אָז אֵיפֹה זֶה הִתְחִיל

זוֹכֶרֶת אֶת הַתֶּלֶם שֶׁהָלַךְ וְהִתְרַחֵק מִמֶּנִּי

הָלַךְ וְצַר

לֹא יָכֹלְתִּי לוֹ

וְלֹא הוּא לִי

לֹא זוֹכֶרֶת אֵיפֹה זֶה הִתְחִיל

אֶצְלִי, אֶצְלֵךָ, אֵצֵל הוֹרַי, הוֹרֵיךָ

יְלָדַי, יְלָדֶיךָ, יְלָדֵינוּ,

הָיוּ לָנוּ?

הַשָּׁנִים עוֹדָן כָּאן

וְהַתֶּלֶם רָחוֹק וְצַר

הַצְבָעִים בּוֹ מִשְׁתַּנִּים בִּימֵי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית

וְגַם לֹא

וַאֲנִי לוֹ

מְחַפֶּשֶׂת תֶּלֶם אַחֵר

חָבֵר

אוֹ מִלָּה דּוֹמָה

כְּמוֹ לְמָשָׁל

הֲבָנָה

שֶׁהִיא סוּג אַחֵר שֶׁל תֶּלֶם

אוֹ תֶּלֶם מִסּוּג אַחֵר

שֶׁלֹּא תִּרְחֵק לְלֹא סִבָּה

וְלֹא תִּהְיֶה צָרַת הֲבָנָה

אוֹ אֳפָקִים

רוֹאָה אֵיךְ הַכֹּל מִתְרַחֵק

וּבְמֶרְחָק שְׁנוֹת אוֹר מֵהַכֹּל

אֵין תֶּלֶם

אֵין אֶצְלִי אוֹ

אֶצְלֵךָ

אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר

חָבֵר

וְרַק הָאֶבֶן

זוֹ שֶׁמֵּעַל הָאֲדָמָה

קוֹרֵאת לִי

לְהִתְעַלֵּם

מֵהַתֶּלֶם