כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    קמבודיה של מאה שעות.

    1 תגובות   יום חמישי, 26/9/13, 11:00

    בשקט, בלי רעש וצלצולים חלף עבר לו עוד יום הולדת. נטול דרמות מיותרות, נעדר מסיבה נוצצות על יאכטה בסנטוזה או גג אוטובוס באוצ'רד ואפילו מחוסר פוסט יום הולדת דכאוני. למרות השקט היחסי שהתגבש בחזית, מסתבר, שמאחורי הקלעים רחשו הרוחות. הדוגמנית ו'שתחייה' עשו יד אחת מאחורי גבי והצליחו להפתיע גם את אחרוני האופטימיים שכמותי.

    מפתיע אך, נסתרות הן דרכי הפולניות. כנראה שגם אחרי אי-אלו שנות נישואין ל'חצי פולניה' יש הפתעות ואפילו לעתים נדירות גם הפתעות טובות. למרות הכול, אחרי כל הסבל שעבר העם היהודי בתפוצות, לא ציפיתי שאם עבריה תנטוש את עולליה, קל וחומר לא כשה'סבא סבתא' שלהם מרוחקים כמעט עשרת אלפי קילומטרים ובטח לא 'שתחייה' רווית הגנים הפולניים.


    כך יצא, שבשעה שהייתי עסוק בלרקום עם עצמי תכניות על גאדג'ט חדיש ומשוכלל במיוחד כמתנת יום הולדת, הדוגמנית ושתחייה זממו בכרטוס ומלונות לסופ"ש זוגי סולו. החברים הקרובים נרתמו ספק באיומים, ספק בהתנדבות, לשעשע ולהעסיק את דור (3) ההמשך שלנו בזמן היעדרותנו והכל מאחורי גבי החסון אך הנאיבי.

      

    ברגע האמת, עת נשפתי על הנרות הווירטואליים, חשפה שתחיה את הכרטיסים שאמרו בלי מילים שאנחנו קרובים יותר מתמיד לקמבודיה. משמעות הדבר, מקדשים וזוגיות IN ילדים OUT. נותרתי המום (אני בשוק...אני בהלם... אני המומה!).

     

    שעה וחמישים מפרידים בין סינגפור לסיאם ריפ, קודמים להם שעתיים של שיטוט בדיוטי פרי, בלי שאף ילד רעב, צמא, צריך פיפי, קקי או רוצה שיקנו לו ..., בהחלט שינוי מרענן. הלוח האלקטרוני בשער היציאה מסמן לנו שמזג האוויר בסיאם ריפ גשום וסוער.


    מסתבר שספטמבר-אוקטובר הם חודשי הגשם, לא משהו אקוטי, רק 300 מ"מ של גשמי מונסון בחודש. קצת יותר מחצי מכמות המשקעים השנתית בתל-אביב. "חבל שלא בדקת מז"א לפני שהזמנת כרטיסים" אני מסנן בארסיות, מצד שני, למה כבר יכולתי לצפות משתי עובדות סוציאליות עם 800 בפסיכומטרי (במצטבר)?

     

    במטוס, אני מקבל עדכוני היסטוריה, תרבות, דת ונתונים סטטיסטים. חיים לא פשוטים עברו על העם הקמארי.

    חמישית מהאוכלוסייה המקומית נכחדה 'בזכותו' של פול פוט בשנות השבעים, מלבד העובדה שהם היו תחת הכיבוש היפני, ווייטנאמי והצרפתי מבלי להזכיר את מלחמות האזרחים עקובות הדם.

    אחרי היסטוריה שכזו ציפתי מינימום לנחות בגיא צלמוות. אחר-כך, יסתבר שבית הנתיבות בסיאם ריפ נראה בכלל כמו ריזורט נופש בהוואי וגם תהליך ביקורת הדרכונים והמכס, יעיל מהיר וידידותי מפתיע!

     

    ''

     


    התקבלנו בחיוך גדול ב"ויקטוריה", מוסד קולוניאלי אותנטי, שמזכיר את נשכחות  "ויקטוריה" שבסאפה (ווייטנאם), לא נותר לנו אלא להתענג על השלווה. מצד שני כל מי ששולף בקמבודיה דולרים, מתקבל ב"חיוך".

     


    ''


     


    ''


     


    אחרי שסיימנו ל'התענג' בחרנו להתעלם באלגנטיות מהגשם ולנסוע בטוק-טוק למרכז העיר לטובת ה-Old market והמסעדות. השוק מציע בעיקר מזכרות מקומיות ואוכל מקומי, שום דבר מיוחד ביחס לשווקים אחרים בדרום מזרח אסיה. מצד שני אזור המסעדות (Pub street) מציע מבחר גדול של מסעדות ופאבים בסגנונות שונים. סוג של 'רחוב סתלבט'. בירה בדולר ו WIFI חופשי, לא נשב?


    ''



    ארוחת הערב הוזמנה מבעוד מועד במסעדת שף מומלצת מה-trip advisor. עשר דקות של נסיעה בסמטאות חשוכות וכבישים משובשים עד שכבר חשבנו שנחטפנו. אחרי כמה דקות של פחד הגענו למסעדה יפה שממוקמת באמצע שום מקום - מומלץ בחום.



    כמה עובדות על סיאם-ריפ וקמבודיה בכלל.


    • המטבע המקומי הוא ריאל, ההזדמנות היחידה שלכם לראות שטר של ריאל היא
      בעודף שקטן מדולר או בגוגל. המסחר מתנהל אך ורק בדולרים אמריקאים.

    • האנשים מקסימים, הנופים עדיין מאוד אותנטיים והמחירים מזכירים את
      תאילנד שלפני עשרים שנה.

    • אין מצב לסיור תיירותי שלא ינסו להתרים אותך למען יתומים או לבקש אותך
      לאמץ יתום מינימום אתה אנג'לינה ג'ולי. כש'תחייה' תראה כמו אנג'לינה ג'ולי ואני
      אראה כמו בראד פיט יהיה על מה לדבר...

    • עם כל הכבוד לחום וללחות הסינגפורית, קמבודיה לוקחת בכיס הקטן את
      סינגפור. גם בעונה הגשומה חם ולח ברמה בלתי נסבלת.

    • נוסעים לראות מקדשים בזריחה, לא בגלל אפקט הזריחה, כי אחר כך פשוט חם
      מדי. כנ"ל לגבי השקיעה.

    • לא רק במכוני המסא'ז המזוהמים של בנגקוק, גם בסיאם ריפ מצאנו מסא'זים
      לא רעים במחיר מגוחך.

    • גם אנשים שחיים בבוץ, בבתים מוצפים, או על סירות יכולים להיות
      מאושרים.


    בימים הבאים מזג האוויר הלך והשתפר. הגשם פסק והשמש בצבצה מבעד לענני המונסון האפורים. ביקרנו ב Angkor Wat המפורסם, נסענו לראות כפר צף, עשינו מסא'זים, שתינו מוחיטו ומרגריטות בלי הכרה ופשוט נהנו. והילדים... בכלל לא שמו לב שנסענו.



    ''


     


    ''


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/13 05:52:
      ממש כיף..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין