לאחר שהשלוש הניחו לי , אחת שלקחה , ושניים במשרד חקרו , הלכתי עם השחור קצת מתנדנד לשבת בגינה לחפש מוזה . וואלה מה אני אגיד לכם ...כבר הרבה זמן שהיא בורחת לי , ממני , ואני כמו שאני מכיר את עצמי, משיג את מה שעצמי מחפש בדרך כלל , כי אני עם הכלל שלי , משתדל בדרך כלל להיות אחד לאחד , יעני עומד מאחרי ההבטחות שלי . אחרי שניים אדומות שטוחות אני רואה את גילי נכנס לגינה נשכב על הבלטות עם הקפה מול השמש נראה מבסוט על החיים , וכמו שהוא ככה מבסוט על החיים שלו , כנראה שהיא הבינה והתחילה לי הרגשה של עיקצוצים בישבן שהגיעה לערוף ומשם לאונה הימנית ופתחה לי את כל העסק עוד שלוק מהשחור ורצתי להביא את הדפדפת , כן נחה עליי המוזה . מה אני אגיד לכן גילי בא והביא איתו את המוזה ... מיי מוזה . איזה יופי רק מה , גילי אוהב לדבר מה לדבר מפטפט מה לפטפט לזמר , לזמר כאילו אין מחר והיום זה היום שבו מגלגלים את הלשון בחזרה לקיטבג ... גם גילי בחור בחור . נראה כמו טרזן הוא לא 100% לא שאני 100% איזה 100% אפילו לא 50% לפחות בעיני הכלל ... אבל תגידו לי למי אכפת מהכלל כשאני איתו אחד לאחד !? פתאום אני נזכר בגאון הוא מכרכור ונשטף פרץ של רעיונות סרטים וגעגועים והשמן מתחיל לעבוד בלחץ גבוה ועולה לי לי לראש מטיס לי את הגלגלים ומחבר את הגיר ... הגיר הזה היה תקוע אתם יודעים כבר , והעסק מניע כמו קטר ״מעשן חזק ״ מנאפס בעגה ערבית והעשן טס לו לשמים ובדרך מזהם לי את הדפדפת . אני קורא לגילי בשריקה של שכונה וגילי מזהה אותי בשניה מתיישב לידי וברגיל שלו ״ שפוך שפוך לי כאן קצת קפה ״ ואני מבסוט עליו .. . כי הוא נקי , משחרר הכול ואחרי הכל גילי הביא איתו את המוזה . לרגעים בא לי לקום ולהגיד לו בחייאתק גיל חירבת אותי דיי ... אבל הוא כל כך מתוק שאני לא יכול והוא משורר מה זה משורר ביאליק ונתן זך היו תלמידים שלו התלמידים הכי טובים מסתבר . כל מה שהוא מוציא מהפה מעלה לי חיוך מטומטם אך מלא בהערצה ... הלוואי ויכולתי לפטפט כמו ... בלי מעצורים בלי עקבות .. בלי ... בלי ... בלי אמו ... אמו יעני אין לי מילים לתאר . וככה עובר לו הזמן ואני באמת מתחיל לחשוב , אולי גילי צריך לכתוב ? ובא לי לתפוס אותו להכניס לו עט ביד ולהגיד לו ״תכתוב... תכתוב ראבק אכלת לי ת׳ראש ! אבל איפה , איפה איך אני אסביר את זה ? גילי מחזיק סיגריה וקשה לו לכתוב ... זה אני אומר לעצמי בתירוץ זו אבל רק הפעם בעצם אולי עוד פעם אחת אני אוותר לו ... |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה