כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורי עוספיא

    סיפורים מעספיא, כפר דרוזי במדינה יהודית.
    © כל הזכויות שמורות לכותב.

    0

    איך אומרים עספיא בעברית

    23 תגובות   יום ראשון, 22/9/13, 12:54

    הייתם מצפים שכפר בן 400 שנה יהיה סגור על השם שלו, על הצורה שבה כותבים את השם או אפילו הצורה שמבטאים אותו. זה היה אולי המצב לפני בוא היהודים שכן בערבית הסיפור שלנו פשוט. קוראים לנו عسفيا‎ שהצליל הנכון שלו זה "עיספיא". מקור השם מיוחס למילה عاصفة סערה כראוי לכפר השוכן בנקודה הגבוהה ביותר בהר הכרמל והרוחות מכות בבתיו משני עברי ההר.


    אך כאמור בשלב מסוים ובשיח שלנו עם היהודים השם שלנו עבר עברות והפך לעוסאפיה. על משקל מנחמיה כלומר משהו שמזכיר קיבוץ או מינימום מושב עובדים עברי. הכפר מחזיק בכבוד של היותו הכפר הדרוזי הראשון שקשר את גורלו ביהודים בשנת 1937 היא שנת המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. לכן קשריו עם יהודים הם עתיקים יחסית ושמו נאמר בעברית שנים רבות לפני שיהודים למדו להגיד את שמם של כפרים אחרים.


    מאז 48 אימצו תושבי הכפר מגוון דרכים לכתוב את שמו בעברית: עוספיה, עוספייה, ועוספיא. בשם המדויק עספיא כמעט ולא משמשים ולא ברור אם מטעמי הקושי האשכנזי הבסיסי לבטא יחד אותיות כמו ע' דגושה וא' עם י' שקטה באמצע. או מחיבת הדרוזים לשם שיכול להישמע בהגייה האשכנזית שלו כמו שם של ישוב יהודי ולפתוח לך הרבה דלתות או שערים ומחסומים.


    בניגוד להרבה מדינות בעולם שבהן שואלים אותך לאן אתה הולך, בארץ מתעניינים במוצא שלך. כך בכניסה לנתב"ג שואלים אותך מאיפה אתה מגיע, בכניסה וביציאה מכביש הבקעה שואלים אותך מאיפה אתה מגיע. אפילו משטרת ישראל שואלת אותך מאיפה אתה מגיע לפני שהיא מחליטה אם מגיע לך דו"ח (כנס כספי) אם לאו. לכן אופן ביטוי השם הוא עניין גורלי ולא סתם רגע של עברית עם אבשלום קור.


    מהעברית עברה הבעיה לאנגלית, מאחר שרוב מדריכי התיירים הם יהודים. משם רשמי ידוע Isfiya , החלו להופיע שלל צורות של רישום השם: ossafya, ussfia, ausfya ועוד. מאחר והפכנו כאן לתחנה קבועה על דרך הנערים והנערות היהודים של "תגלית" הבאים לגלות את זהותם היהודית בכפר הדרוזי, הבלבול הזה נפוץ עתה בהרבה עמודי פייסבוק ובלוגים אישיים ברחבי תבל.


    מבולבלים? גם אנחנו!


    על כן בואו נסכים יהודים ודרוזים, מוסלמים ונוצרים, תיירים ותושבים. למען הדו קיום והאינטגרציה ולמען הסדר הטוב והשפה התקינה. מהיום אמרו עספיא או عسفيا או ISFIYA ונדע לאיזה כפר אתם מתכוונים.


    לשאלה המתבקשת מה פתאום כפר? אם יש בו למעלה מעשרת אלפים תושבים ננסה לענות בהזדמנות אחרת. בינתיים נסתפק באמרה האמריקנית: "לא משנה מה אומרים עלי העיקר שכותבים את השם שלי נכון"...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/13 01:40:

      צטט: Tadzio 2013-09-28 23:08:41

      סלמאן יקירי, הכותרת משכה אותי להמשיך ולקרוא מה כתבת. ציפיתי להתיחסות – ולו מינימלית - למשבר הזהות שחיים הערבים הדרוזים; חשבתי לתומי שברור לך כי ישנו קו המקשר בין כל הדרכים לבטא את שמו של הכפר לבין מצבם של הערבים הדרוזים בארץ. על הזהות שהמציאו במיוחד עבורם בלי שממש שאלו אותם (מעולם לא היה לאום "דרוזי" לפני קום מדינת ישראל, על אף שהאמונה הדרוזית קיימת הרבה שנים) ועל הכורח להיכנס לתוך אותה הגדרה, בנסיון נואש להלך בין הטיפות ולא לחרוג מהגבולות הברורים שהציבו עבורם. אבל לצערי, לא מצאתי את זה פה. מצאתי אדם שדבק במשבצת שהמציאו בשבילו ומנסה בכל הכוח להיאחז בה – גם אם זה כרוך בויתורים גדולים מצידו. מצפה בכליון עיניים לקרוא סיפור שתכתוב על רופא דרוזי ופועל יהודי. האם יבוא היום הזה? -ואם כבר באבשלום קור עסקינן, אז יש לכתוב "הראשון שקשר את גורלו ביהודים" ולא "כשר", אבל אני סולח לך כי אנחנו חולקים את אותה שפת אם (ערבית). -ועוד הערה קטנה – אני לא מחפש להתנגח וגם לא לשפוט. זכותך להגדיר את עצמך איך שאתה רוצה. נסיתי רק לכתוב את אשר על לבי. מקווה שתקבל את זה ברוח טובה.

      מה שאתה מדבר עליו לא עושים במאמר אחד בשביל זה אני כותב כאן כבר שנה ! אם תחזור ותקרא מעט אחורנית אני מקווה שתמצא את החומרים שאתה מדבר עליהם. תודה על תשומת הלב. אני מעריך כל קורא שנותן מזמנו כי זה אומר שהוא מקשיב ולכן גם מרגיש.

        28/9/13 23:08:
      סלמאן יקירי, הכותרת משכה אותי להמשיך ולקרוא מה כתבת. ציפיתי להתיחסות – ולו מינימלית - למשבר הזהות שחיים הערבים הדרוזים; חשבתי לתומי שברור לך כי ישנו קו המקשר בין כל הדרכים לבטא את שמו של הכפר לבין מצבם של הערבים הדרוזים בארץ. על הזהות שהמציאו במיוחד עבורם בלי שממש שאלו אותם (מעולם לא היה לאום "דרוזי" לפני קום מדינת ישראל, על אף שהאמונה הדרוזית קיימת הרבה שנים) ועל הכורח להיכנס לתוך אותה הגדרה, בנסיון נואש להלך בין הטיפות ולא לחרוג מהגבולות הברורים שהציבו עבורם. אבל לצערי, לא מצאתי את זה פה. מצאתי אדם שדבק במשבצת שהמציאו בשבילו ומנסה בכל הכוח להיאחז בה – גם אם זה כרוך בויתורים גדולים מצידו. מצפה בכליון עיניים לקרוא סיפור שתכתוב על רופא דרוזי ופועל יהודי. האם יבוא היום הזה? -ואם כבר באבשלום קור עסקינן, אז יש לכתוב "הראשון שקשר את גורלו ביהודים" ולא "כשר", אבל אני סולח לך כי אנחנו חולקים את אותה שפת אם (ערבית). -ועוד הערה קטנה – אני לא מחפש להתנגח וגם לא לשפוט. זכותך להגדיר את עצמך איך שאתה רוצה. נסיתי רק לכתוב את אשר על לבי. מקווה שתקבל את זה ברוח טובה.
        28/9/13 13:43:

      ויש את בעיית ה קטאייף/עטאייף אבל זה כבר עניין של מבטא :-)

       

      צטט: סלמאן 2013-09-25 16:40:59

      צטט: y2work 2013-09-25 16:01:57

      תודה :-) עכשיו צריך לסגור את הסיפור של מרר/מוג'ער ועוד שלל שמות שיש לכפר הזה. שלא לדבר על מוסמוס/מוצמוץ ובעצם כל שאר הישובים שעברו טראומה של עיברות השם שלהם.

      לכן הדרוזים מספרים את הבדיחה ששיח'ים מהגליל הלכו לנחם אבלים בכפר סג'ור SAJUR קראו בשלט שכתוב סגור ולכן חזרו הביתה....

        28/9/13 12:42:

      צטט: סלמאן 2013-09-28 12:21:50

      צטט: לילה של שקט 2013-09-27 00:57:09

      לא בטוח שהאשם הוא בהברה האשכנזית אלא בצורת הכתיבה.

      לו היו כותבים "עיספיא" כנראה שפחות אנשים היו טועים.

      ואם כבר, יש מקרים הרבה יותר משעשעים כמו "נחל האגוז" שהוא שיבוש של "עמק יהושפט"

      אם תקרא את המאמר שלי על השד העדתי תבין שאני לא מחובב

      הג'אנר של "האדכנזים אשמים בכול". אבל אין מה לעשות יש כאן

      תרבות דומיננטית ויש תרבויות אחרות שצריכות לחיות עימה !

        28/9/13 12:21:

      צטט: לילה של שקט 2013-09-27 00:57:09

      לא בטוח שהאשם הוא בהברה האשכנזית אלא בצורת הכתיבה.

      לו היו כותבים "עיספיא" כנראה שפחות אנשים היו טועים.

      ואם כבר, יש מקרים הרבה יותר משעשעים כמו "נחל האגוז" שהוא שיבוש של "עמק יהושפט"

      אםת תקרא את המאמר שלי על השד העדתי תבין שאני לא מחובב

      הג'אנר של "האדכנזים אשמים בכול". אבל אין מה לעשות יש כאן

      תרבות דומיננטית ויש תרבויות אחרות שצריכות לחיות עימה !

        28/9/13 12:19:

      צטט: grandpa.zohar 2013-09-26 19:34:07

      בעזרת השם, הכל מסתדר.

      אהבתי את הכפל לשון סבא...

        27/9/13 00:57:

      לא בטוח שהאשם הוא בהברה האשכנזית אלא בצורת הכתיבה.

      לו היו כותבים "עיספיא" כנראה שפחות אנשים היו טועים.

      ואם כבר, יש מקרים הרבה יותר משעשעים כמו "נחל האגוז" שהוא שיבוש של "עמק יהושפט"

        26/9/13 19:34:

      בעזרת השם, הכל מסתדר.

        26/9/13 14:17:

      צטט: נומיקן 2013-09-26 13:47:55

      עיספיא הנה - כבר עשיתי מעשה טוב על הצהריים!

      אם הייתי יכול הייתי מוציא לך 10 % הנחה על כול המסעדות והחנויות של עספיא !

        26/9/13 13:47:
      עיספיא הנה - כבר עשיתי מעשה טוב על הצהריים!
        25/9/13 16:40:

      צטט: y2work 2013-09-25 16:01:57

      תודה :-) עכשיו צריך לסגור את הסיפור של מרר/מוג'ער ועוד שלל שמות שיש לכפר הזה. שלא לדבר על מוסמוס/מוצמוץ ובעצם כל שאר הישובים שעברו טראומה של עיברות השם שלהם.

      לכן הדרוזים מספרים את הבדיחה ששיח'ים מהגליל הלכו לנחם אבלים בכפר סג'ור SAJUR קראו בשלט שכתוב סגור ולכן חזרו הביתה....

        25/9/13 16:01:
      תודה :-) עכשיו צריך לסגור את הסיפור של מרר/מוג'ער ועוד שלל שמות שיש לכפר הזה. שלא לדבר על מוסמוס/מוצמוץ ובעצם כל שאר הישובים שעברו טראומה של עיברות השם שלהם.
        24/9/13 11:07:
      טוב, למדתי, נתראה בעִספיא
        24/9/13 02:33:

      צטט: סלמאן 2013-09-23 18:44:30

      צטט: יאיר גרוסמן 2013-09-23 13:34:10

      اتفقنا :-) והבעיה קיימת באופן דומה בתעתוק לאנגלית של שמות עבריים, מאחר שאין הקפדה על כללי תעתיק אחידים. כבר מספר חברים אמריקאיים אמרו לי שאינם משתמשים ב-GPS בישראל כי אין שום סיכוי שיצליחו להכניס את הכתובת כמו שצריך, בין אם הם נוסעים לעספיא או ל- petah tiqwa ...

      יאיר אכן זה עניין של מעברי שפה שנכון להרבה שפות... שכחתי להגיד לך שיש לנו מישהו בעספיא שהיה מדריך פעם במחנה מושבה הייתה מאמין !

       

      walla!? unbelievable

        23/9/13 22:33:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2013-09-23 20:48:09

      גם חיפה סובלת מבעיה דומה. ולמה כותבים qiryat gat, ולא Kiryat Gat. לעיתים נדמה שמי שבאמת מחליט על השמות זה מע"צ שמשלט את הדרכים.

      הבעיה הגדולה של חיפה שהיא מתחרה עם הזמרת הלבנונית HAIFA תבדוק בגוגל

        23/9/13 20:48:
      גם חיפה סובלת מבעיה דומה. ולמה כותבים qiryat gat, ולא Kiryat Gat. לעיתים נדמה שמי שבאמת מחליט על השמות זה מע"צ שמשלט את הדרכים.
        23/9/13 18:46:

      צטט: סלמאן 2013-09-23 18:45:21

      צטט: מורן. 2013-09-23 14:34:32

      הבעיה היא תמיד אצל היהודים האשכנזים , ליהודים מזרחיים אין אותה בעיה.. חוץ מזהמה אכפת לי ..הכפר הזה בין שני הרים פשוט מקסים, ואותך אני אוהבת לקרוא. שבוע טוב.

      מורן תודה על הגיבוי הממושך !

        23/9/13 18:44:

      צטט: יאיר גרוסמן 2013-09-23 13:34:10

      اتفقنا :-) והבעיה קיימת באופן דומה בתעתוק לאנגלית של שמות עבריים, מאחר שאין הקפדה על כללי תעתיק אחידים. כבר מספר חברים אמריקאיים אמרו לי שאינם משתמשים ב-GPS בישראל כי אין שום סיכוי שיצליחו להכניס את הכתובת כמו שצריך, בין אם הם נוסעים לעספיא או ל- petah tiqwa ...

      יאיר אכן זה עניין של מעברי שפה שנכון להרבה שפות... שכחתי להגיד לך שיש לנו מישהו בעספיא שהיה מדריך פעם במחנה מושבה הייתה מאמין !

        23/9/13 18:42:

      צטט: Lisi-strata 2013-09-23 12:53:45

      תודה שהארת את עינינו/אזנינו..... אכן הרבה פעמים תהיתי איך באמת מבטאים את השם :)

      המצחיק הוא שגם התושבים מבולבלים !!!

        23/9/13 14:34:
      הבעיה היא תמיד אצל היהודים האשכנזים , ליהודים מזרחיים אין אותה בעיה.. חוץ מזהמה אכפת לי ..הכפר הזה בין שני הרים פשוט מקסים, ואותך אני אוהבת לקרוא. שבוע טוב.
        23/9/13 13:34:
      اتفقنا :-) והבעיה קיימת באופן דומה בתעתוק לאנגלית של שמות עבריים, מאחר שאין הקפדה על כללי תעתיק אחידים. כבר מספר חברים אמריקאיים אמרו לי שאינם משתמשים ב-GPS בישראל כי אין שום סיכוי שיצליחו להכניס את הכתובת כמו שצריך, בין אם הם נוסעים לעספיא או ל- petah tiqwa ...
        23/9/13 12:53:
      תודה שהארת את עינינו/אזנינו..... אכן הרבה פעמים תהיתי איך באמת מבטאים את השם :)

      פרופיל

      סלמאן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון