לחזור ולכתוב אל תוך מעבד תמלילים,

אני חש כאילו אני בוגד בך,

לבלוע תחושות,

ולסדר שגיאות כתיב בדרך למחיקת רגשות,

והם,

האחרים, 

מאמינים לא להחביא יותר במגירה,

להפיץ בתפוצה (ולא דרך בול),

אז אני חוסם מסתננים ומסתננות,

מעפילים ורבלים אל תוך חופיי כתיבתי,

מחזיר רק תשובה חיובית,

למשוררים ולמשוררות,

שדמעת הבכי נשמעת כרעידת אדמה,

אחרי סיפורם,

אני נשכב במיטה,

לישון עם.