כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    אופטימים כפייתיים

    61 תגובות   יום שישי , 25/1/08, 12:25

      מאת: שרית סרי (כל הזכויות שמורות)

    כשהגעתי לכאן, לקפה - נתבקשתי להגדרה עצמית ,

    והקלדתי במהירות ובנחישות  -  "אופטימית כפייתית".

    מאז עברו חודשים רבים, ולא מעט בני אנוש פנו אלי 

    ושאלו אותי 'מה זה?' , ולמה התכוונתי.

    תשובות לכל הפונים באשר הם:

    "המרכז למידע זניח" בהנהלתי, פותח את שעריו

     ובא להסביר ולסבר ולסבן אוזניים, ולהבהיר

    ולשפוך אור ולספר על אותו פלח קטן באוכלוסיה

    המוגדר כ:  ופטימים כפייתיים'.

    ובכן, מדובר בחבורה חייכנית ומצומצמת, המשרה

    אווירה כייפית על סביבותיה, ובסך-הכל לא מפריעה

    לאף אחד – חוץ מאשר לפסימיים, שמפגש עם

    אופטימי כפייתי עלול לגרום להם לעבור למצב רטט,

    ו'לטפס על קירות' (איך באמת מטפסים על קירות?) 

    סימני היכר:

    חברי הקבוצה נוהגים לשנן בכל בוקר משפטי חיזוק

    חסרי בסיס, ושגרת יומם ולילם מלאה בעידוד עצמי

    חסר-גבולות, טפיחות על שכם עצמם ושכמי חבריהם,

    מחמאות מוגזמות, מלים יפות ללא כיסוי, חיוך ללא טענות,

    הודיה על הקיים גם כשאין, והנאה אבסורדית מההווה. 

    המנטרה הסמויה והלא-מודעת של האופטימיים הכפייתיים:

    "יותר רע מזה – יכול להיות". 

     רקע:

    קבוצת האופטימיים הכפייתיים נוסדה במחאה על הגל

    העכור ששטף את הארץ בעקבות כת 'הסוחבים'.

    אנשי הכת המסתורית, שממדיה הלכו ותפחו באותם ימים,

    הפיצו ברחבי המדינה את התגובה/תשובה 'סוחבים' לשאלה

    "מה נשמע?" (ע"ע פוסט 'הסוחבים') בצורה בלתי אחראית

    בעליל, נוכח התוצאות.

    היתה זו תקופה לא פשוטה לאופטימיים הכפייתיים,

    משום שה'סוחבים' גררו אחריהם גם כאלה שהיה להם טוב, ובתמימותם נסחפו ונדבקו בחיידק הפסימי. 

    בתוך חבורת הפסימיים מסתתר לו פלג קשה - "השוללים מראש" - אנשים הפותחים דבריהם תמיד במילה 'לא'.

     לבסוף:

    בדיון בביהמ"ש המחוזי בין ה'סוחבים' ו'האופטימיים

    הכפייתיים' – הושגה פשרה. בהליך מזורז, ובלי סחבת

    מיותרת, פסקה השופטת פסיה תוסיה כהן-לוי 

    (ואני מצטטת מתוך הפרוטוקול):

    "הואיל וכל צד נצמד לדעתו, והואיל וידוע ונהיר הוא

    שהאופטימיים יישארו אופטימיים והסוחבים ימשיכו

    לסחוב, והואיל ומתקיים עינוי-דין לאופטימיים –

    אי לכך ובהתאם לזאת, באו הצדדים על החתום

    והסכימו כי במקום הביטוי 'סוחבים' יוסכם  ויאושר

    ע"י שני הצדדים הביטוי 'משתדלים'."  

     

     

    הטעות הנפוצה:

    יש המבלבלים בין אופטימיות לנאיביות – אולי מפני

    שנאיבי נתפס בעינינו כ'אופטימי שלא הצליח לו'.

     

     

    לסיום:

    שנים אני טוענת שאופטימיות היא תכונה מוּלדת,

    ואי אפשר לאמץ אותה בכוח.

    ואם להיות מציאותיים, הרי אי אפשר באמת לגרום

    לבנאדם לראות את 'חצי הכוס המלאה',

    כי קודם כל וראשית דבר, כדאי שלפני כן...

    הוא בכלל יראה שיש כאן הכוס.

    בשם האופטימיים הכפייתיים, המרכז למידע

    זניח מברך את תושבי האתר:

    שבת שלום .....חיים טובים....חג שמח...אור ואהבה

    שמחה בלבב פנימה...עונג צרוף...חיוך מרוח...חלומות

    מתוקים...ואהבה מעבר לפינה.

    חמינעים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/12 21:00:
      פוסט מדהים. מזכיר לי את ההחלטות שקיבלתי בחיים שלי לאחר מפגשים מאכזבים וטראומטיים שהיו לי עם אנשים בעלי אידיאולוגיות טוטאליטריות ובלתי מתפשרות שאינם מסוגלים לשמוח בחייהם. הדבר מתיחס לפעילים פוליטיים שונים בעלי עמדות מהפכניות, פעילי איכות סביבה קיצוניים, צמחוניים קיצוניים, דתיים קיצוניים (בעיקר יהודים חרדים ונוצרים אוונגליסטים), נשים הנוטות לראות בכל גבר מטריד מיני, גברים הסובלים מחרדות ביצוע עם נשים ומשום כך נמצאים בדיכאון מתמיד. בקיצור, למדתי שהחיים קצרים מדי מכדי שנבזבז אותם על אנשים הנכנעים לדיכאון או לכללי משמעת בלתי מתפשרים בשם אידיאולוגיה או מטרה נעלה ככל שתהיה. משום כך אני מאמין בחיים של הסתפקות במועט ומציאת הדרך להסתדר עם כולם.
        24/2/08 10:52:
      קבלי כוכב אופטימי ביותר וגם סמיילי מחייך מגניבצוחק
        24/2/08 00:20:
      את מדהימה.....מאופטימית כפייתית מהצפון  צוחק
        7/2/08 00:20:

      יאמייייאמיייייאמייייאמייי 

      ממש להתכרבל בין כל הברכות האלה

        28/1/08 11:47:

      מאימי -- אופטימית כפייתית המצוידת במערכת ההפעלה המקורית -- ירשתי גם אופטימיות וגם כפייתיות. לפעמים הן מתחברות, אבל רק בימים זוגיות. יש מועדון רק לימים זוגיים? היום יום שני, ואכן אני חדור אופטימיות כפייתית: עם סיום כתיבת תגובה זו אני בטוח שאוכל להתנתק מהבלוג האופטימי והממכר - שלא לא לומר כפייתי -- שלך, לפחות עד שאהיה רעב או עד שארצה לצחוק שוב עד שתרעד לי הבטן, מה שיגיע קודם. לחילופין, אלחץ על הכפתור הירוק שעל הכיסא החדיש שהביאו לי אתמול. באמת תהיתי בשביל מה זהההההההההה........

        27/1/08 12:29:

       

      צטט: סרית 2008-01-26 22:11:45

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-01-26 14:34:02

      אני בהחלט בעד חוק שיאפשר לירות בסוחבים בחלקיק השנייה שהם משמיעים את המ"ם הסופית (שבמקרה זה תהיה סופית בהחלט).

      ארז יקר

      מדבריך ניתן להבין שאתה אופטימי... אך האם אופטימיותך דרה בכפיפה אחת עם אלימות? (הוועדה המרכזית שלנו בדקה ומצאה כי אין בין שורותיה תופעה שכזאת. תנסה להגיש טפסים בנושא היריות ל'ועדת חריגים'..)

      שרית בבת עיני, נאת השיער והמזג,

      אלימות היא אקט אופטימי מאין כמותו, שהרי ראשית כל, צריך להיות ממש אופטימי כדי להאמין שאתה יותר חזק ממישהו, ובנוסף - רק טמבל יחשוב שלא תבוא תגובה ושלא ישלם על האלימות הזו בצורה כזו או אחרת, בשלב מוקדם או מאוחר בחייו או בחיי צאצאיו.

      או צאצאותיו, במקרה שלי.

      אז הנה, את רואה? אני אופטימי אפילו יותר מאבא של המלט, ששכב לנוח ואמר לעצמו "היי, מעניין מה זה הנוזל הקריר שנכנס לי לאוזן; בטח נקטר מלאכים".

      מחכה לך על ביצורי המצודה,

      אשרוב, נסיך דני

       

       

        27/1/08 12:00:

       

       

      ניתי ניתי.... העיקביות היא שם המשחק. אל ייאוש.

      את נשמעת לי כבנוייה להגיש מועמדות. כי הרצון קיים - וזה המון.

       

      מועמדות, מועמדות

        26/1/08 22:29:

       

      צטט: סרית 2008-01-26 01:21:08

       

      צטט: reefraf 2008-01-26 00:33:49

       

          אצלי זה מתנדנד.לפעמים אופטימית להפליא,לפעמים פסימית חסרת תקנה.

        אבל...מה זה משנה בעצם??? אני מאושרת.כל הגדרה אחרת לא ממש משנה מחייך

       

       

       

       

       

      ריפרף המתוקיזה...כתבת פוסט קצר אצלי הפעם.... :--)

      נראה לי שגם את (כמוני) גרה באתר שירונט, או נגועה בידע כללי עצום על הזמר העברי. תטעי אותי אם אני צודקת...

      ולעניינו: סימנתי לך במרקר צהוב את המשפט הבעייתי בתגובתך -

      את אכן נראית לי בשלה להכנס להגדרה 'אופטימית כפייתית' , את בכיוון בהחלט... אבל ("ופה בא אבל"...)עליך לזכור שבכדי להיות אופטימית כפייתית - את צריכה להוציא מהלקסיקון את המילה 'מתנדנד'. אופטימי זה אופטימי...והוא לעולם לא ישתמש במילה הנ"ל... אין אבל ואין על יד...

      שבת שלום מותק

       

      יקירתי,

      הסיבה שאני כותבת פוסטים ארוכים אצלך זה כי אני מרגישה כאן בבית מגניב

      שיאוו...איך עלית עלי??מחובר לי לוריד,שירונט,אבל בתיבול עדין עם קצת ידע כללי בדברים שגורמים לי להיות אופטימית ושמחה.יש משהו יותר משמח ממוזיקה?? מתלבט האמת שהצחיק אותי שבחרת לענות לי בפוסט שלך,בנושא הזמן,בשורה: " כל הזמן שבעולם/דודי לוי".

      (עניין הכוכבים פה מחזיר אותי תמיד לשיר שלו,"מלאך",אחד מהשירים שאני מאד אוהבת:

       "מתנה כמו כוכב,היה חייב לשמור,אצלו.מאיפה הוא ישיג עכשיו,עולם משלו")

      ועכשיו...תעיפי מבט משתומם על שם המחברת בקישור המצ"ב.....

      http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1722-288-3656674,00.html

      למה בחרתי לעצמי אז (2003) את השם הזה??? קארמה מחייך חחח ממש ממש משעשע,לדעתי... איך...תגידי...איך הבאת דוקא את דודי לוי??? זה לא נראה לך הזוי??? קורץ 

      אחרי שראיתי את החבר'ה ממונטי פייטון קשורים,

      מזמרים " Always Look on the Bright Side of Life "

      ותלויים בין שמיים לארץ,הפסקתי להתנדנד.אופטימית למהדרין.בלי אבל,בלי אולי,בלי כאילו.

       

      מונטי פייטון,הכי מצחיק שיש:

      http://www.youtube.com/watch?v=jHPOzQzk9Qo

       

      שבוע אופטימי,אחותי  צוחק

      (מתוקיזה,אגב...זה שכלול של מתוקה+מרגיזה???)

       

       

        26/1/08 22:23:

       

      צטט: joollz 2008-01-26 19:34:58

      בתור חברת מועדון וותיקה (מזה 10 שנים פחות או יותר), אשר מתמודדת בהצלחה עם מתקפות חוזרות ונשנות מצד סבתה הייקית להחריד, מספר חברות פולניות ואף ידיד טוב הסובל ממלנכוליה תמידית ומבט שחור בעיניים, רציתי להפנות אלייך שאלה -

      פעמים רבות אני נתקלת בתופעה מוזרה למדי. כאשר שואלים אותי מה שלומי, ואני עונה באחת התשובות האופייניות לחברי המודעון (הכל מצוין, שלומי נהדר, ועוד כהנה וכהנה), יוצא לי לעיתים להיתקל במין מבט שואל ומתוסכל מעיני האדם שמולי, ולאחר מכן מתחיל אותו אדם להקיף אותי מכל הזוויות כדי לוודא שאני לא מופעלת על ידי קפיץ נסתר המונע ממני להתנהג בצורה צפוייה כמו כל ישראלי מצוי. 

       

      האם גם את חווית מקרים דומים בחייך? 

      גול'זית

      התופעה שתארת (של אובדן אמונה כללית במי שעונה שטוב לו...)מוכרת להנהלת המרכז למידע זניח שמנהל את פורום האופטימים הכפייתיים... והיא חובקת עדות - כלומר אינה מנוכסת לפולנים - אלא ליהודים באשר הם.

      השארי והיצמדי לתשובותיך הטובות - ואז נצחונך יהיה כפול ומכופל ...

        26/1/08 22:20:

       

      צטט: מיכאל מיכאל 2008-01-26 18:23:43

      אופטימי שלא הצליח לו. גדול

      [עוד נאיבי] 

      מיכאל המתוק... שמחה שאוהב...

      (עוד מתחנפת)

        26/1/08 22:18:

       

      צטט: cg91 2008-01-26 14:29:33

      הסיבה הראשונה והעיקרית שהצעתי לך חברות היא בגלל חברותך במועדון.

      כל מי שחבר במועדון חבר שלי!!!

       

      ________________________________________________

      א.והבת אופטיימים.

      סיג'י מתוקית

      זוכרת לך אופטימיות נדירה...

      לפי התגובות כאן - המועדון הולך ומתרחב... כמאמר הסטיקר הנדיר: "רע לי זה פאסה"...

      מ.חבבת

        26/1/08 22:16:

       

      צטט: אני סי 2008-01-26 14:49:38

      חחחחחחחחחחח גדולה מהחיים! ענקית! את! הצחקת אותי.. (לא שזה קשה) אולי בגלל שאני אופטימית כפייתית (נאיבית?!) אבל מצליח לי.. "יותר רע מזה - יכול להיות!" יאאא

      כל מה שכתבת כל נכון כשמכירים כאלה "סוחבים" שסוחבים לך ת'מצב רוח..

      סחבתי "שולל מראש".. בתיקווה..  השתדלנו ובסוף שללתי את המשך דרכינו.. לשוןמגניב

      שבת חלום.. אור אהבה וחופש בנשמה!

      חיוך מרוחחחחחחחחחחחח עדיין... קורץ

      ועכשיו אני יושבת מחוייכת מול צג המחשב... בעיקר בעיקבות המינוח 'סוחבים לך את המצב רוח'...

      זה העניין בעצם... זוללי אנרגיה...

      נשיקות לשבוע טוב.

        26/1/08 22:14:

       

      צטט: ניתי81 2008-01-26 14:36:24

      כל פעם שיש לי תיקווה היא נגוזה, ולכן אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות לעבור לצד השני של המתרס, אקבע ואומר שאני מסכימה- או שנולדים כך או שמתים אחרת, והרי בחיים יש רק שתי וודאויות, והסוף ידוע מראש.

      אם זאת שבוע טוב

      ניתי

      ניתי ניתי.... העיקביות היא שם המשחק. אל ייאוש.

      את נשמעת לי כבנוייה להגיש מועמדות. כי הרצון קיים - וזה המון.

       

        26/1/08 22:11:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-01-26 14:34:02

      אני בהחלט בעד חוק שיאפשר לירות בסוחבים בחלקיק השנייה שהם משמיעים את המ"ם הסופית (שבמקרה זה תהיה סופית בהחלט).

      ארז יקר

      מדבריך ניתן להבין שאתה אופטימי... אך האם אופטימיותך דרה בכפיפה אחת עם אלימות? (הוועדה המרכזית שלנו בדקה ומצאה כי אין בין שורותיה תופעה שכזאת. תנסה להגיש טפסים בנושא היריות ל'ועדת חריגים'..)

        26/1/08 19:41:

       

      צטט: סרית 2008-01-26 14:26:48

       

      צטט: ליזה ליזה 2008-01-26 11:10:58

      פסימים הם חולי נפש, זה מסוג המחלות שלא משנה מה קורה מסביב אצל בראש הם בדד אף אחד לא אוהב אותם, הם גם מנסים בכוונת תחילה להשניא את עצמם סתם כי אצלם זה לא משנה גם ככה העולם נגדם

      ליזה ליזה יקרה...

      אני מכירה אחד כזה (זה לא פסימיסט. זה ג'יפאיסט) שעוד רגע הולך להקים סדנא לחשיבה שלילית...

       שמות...

        26/1/08 19:34:

      בתור חברת מועדון וותיקה (מזה 10 שנים פחות או יותר), אשר מתמודדת בהצלחה עם מתקפות חוזרות ונשנות מצד סבתה הייקית להחריד, מספר חברות פולניות ואף ידיד טוב הסובל ממלנכוליה תמידית ומבט שחור בעיניים, רציתי להפנות אלייך שאלה -

      פעמים רבות אני נתקלת בתופעה מוזרה למדי. כאשר שואלים אותי מה שלומי, ואני עונה באחת התשובות האופייניות לחברי המודעון (הכל מצוין, שלומי נהדר, ועוד כהנה וכהנה), יוצא לי לעיתים להיתקל במין מבט שואל ומתוסכל מעיני האדם שמולי, ולאחר מכן מתחיל אותו אדם להקיף אותי מכל הזוויות כדי לוודא שאני לא מופעלת על ידי קפיץ נסתר המונע ממני להתנהג בצורה צפוייה כמו כל ישראלי מצוי. 

       

      האם גם את חווית מקרים דומים בחייך? 

        26/1/08 18:23:

      אופטימי שלא הצליח לו. גדול

      [עוד נאיבי] 

        26/1/08 14:49:

      חחחחחחחחחחח גדולה מהחיים! ענקית! את! הצחקת אותי.. (לא שזה קשה) אולי בגלל שאני אופטימית כפייתית (נאיבית?!) אבל מצליח לי.. "יותר רע מזה - יכול להיות!" יאאא

      כל מה שכתבת כל נכון כשמכירים כאלה "סוחבים" שסוחבים לך ת'מצב רוח..

      סחבתי "שולל מראש".. בתיקווה..  השתדלנו ובסוף שללתי את המשך דרכינו.. לשוןמגניב

      שבת חלום.. אור אהבה וחופש בנשמה!

      חיוך מרוחחחחחחחחחחחח עדיין... קורץ

        26/1/08 14:36:

      בתור סוחבת מקצועית, עלי להזכיר שבדיונים היה רשום שחלומינו הלא ממומש הוא לעבור לקבוצת האופטימסטים הכפייתיים- אם זאת בשל אופינו הטבעי אין ביכולתינו לעבור לקבוצה זו לכן אנו מגיל צעיר מתפסים על קירות (באופן מילולי ונפשי) בתקווה פסימיסטית למצוא את האור.

      כל פעם שיש לי תיקווה היא נגוזה, ולכן אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות לעבור לצד השני של המתרס, אקבע ואומר שאני מסכימה- או שנולדים כך או שמתים אחרת, והרי בחיים יש רק שתי וודאויות, והסוף ידוע מראש.

      אם זאת שבוע טוב

      ניתי

        26/1/08 14:34:

      אני בהחלט בעד חוק שיאפשר לירות בסוחבים בחלקיק השנייה שהם משמיעים את המ"ם הסופית (שבמקרה זה תהיה סופית בהחלט). להקל על העול שלהם זה המעט שאני יכול לעשות למען האנושות.

      לחלופין, אפשר לקפוץ עליהם, שיעשו לך שק קמח. שיראו מה זה לסחוב.

       

        26/1/08 14:33:

       

      צטט: מחוברת 2008-01-26 02:25:01

      אני בכלל חושבת שצריך להבחין בין אופטימי לשמח. יש אנשים שמחים מטבעם. עליצים. זה לא אומר כלום על אופטימיותם.

       צריך לבדוק 'הסתברות'...:

      האם סביר להניח, שהחיוך והעולֶז נחים ומתארחים הרבה יותר על פניהם של האופטימים? סביר.

      והאם סביר להניח שהשמחים מטבעם הם אופטימים? סביר.

      והאם סביר שהפסימיים (כדרך חיים / מוטו / גישה -  לא פסימיים לרגע) כמעט ולא מחייכים... מיצחם כאקורדיאון של יאצק...

      ועליזותם (אם קיימת) = ציניותם /שמחה לאיד/ קינאה ועוד שאר פירות יבשושים שכאלה.

      תודה על הארתך...

        26/1/08 14:29:

      הסיבה הראשונה והעיקרית שהצעתי לך חברות היא בגלל חברותך במועדון.

      כל מי שחבר במועדון חבר שלי!!!

       

      ________________________________________________

      א.והבת אופטיימים.

        26/1/08 14:28:

       

      צטט: ג מיכל 2008-01-26 12:25:57

      קודם כל, רק על האופטימיות שלך אני מעניקה לך כוכב, זאת תכונה נערצת בעיני.

      אני פעם הוגדרתי ע"י הרופא שלי (אני נשבעת!) כ"אופסימית", שזה אומר "פסימית עם תיקווה".. מחייך

      תודה גימל מיכל...

      תגידי, הרופא שהיית אצלו, מקבל גם חברי קופ"ח מכבי?

      שבת שלום מותק

        26/1/08 14:26:

       

      צטט: ליזה ליזה 2008-01-26 11:10:58

      פסימים הם חולי נפש, זה מסוג המחלות שלא משנה מה קורה מסביב אצל בראש הם בדד אף אחד לא אוהב אותם, הם גם מנסים בכוונת תחילה להשניא את עצמם סתם כי אצלם זה לא משנה גם ככה העולם נגדם

      ליזה ליזה יקרה...

      אני מכירה אחד כזה (זה לא פסימיסט. זה ג'יפאיסט) שעוד רגע הולך להקים סדנא לחשיבה שלילית...

        26/1/08 14:26:

      צטט: filmgeek 2008-01-26 12:59:46

      אני גם רוצה להיות חבר במועדון.

      חבר של קבע אם אפשר.

       

      רק מעצם רצונך - אתה שייך למועדון.

      חבר של קבע... אלא מה...בטח שאפשר

      ברוך הבא פילמק'ה

        26/1/08 13:23:

       

      צטט: סרית 2008-01-26 01:26:02

       

      צטט: dexdexter 2008-01-26 01:06:59

      אולי את תוכלי לתת לי תשובה לשאלה שבוערת בעצמותי מזה זמן רב:

      למה על הסטיקר "תן חיוך - הכל לטובה" מופיע מנשה התימני מחסמב"ה?

       

      יודעת מה - עוד שאלה:

      למה, לעזאזל, כל מי שיש לו את הסטיקר הזה הוא נהג גרוע, שהחיוך היחיד שהוא יוכל להעלות על פני הוא במקרה שהאוטו שלו יתאדה ספונטנית?

      שאלה מצויינת דקס-דקסטר

      1. לגבי מנשה התימני. כ'בוגרת' העדה (האקס שלי) - אני יכולה להעיד שזו עדה מאוד עליזה ושמחה, אפשר לראות זאת במוסיקה שלהם, בניגוני הפח החינניים, בשירים שלהם, באוכל עתיר השמחה שלהם, ביזהר כהן, דנה אנטרנשיונל, ניסים גרמה ואיפה לא.?!... לכן לא מפתיעה אותי התמונה של מנשה התימני על גבי הסטיקר שציינת.

      שכחת לציין את יגאל עמיר, ששמחתו ניכרת בחיוך התמידי על פניו...

      2. תגובתך לגבי הנוהג ברכב ורצונך לגבי עתידו- נותנים הרגשה לא אופטימית, כוללנית, גזענית, עדתית, מגדרית, מגזרית, מגזימנית - והפואנטה מבית משפחת הפסימיים.

      לשון הגוזמה שננקטה - בכוונה ננקטה, מתוך כוונה לשעשע. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, אני הוא דקס דקסטר - לא ליצן רפואי.

      3. אני בת תערובת ורגישה לכל הצדדים במשפחתי - כולל נספחים.

      ואני בן תשחורת, בן זקונים ואם תשאלי את האקסית הלא תימניה שלי (כולל נספחים ממשפחתה) - גם בן בליעל לא קטן. כולם היו בניי?

      איתך התודה

      איתך הבבקשה

       

        26/1/08 12:25:

      קודם כל, רק על האופטימיות שלך אני מעניקה לך כוכב, זאת תכונה נערצת בעיני.

      אני פעם הוגדרתי ע"י הרופא שלי (אני נשבעת!) כ"אופסימית", שזה אומר "פסימית עם תיקווה".. מחייך

        26/1/08 11:10:
      פסימים הם חולי נפש, זה מסוג המחלות שלא משנה מה קורה מסביב אצל בראש הם בדד אף אחד לא אוהב אותם, הם גם מנסים בכוונת תחילה להשניא את עצמם סתם כי אצלם זה לא משנה גם ככה העולם נגדם
        26/1/08 02:25:
      אני בכלל חושבת שצריך להבחין בין אופטימי לשמח. יש אנשים שמחים מטבעם. עליצים. זה לא אומר כלום על אופטימיותם. אמא שלי היא דוגמא מצויינת. בן אדם שמח וטוב לב. כל בוקר זורחת מחדש כמו השמש. אלא מה - פסימית. כל משפט שלה מתחיל ב"אוי אוי אוי זה יפול...". ועל זה אנחנו תמיד מתווכחות. אני לעומת זאת מסתובבת עם פרצוף תחת הרבה פעמים, אבל נזרקת על החיים באמונה שלמה (אה...ככה...). וזהו. זה מה שרציתי להגיד.
        26/1/08 01:28:

       

      צטט: סוכר בפלפל 2008-01-25 14:33:11

      תן חיוך הרבי בא.

      תן חיוךהרבנית הלכה.

      תן חיוך.לא בא לי.

      תן חיוך באמשך...

      סוכר בפלפל... זה נשמע כמו : "שידול לאופטימיות".

      :---)))

        26/1/08 01:26:

       

      צטט: dexdexter 2008-01-26 01:06:59

      אולי את תוכלי לתת לי תשובה לשאלה שבוערת בעצמותי מזה זמן רב:

      למה על הסטיקר "תן חיוך - הכל לטובה" מופיע מנשה התימני מחסמב"ה?

       

      יודעת מה - עוד שאלה:

      למה, לעזאזל, כל מי שיש לו את הסטיקר הזה הוא נהג גרוע, שהחיוך היחיד שהוא יוכל להעלות על פני הוא במקרה שהאוטו שלו יתאדה ספונטנית?

      שאלה מצויינת דקס-דקסטר

      1. לגבי מנשה התימני. כ'בוגרת' העדה (האקס שלי) - אני יכולה להעיד שזו עדה מאוד עליזה ושמחה, אפשר לראות זאת במוסיקה שלהם, בניגוני הפח החינניים, בשירים שלהם, באוכל עתיר השמחה שלהם, ביזהר כהן, דנה אנטרנשיונל, ניסים גרמה ואיפה לא.?!... לכן לא מפתיעה אותי התמונה של מנשה התימני על גבי הסטיקר שציינת.

      2. תגובתך לגבי הנוהג ברכב ורצונך לגבי עתידו- נותנים הרגשה לא אופטימית, כוללנית, גזענית, עדתית, מגדרית, מגזרית, מגזימנית - והפואנטה מבית משפחת הפסימיים.

      3. אני בת תערובת ורגישה לכל הצדדים במשפחתי - כולל נספחים

      איתך התודה

        26/1/08 01:21:

       

      צטט: reefraf 2008-01-26 00:33:49

       

          אצלי זה מתנדנד.לפעמים אופטימית להפליא,לפעמים פסימית חסרת תקנה.

        אבל...מה זה משנה בעצם??? אני מאושרת.כל הגדרה אחרת לא ממש משנה מחייך

       

       

       

       

       

      ריפרף המתוקיזה...כתבת פוסט קצר אצלי הפעם.... :--)

      נראה לי שגם את (כמוני) גרה באתר שירונט, או נגועה בידע כללי עצום על הזמר העברי. תטעי אותי אם אני צודקת...

      ולעניינו: סימנתי לך במרקר צהוב את המשפט הבעייתי בתגובתך -

      את אכן נראית לי בשלה להכנס להגדרה 'אופטימית כפייתית' , את בכיוון בהחלט... אבל ("ופה בא אבל"...)עליך לזכור שבכדי להיות אופטימית כפייתית - את צריכה להוציא מהלקסיקון את המילה 'מתנדנד'. אופטימי זה אופטימי...והוא לעולם לא ישתמש במילה הנ"ל... אין אבל ואין על יד...

      שבת שלום מותק

        26/1/08 01:16:

       

      צטט: בימאית 2008-01-25 21:14:07

      פתחי סדנא, גבי שקל מכל פסימיסט, למדי  אופטימיות מהי ותוך זמן קצר תהפכי לאופטימית כפייתית נינוחה כלכלית, מה צריך בסהכ? 230000 פסימים?

      איילת לפי תשובתך את אופטימית ביותר:

      אי אפשר ללמד את זה.

      קראי שוב את סוף הפוסט.

      זאת הבעיה ב'מיזם' הזה. כל עניינו הוא 'הנאה פרטית' - ואי אפשר לתרגמו לכסף. בעיה ללא ספק.

      גם לכי תמצאי פסימיים שיודו ....

       

        26/1/08 01:12:

       

      צטט: casiopea_s 2008-01-25 20:56:50

      נהדרת.

      רשומה נהדרת.

       

      תודה, סרית.

       

      שבת של שקט :)

      קסיופאה תודה מותק. גם לך שבת מעולה ...אקפוץ לבקר אצלך בבלוק מאוחר יותר...

        26/1/08 01:12:

       

      צטט: מחוברת 2008-01-25 19:08:19

      מבריק. באמת

      אני בכל אופן לא אופטימית ולא פסימית, סתם חרדתית...

      ועל משפטים כמו "כל עכבה לטובה" ו"תן חיוך זה בחינם" אני פשוט מקיאה,

      סתם עניין של טעם... 

      תודה מחוברת. באמת.

      אל תאמיני לאנשי "כל עכבה לטובה" - הם לא אופטימים אמיתיים..אלו המיתחזים.

      מי שאופטימי בתוכו פנימה - לא צריך פתגמים ומכתמי לשון והשענות על מקורות כאלה ואחרים.

        26/1/08 01:06:

      אולי את תוכלי לתת לי תשובה לשאלה שבוערת בעצמותי מזה זמן רב:

      למה על הסטיקר "תן חיוך - הכל לטובה" מופיע מנשה התימני מחסמב"ה?

       

      יודעת מה - עוד שאלה:

      למה, לעזאזל, כל מי שיש לו את הסטיקר הזה הוא נהג גרוע, שהחיוך היחיד שהוא יוכל להעלות על פני הוא במקרה שהאוטו שלו יתאדה ספונטנית?

        26/1/08 00:33:

      "במציאות הזאת באור ישראלי
        במתיקות הזאת המרירה שלי
        לא קל להיות אופטימי לא קל להאמין
        בעוד המציאות שונה לחלוטין" (שלום חנוך/אור ישראלי)

       

        בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה-20 פורסמו 46,000 מאמרים על דיכאון,

        בעוד שבאותה עת פורסמו 400 מאמרים בלבד על אושר.את הנתונים האלו הציג הפסיכולוג

        מרטין זליגמן שטען שאנשי אקדמיה לא מקדישים די מזמנם לאופטימיות.

        אצלי זה מתנדנד.לפעמים אופטימית להפליא,לפעמים פסימית חסרת תקנה.

        אבל...מה זה משנה בעצם??? אני מאושרת.כל הגדרה אחרת לא ממש משנה מחייך

       

      "פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי" (וינסטון צ'רצ'יל)

      ובנימה אופטימית זו,הולכת להעביר 4 שעות שינה.שבת של אופניים במדבר,אלא מה??? מגניב

       

       

       

       

        25/1/08 21:14:
      פתחי סדנא, גבי שקל מכל פסימיסט, למדי  אופטימיות מהי ותוך זמן קצר תהפכי לאופטימית כפייתית נינוחה כלכלית, מה צריך בסהכ? 230000 פסימים?
        25/1/08 20:56:

      נהדרת.

      רשומה נהדרת.

       

      תודה, סרית.

       

      שבת של שקט :)

        25/1/08 19:08:

      מבריק. באמת

      אני בכל אופן לא אופטימית ולא פסימית, סתם חרדתית...

      ועל משפטים כמו "כל עכבה לטובה" ו"תן חיוך זה בחינם" אני פשוט מקיאה,

      סתם עניין של טעם... 

        25/1/08 17:54:

       

      צטט: *lil* 2008-01-25 14:27:44

      צריכה לבקר כאן אצלך לעיתים קרובות יותר.

      עושה לי טוב כנגד כל סוחבי העולם:)

      יש!!

      הושגה מטרת הקמת הבלוג...

        25/1/08 17:53:

       

      צטט: עוף מוכשר 2008-01-25 14:22:04

      אופטימיסט זה פסימיסט שהתייאש.

      הוועדה המרכזית בודקת את הנחת היסוד הנ"ל.

        25/1/08 16:18:

       

      צטט: סרית 2008-01-25 16:00:20

       

      צטט: hadarok 2008-01-25 14:24:00

       

      מותק.....

       

      בביקור הבא שלך אצל הפסיכיאטר - שירשום לי גם אותם כדורים!

      מותק את בעצמך

      א. לא הבנת כלום

      ב. חבל

      ג. והרי נאמר בפוסט - שהאופטימיים מביאים את החררה לפסימיים.

      ד. לכן זו תגובתך נשמה

       

      אני חוששת שאת לא הבנת אותי,

       

      אבל...אני אופטימית! 

        25/1/08 16:00:

       

      צטט: אריאל פרידן 2008-01-25 15:54:10

      יש מועדון? מועדון האופטימים? איפה נרשמים?

      אצלי. מהר לתפוס את מקומך.ההרשמה החלה. ההיענות חסרת תקדים.

        25/1/08 16:00:

       

      צטט: hadarok 2008-01-25 14:24:00

       

      מותק.....

       

      בביקור הבא שלך אצל הפסיכיאטר - שירשום לי גם אותם כדורים! 

      מותק את בעצמך

      א. לא הבנת כלום

      ב. חבל

      ג. והרי נאמר בפוסט - שהאופטימיים מביאים את החררה לפסימיים.

      ד. לכן זו תגובתך נשמה

        25/1/08 15:54:

      יש מועדון? מועדון האופטימים? איפה נרשמים?

        25/1/08 14:33:

      תן חיוך הרבי בא.

      תן חיוךהרבנית הלכה.

      תן חיוך.לא בא לי.

      תן חיוך באמשך...

        25/1/08 14:27:

      צריכה לבקר כאן אצלך לעיתים קרובות יותר.

      עושה לי טוב כנגד כל סוחבי העולם:)

        25/1/08 14:24:

       

      מותק.....

       

      בביקור הבא שלך אצל הפסיכיאטר - שירשום לי גם אותם כדורים! 

        25/1/08 14:22:
      אופטימיסט זה פסימיסט שהתייאש.
        25/1/08 13:11:

      היי את,

      לאחר היכרות קצרה איתך כאן באתר, אני בטוחה שהספר שלך יזכה לקרני שמש בעלות קרינה חזקה מהרגיל, משהו כמו יולי אוגוסט לפחות..

      אני אומנם לא כפייתית, אבל משתדלת לסחוב לשם, כשזה יקרה, כנראה שאראה אותך ב"מרכז"תמים

        25/1/08 13:09:

      כתבת שזו תכונה מולדת ועל זה אני מקנא בך .

      לצערי אני שייך לקבוצה שמנגד . לא הסוחבים אלא פלג קיצוני יותר העונה לשם ריאלופסימיסטי.

       

      בשם כל ריאלופסימיסטי אני מודיע כי היינו בשמחה מחליפים צד לאופטימים כפייתיים ,  אבל לצערי את אומרת שזו לא תכונה נלמדת.

       

      נו שויין,האנחנו נמשיך לראות את יאיר לפיד בשחור למרות החליפה האפורה והעניבה האדומה של ערב שבת .

       

       

       

        25/1/08 12:54:

      שלומיתה... אני מזהה חלק מהחברה שהבאת ל'מרכז'...

      בטח שהם אופטימיים. איך אפשר לחשוב אחרת. חמודים אחד אחד.

        25/1/08 12:48:

      מיא ..

      ואולי זה בגלל הציפראלקס...

       

        25/1/08 12:48:

      אחח..הכתיבה שלך נהדרת

      ואת הפוסט שלך צריך להדפיס ולתלות על כל מקרר זמין :)

      התחברתי מאוד, גם אני שייך לחבילה ה"מוזרה" הזו שנקראת אופטימיות..

       

      שבת נפלאה סרית

       

        25/1/08 12:43:

      איזה מצחיק - אצלי זה בדיוק ההיפך:

      1. כולם חושבים שאני נורא פסימית, אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב שאני בסך הכל ריאלית.

      2. לגבי יותר רע מזה לא יכול להיות, יש לי רק דבר אחד להגיד:

      האור בקצה המנהרה זה האור של הרכבת שבאה לדרוס אותך.

      3. וזה עוד אחרי הציפראלקס. 

        25/1/08 12:43:

       

       

      מצאתי כמה אופטימיים ...

       

       

        

       

      אני לא סגורה על זה שהם מתאימים לכל הקריטריונים

      של הכפיתיות  ...

      שבת שלום !

       

       

        25/1/08 12:42:

      הנים הדק של הציניות אצל אופטימי כפייתי -  "מדאיג" אותי יותר,

       

      אבל בא נודה שאופטימית+ציניות = חיים מצחיקים

      ?

      סרית

      הנים הדק של העצב בדברי אופטימיים כפיתיים תמיד נגע לליבי. גם הפעם.

       

       

        25/1/08 12:34:

      שבת שלום ושמחה

      שבת של חיוכים

      ובכלל........

      לכל מי ששואל אותי מה הולך אני עונה "הכל זהב" ואני לא מתכוון לשיניים שלי........

       

      אופטימיות........אחרת הכל יהרס

      הייתי מעניק לך שלל של כוכבים , אבל ביזבזתי אותם כבר הבוקר

      פרופיל

      סרית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007