כותרות TheMarker >
    ';
    0

    פורצת מהכלא של עצמה

    6 תגובות   יום שני, 23/9/13, 09:31

     

    "קלועת צמה"– סיפור על סערת נפש של אישה שבחרה לצאת ממערכת זוגית הרסנית * ספר מרגש וסוחף של המחברת מירה קאופמן-שמח בהוצאת "אופיר ביכורים" על מהפך בחיים, עימות ורגעי סערה, קבלה וריפוי * אישה המגיעה לתובנה כי היא קורבן של עצמה ועושה מהפך בחייה * בגיל 49 היא לוקחת את גורלה בידה * משאירה מאחור את הילדה הקטנה והכלואה שהייתה מאז ילדותה ושליוותה אותה גם בנישואיה * מפגש אקראי עם ידיד וירטואלי שהפך לתאום נפשה, מעניק לה כוח ומעצים אותה.

     

    מירה קאופמן-שמח, כיום בת 59, עסקה במהלך השנים בהוראת הביולוגיה ומדעי הטבע. כתבה וערכה תכנים מקצועיים לאורך כל שנות הקריירה שלה. בעלת תואר שני בהנחיה, הדרכה וכתיבת תכניות לימודים. יוצאת כעת בספר פרוזה משולב בשירה אותו היא מקדישה לידיד נפש מיוחד שליווה אותה בשעות הקשות. המפגש עם אותו ידיד היה  עבורה בגדר פלא או נס, וגרם לה לתהות באשר לאפשרות שאין מקריות בעולם. "קלועת צמה" הינו סיפור אישי עם מסר חברתי. הוא נוטע תקווה ואומץ לעשות מעשה ולהוביל לשינוי. מקורבן היא הופכת לאישה המקבלת ואוהבת את עצמה. היא יוצאת בקריאה: קבל אותי כמו שאני.  הספר הוא הדרך של מירה לגעת באנשים, לעורר רגש ומחשבה.

     

     

    ''


     

    יש לך גבר מסרס בחיים שלך? איך זה להרגיש את עורך מצטמרר ממבט, ממשפט נוקב, מאמירה שכל מטרתה לפגוע בך עד אשר את מאבדת את עצמך. כמעט מאבדת את שפיותך.


    "קלועת צמה" ספרה של המחברת מירה קאופמן-שמח, בהוצאת "אופיר ביכורים", נוגע ברגישות רבה במצבים של התמוטטות נפשית בחיי נישואין  וזוגיות הרסנית, מהצלילה אל התהום ועד לתפיסת יד אוהבת המושטת אליה, בה היא נאחזת עד שכוחה הולך ומתעצם.

    ספר מרגש וסוחף שנכתב כמפלט לנפש ומשלב פרוזה עם שירה שנכתבה במהלך השנים האחרונות. עוסק במהפך בחיים, בתהליך הכתיבה, מתעמת עם רגעי הכאב, ומשתף באופטימיות של קבלה עצמית וריפוי.

    על הדילמה המורכבת שבזוגיות, האם לעזוב או להישאר אומרת מירה, אשר התגרשה לאחר  30 שנות נישואין: "מערכת זוגית, ככל מערכת שיש בה אינטראקציה בין אנשים, כזו שהיא מתמדת, לאורך זמן, אם יש בה גורמים מסרסים, ואם אין ביכולתנו למנוע את הסירוס, עלינו לעזוב אותה. הבעיה היא לוותר על המערכת המוכרת, הידועה, לטובת מערכת אחרת, חדשה לנו. המעבר הזה מעורר חששות ופחדים. הלא מוכר, גם אם יסתבר בדיעבד כטוב, מפחיד ומרתיע, ועוצר בעדנו לוותר על המקום שאנו רגילים אליו, גם אם הוא רע". לעיתים נדמה כי המשחק העדין הופך לשביר : ....."כמו שדה מוקשים היה בתוכה. צעד מוטעה והכול עלול להתפוצץ. לכן פסעה תמיד בשבילים מוכרים, אותם אלו שסומנו היטב במהלך חייה." (ע"מ 108).

    מירה אם ל-4 ילדים, מתארת מה קורה כאשר החיים שלך,  הפשוטים לכאורה, הופכים בלתי נסבלים עד לכדי מצב קליני של התמוטטות :" מעט אחרי שנולדו ילדי התאומים (בן ובת), יום בהיר אחד, בבת אחת, קרסתי, התמוטטתי נפשית. עבודת הוראה במשרה מלאה, ארבעה ילדים קטנים, - פרט לתאומים יש לי שניים גדולים מהם, ובעיקר בעל לא רגיש, תובעני ומלחיץ, יצרו נטל פיזי, ובעיקר נפשי, גדול מנשוא. למרות מצבי הנפשי המשכתי לתפקד כרגיל, ובמקביל ניסיתי, כמעט לבדי, דרכים רבות ושונות להתמודדות. עשר שנים של עליות וירידות, אך כל הזמן במגמה של שיפור, עד לניצחון."


    "משם, מאותו ניצחון גדול, פרץ הרצון למצוא את הדרך להשתנות. כמו הר געש רדום שנעור באחת. פורץ ומזעזע, ובתוך כך הורס ומנתץ חלקים מתוכו, מרעיד סדרי בראשית. מהלך ארוך וקשה שהביא אותי לחלץ את עצמי מתוכי, לאהוב את מי שאני".

     

     

    ''

     

     

    "קלועת צמה" מאפשר התבוננות מעמיקה אל החיים והתמודדות נועזת עם סיטואציות יומיומיות תוך אינטראקציה עם הדמויות הסובבות את הגיבורה. מצד אחד כל כך דומה למציאות ולשגרה ומצד שני מאפשרת המחברת, באמצעות עדותה האישית, מפגש אמיתי, חזק ובלתי מתפשר.


    הפריצה החוצה מלווה בקושי ולא תמיד מצוי לנו הכוח בתוכנו לעשות זאת בכוחות עצמנו בלבד. לעיתים אנו זקוקים לכוחו המאזן של אדם אחר, של חבר אמת, ידיד נפש. מירה: "היכרות זו התרחשה בצומת דרכים חשוב של חיי. היה זה כשהחלטתי להשתנות, כשהחלטתי להשתחרר, לחלץ את עצמי מתוך עצמי. מלאו לי אז 49. הרגשתי שאיני יכולה יותר להמשיך להתנהל בדרך בה התנהלתי כל חיי. קודם כילדה, אחר כך כמתבגרת ולבסוף כאישה בוגרת, נשואה. באותה נקודה חברו יחדיו כמה אירועים שהביאו לתפנית חדה בחיי. אחד מהם היה המפגש עם ידידי. הוא שהיה שם בשעות הקשות, משמש לי אוזן קשבת, כתף ומראה, בדרכו הצנועה, החכמה, המכילה. הוא אף היה האדם שעודד אותי לכתוב ".


    על הדרך להתמודד עם הרגעים הקשים אומרת מירה כי לעיתים הייתה מדמיינת שאינה נמצאת שם באמת.: "לקחה את המחשבות אל מים שקטים. הפליגה הרחק הרחק למקומות אחרים..." (ע"מ 13). או, דרך הרחקה:  "אני מנסה להתייחס לעניין הזה, כמו גם לענייני חיים אחרים, כאל סיפור. אני כאן בתוך סיפור. כולם בתוך סיפור. סיפור שמסופר מרגע לרגע." (ע"מ 172). 


    וכמו ציפור שלמדה להכיר בכוח כנפיה, היא יוצאת מתוך הפחדים של עצמה אל מקום חדש. גיבורת "קלועת צמה" היא אישה שבוחרת בחיים ובוטחת בעצמה. המחברת כותבת בספרה: "כשאתה בתוך ביצה נדמה לך שמים תמיד דביקים ושהליכה היא תמיד כזאת, אטית ומסורבלת. עד שאתה מרים ראש ונושם פתאום ריח של ים או של נהר או אפילו של יבשה ואז נהייה לך פתאום צר וכבד ומחניק." (ע"מ 146).


    כתיבת הספר היא תוצר של כמיהה וגעגוע לרגש : "הספר נולד כצורך לשחרר מתוכי חוויות שונות וכך להתמודד עמן. חלק מהסיפורים נכתב בעיקר במהלך חיי הנישואין שלי. הם נכתבו ממקום של מצוקה, כדרך להתמודד עמה, כדרך להשתחרר ממנה. הכתיבה המסיבית הגיעה בהמשך, בעקבות ההיכרות הוירטואלית עם ידידי."


     "סוף סוף החלטתי לפרוק קצת מעלי על ידי הכתיבה. מרגיז ומייאש כשאין מי שיקשיב. הוא מקשיב רק לעצמו, מדבר במהירות, ברצף, ולא משאיר פתח אפילו להגיד מילה. מתייחס אליי כאל ילדה קטנה. אז אני שותקת ושותקת ושותקת. צוברת וצוברת וצוברת. הר געש רדום שיום אחד יתפרץ או שיתפוצץ. בא לי לצעוק: "די!!!" נמאס , נמאס, נמאס. לבכות , לבכות , לבכות. ( ע"מ 26)


    הכתיבה היא גם חוויה מזככת בפני עצמה: "כשאני חושבת על להתחיל לכתוב, מיד באות המחשבות, מתגודדות ליד הפתח, נדחקות זו בזו, וכל אחת מהן תובעת: אני, שחררי אותי ראשונה!" (ע"מ 187)

    בחירת שם הספר, קלועת צמה, הוא על שום מאפיין חיצוני של הגיבורה. מירה:" שער אסוף היטב, תואם להווייתה הפנימית, לתחושת הסגירות והכליאה שלה בתוך עצמה. הצליל הדומה של "קלועה" ו"כלואה" מחזק את התובנה הזאת". המסר של מירה הוא כי לפני הכול עליך לקבל את עצמך כפי שאתה, על כל מעלותיך ובעיקר מגרעותיך. להעריך את עצמך, לאהוב את עצמך.


    מירה קאופמן-שמח היא אישה שמצאה את עצמה והתחזקה. רוקדת, שרה, מצלמת וכותבת, ומשולבת במסגרות לימודיות שונות. זהו ספרה השני. הראשון, ספר שירים – " אל תאמר: כתבי", יצא לאור בשנת 2008, בהוצאת "קורות בע"מ", במהדורה מוגבלת.

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/9/13 10:29:
      תודה על ההצגה המפורטת של הספר. הכותבת היא בעלת כשרון יצירתי, אותו מימשה בעבודה, בכתיבת שירה. המשבר בנישואיה גרם לה לבטא עצמה גם בפרוזה. זה נראה לי ספר ראוי לקריאה לכל אישה, וגם לכל גבר המעוניין להכיר טוב יותר את שותפתו לחיים.
        23/9/13 13:29:

      בהצלחה !

      רק אהבה מביאה אהבה !

       

      אהבה עצמית אהבה חשובה ! ! ! 

       

       

      }!{

        23/9/13 13:12:
      מירב, תודה על ההמלצה!
        23/9/13 12:45:

      מירב יקרה לליבי נשיקה

      תודה על ההמלצה הסיפור נישמע מרתק ומעניין

      * חיבוקים אוהבים

      שבוע ניפלא ומועדים לשמחה מירב יקירתי

        23/9/13 12:37:

      אני רוצה להאמין שהמסר שמובא בספר

      יגיע להרבה נשים שנמצאות בכלא הנפשי,

      ויעזור להן לפרוץ החוצה.

       

        23/9/13 10:51:
      נשמע מסקרן. בהצלחה!

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין