר יותר דמעות ,,,זה כבר יוצא אוטומתי אבל עדיין מנסה שלא השתלט עלי פתאום ויסחוף, מעדיפה להתחבר לשמחה ופחות לסבל של החיים שמקיף

       

       

      אבל זה מזכך, שמעתי, כי גברים הרי לא בוכים..

        20/9/13 20:20:

      צטט: לקסיס10 2013-09-20 20:15:18

      תמיד הייתי מנסה להיות חזקה ,פריקית של שליטה,,לאחרונה מרשה לשחרר יותר דמעות ,,,זה כבר יוצא אוטומתי אבל עדיין מנסה שלא השתלט עלי פתאום ויסחוף, מעדיפה להתחבר לשמחה ופחות לסבל של החיים שמקיף

       

        19/9/13 12:41:

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2013-09-16 18:09:47

      צטט: ד ר ו ר 2013-09-16 17:33:50

      הגינה הזאת מוציאה ממך הרבה. גם אני ישבתי בגינה מעין זאת והסתכלתי על הירח ועל אנשים עוברים וחיות אוכלות כל מיני וחשבתי לעצמי שאולי עדיף להיות חיה כי הן לא מיוסרות בעניין הזה שקוראים לו רגש ודמעות ומלחמות..

       

      זו הגינה הזאת ועוד גינה, אחרת באופיה, ובכלל הרגעים הללו בהן אני לבד בתוך פיסה של ירוק, שמבודדת אם לא מהרגש והדמעות, לפחות מהחדשות שתמיד מתחדשות ותמיד ישנות...

       

       

      בנאדם צריך רגעים שהוא רק עם עצמו והסביבה. בכל מקום יש טבע, לא רק באיפה שההממממממון נוסע אליו בדיוק עכשיו, כי זה מקובל ולא חשוב שהחווייה כוללת עמידה של 3 שעות בעשרה קמ"ש..

       

      אבל אני לא חושב שהרקע יכול לבודד מהרגש, כי הוא תמיד איתך. גם לא מהחדשות לצערי, מי יכול למחוק תמונות זוועה מהקרניות?..

        17/9/13 22:02:
      תודה גילה. איפה שהוא העומס משתחרר, מתת המודע, מהמודע, מהגוף, מהנשמה, הכל אחד והעיקר שמשתחרר ויוצא, ומקל. שתהיה שנה נהדרת לכולנו.
        17/9/13 14:49:
      כשמשתחררת דמעה מתרוקן העומס מתת המודע (לדעת דמעותיי הזורמות לעתים ללא בושה)
        17/9/13 13:46:
      אבייתי האחת!!!
        17/9/13 06:08:
      יעלי היפה - כל כך הרבה רגש במילותייך - וכן ,,,מותר לאותן פסי מלח לרדת במורד הלחיים - תודה לך ויום מואר סוכות שמיייח אשוב
        16/9/13 19:50:
      יעלי את אישה חמה עם לב ענקי. טוב שלא עוצרת ומאפשרת לעצמך גם לבכות. כל כך טבעי ומתבקש לאפשר..חיבוק חם ממני ותודה :)!!
        16/9/13 18:56:
      כתיבה מרגשת. גם לי כשמרגיש לבכות אני לא מנסה לעצור את זה..ואפילו יש לזה שם..קוראים לזה רגישות :)
        16/9/13 18:11:

      צטט: כריסטין 2013-09-16 17:49:52

      יעל יקרה ריגשת אותי במילותיך.
      לא מזמן כתבתי פוסט "ערכו של 100ש"ח" ובמחציתו

      של הפוסט כתבתי קטע שיכול לעניין אותך

      http://cafe.themarker.com/post/2956140/  

       

      תודה כריסטין מקסימה שההתרגשות היא עבורך דבר שבשגרה. 

      מייד אכנס ואקרא :)!!

        16/9/13 18:09:

      צטט: ד ר ו ר 2013-09-16 17:33:50

      הגינה הזאת מוציאה ממך הרבה. גם אני ישבתי בגינה מעין זאת והסתכלתי על הירח ועל אנשים עוברים וחיות אוכלות כל מיני וחשבתי לעצמי שאולי עדיף להיות חיה כי הן לא מיוסרות בעניין הזה שקוראים לו רגש ודמעות ומלחמות..

       

      זו הגינה הזאת ועוד גינה, אחרת באופיה, ובכלל הרגעים הללו בהן אני לבד בתוך פיסה של ירוק, שמבודדת אם לא מהרגש והדמעות, לפחות מהחדשות שתמיד מתחדשות ותמיד ישנות...

        16/9/13 18:07:

      צטט: * חיוש * 2013-09-16 14:43:42

      יעל יקרה לליבי נשיקה

      ריגשת מאוד עם שירך והשיתוף על הדמעות של אותו איש יקר

      דמעות שפרצו כמו סכר.

      אומרים שהדמעות מזככות את הנפש

      (-: למרות שאני אחרי בכי - כואב לי מאוד הראש

      והדמעות  אצלי פורצות לעיתים משיר מרגש או משמחה והתרגשות

      מי יתן והדמעות שירדו מעיננו יהיו דמעות של שמחת הלב

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך, יעל יקירתי

      שבוע ניפלא

       

      חיוש את תמיד מגיעה לך עם האדום הזה החם, הרוגש והמתרגש ועמו מביאה תמיד, חום, חיבוק והרגשה נפלאה!! 

        16/9/13 18:05:

      צטט: n a n a 2013-09-16 14:24:53

      יעלי היקרה, ריגשת כל כך בכתיבתך, בעיניי הדמעות מנקות את הנשמה ומקלות על הכאב, גם דמעות שמחה מקלות במידה מסוימת, משחררות, ומסכימה איתך, לא שואלת את סיבת בואן, פשוט מניחה להן לזלוג...♥

       

      יודעת נענע, היתה לי התחושה שאת מניחה להן פשוט להיות. כשקוראים אותך גם מבינים למה ...:)

        16/9/13 18:01:

      צטט: נערת ליווי 2013-09-16 13:46:26

      את יודעת,

      לפעמים, אני לפחות קוראת משו. כמו עכשיו. ויודעת שגם תגובה. לפחות התגובה שלי, היא לגמרי תלויית מצב :))

      אז דמעות.

      לפעמים הן ישנן.

      לפעמים הן לא ממש.

      יש דמעות של עצב

      ויש דמעות של שמחה

      של שחרור.

      כאלה שבאות ממילה טובה.

      וכן. כתבת אותן. את הדמעות נפלא }{

       

       

      וגם אם לפעמים-

      העיקר שהן מגיעות..

      תודה נערתי. נעימים הם ביקורייך - תמיד!! 

        16/9/13 17:49:

      יעל יקרה ריגשת אותי במילותיך.
      לא מזמן כתבתי פוסט "ערכו של 100ש"ח" ובמחציתו

      של הפוסט כתבתי קטע שיכול לעניין אותך

      http://cafe.themarker.com/post/2956140/

        16/9/13 17:33:

      הגינה הזאת מוציאה ממך הרבה. גם אני ישבתי בגינה מעין זאת והסתכלתי על הירח ועל אנשים עוברים וחיות אוכלות כל מיני וחשבתי לעצמי שאולי עדיף להיות חיה כי הן לא מיוסרות בעניין הזה שקוראים לו רגש ודמעות ומלחמות..

        16/9/13 14:43:

      יעל יקרה לליבי נשיקה

      ריגשת מאוד עם שירך והשיתוף על הדמעות של אותו איש יקר

      דמעות שפרצו כמו סכר.

      אומרים שהדמעות מזככות את הנפש

      (-: למרות שאני אחרי בכי - כואב לי מאוד הראש

      והדמעות  אצלי פורצות לעיתים משיר מרגש או משמחה והתרגשות

      מי יתן והדמעות שירדו מעיננו יהיו דמעות של שמחת הלב

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך, יעל יקירתי

      שבוע ניפלא

        16/9/13 14:24:
      יעלי היקרה, ריגשת כל כך בכתיבתך, בעיניי הדמעות מנקות את הנשמה ומקלות על הכאב, גם דמעות שמחה מקלות במידה מסוימת, משחררות, ומסכימה איתך, לא שואלת את סיבת בואן, פשוט מניחה להן לזלוג...♥
        16/9/13 13:46:

      את יודעת,

      לפעמים, אני לפחות קוראת משו. כמו עכשיו. ויודעת שגם תגובה. לפחות התגובה שלי, היא לגמרי תלויית מצב :))

      אז דמעות.

      לפעמים הן ישנן.

      לפעמים הן לא ממש.

      יש דמעות של עצב

      ויש דמעות של שמחה

      של שחרור.

      כאלה שבאות ממילה טובה.

      וכן. כתבת אותן. את הדמעות נפלא }{

        16/9/13 12:50:
      גם אצלי זה כך..אצלי הן פשוט באות. לא שואלות יותר מידי. ואני נותנת להן את כל החופש שבעולם. מעבר לכך אין שום סיבה לעצור אותן, הן רוצות לצאת ויש לתת להן, כמו כל אפשרות לבטא רגש אחר שעולה. חסימות והדחקות אינן מקלות או פותרות דבר.
        16/9/13 12:23:
      כשהדמעות זולגות משתחררות המועקות...כך זה אצלי..

      ארכיון

      פרופיל

      יעל קמר (פריאל)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין