זמני 2.6
ביום של הפצצה אנחנו לא נסתתר יותר, נוכל לטפס על הגג ולנשום את השמיים שבוערים מעל תל אביב, כמו אז, במפרץ. כבר לא נפחד לאבד דבר. נוכל לעטוף גוף בגוף ולדעת, כמו שלא ידענו מעולם, שאיננו עוטפים כי קר, או בכדי למצוא מקלט.
ביום של הפצצה נשאל, אולי לראשונה בחיינו, איפה לעזאזל אנחנו בכל הסיפור הזה? ונוכל להביט לעובדות הפשוטות שמרכיבות אותנו בעיניים, כשמותר למצמץ.
ביום של הפצצה אפילו אלוהים יצקצק בלשונו וינשך שפה, כמו מסתכל עלינו ולא מצליח להבין מתי האבולוציה שינתה פניה, מכזו שיוצרת וממציאה אותנו מחדש, לכזו שדיי לה בבקרת נזקים.
ונחילי האוטובוסים והמכוניות, כמו שיירות שאפילו השטן גרש ממקום משכנו, יעצרו מלכת ביום של הפצצה. יהיה רעש אדיר ואז שקט מוחלט והאדמה תהיה שלווה מתמיד. |
תגובות אחרונות
-
קפוצ'ינו-גרנדה-גרנדה
בתגובה על זמני 1.2
-
אחר40
בתגובה על זמני 4.8
-
ק (שם בדוי)
בתגובה על זמני 4.6
-
המובן מאליו
בתגובה על זמני משהו
-
המובן מאליו
בתגובה על זמני 4.3
-
rangil
בתגובה על זמני 4.5
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק.
בני אדם זקוקים לניעור מדי פעם.... כדי לחזור להיות בני אדם
אם את גרה בסביבת הסנטר (דיזינגוף סנטר) אז יש מצב
:)
יש מצב שאנחנו שכנים (:
שמעתי שיהיה פיצוץ...
או של התחלה.
שמחה שהן טובות לך.
תודות (:
שלווה של מוות, של סוף,
פעם ראשונה שאני קורא אצלך pretty girl,
והמילים כאן טובות.