כותרות TheMarker >
    ';

    תחביבים

    עדיין מוקדם מדי לסיכומים. עוד לא החלטתי מה אעשה כשאהיה גדול.

    0

    על מות הלביא

    8 תגובות   יום שבת, 28/9/13, 12:31

    פרק בספרו החדש של אהרון פוגל, העוסק בנימה משעשעת בהחלטת ממשלת ישראל על ביטול פרויקט הלביא מזכיר לי נשכחות. מדובר בהצבעת ממשלת ישראל על ביטול פרויקט הלביא שנערכה באוגוסט 1987.

    על פי פוגל רצה שמיר, ראש הממשלה דאז בביטול הפרויקט, אלא שהוא היה מחוייב להצביע בעדו. לכן חיכו שרי הממשלה להליכת השרה ארבלי אלמוזלינו, שתמכה בפרויקט, לשרותים, ואז הועלה הפרויקט להצבעה שהפילה אותו על חודו של קול.

     

    אלא שאפיזודה זו היתה רק המסמר האחרון בארון המתים של הפרויקט, שהצלחתו הביאה עליו את חורבנו. כאחד המהנדסים המרכיים בפרויקט אני יכול להעיד שהיה זה המטוס המתאים ביותר לדרישות חיל האויר הישראלי בזמנו. אנו הכנסנו בו אלמנטים שהקדימו את זמנם ועדיין לא שולבו באף מטוס קרב מתקדם מאז, וכנראה גם לא ישולבו עם ההמרה העתידת של שדה הקרב למלטים.

     

    הלביא תוכנן כמטוס קרב שהיה מיועד לטווח קצר - מאחר ושדות הקרב של ישראל היו כמעט מייד בסוף מסלול ההמראה. הוא היה יכול להביא מטען של 12 פצצות חכמות במהירות גבוהה וביעילות למטרות שונות בשדה הקרב, מול ה F16 האמריקאי שתוכנן להביא שתי פצצות כבדות לטווח רחוק, כנגזרת מדרישות המלחמה הקרה בין הגושים.

     

    אלא שהמענה המוצלח לדרישות של הלביא הוא שחיסל את הפרויקט. הדרישות האמריקאיות החלו להשתנות מול קריסת הגוש הסובייטי. הפלישה האמריקאית לגרנדה ב1983 ששוכפלה מאוחר יותר לפנמה ב 1989 הדגימה להם את חסרונו של מטוס סיוע קרוב, בעל מאפיינים הקרובים לאלו של הלביא. ב 1987 יצא חיל האויר האמריקאי עם דרישה למאות מטוסים למטרת סיוע קרוב. המטוס המתאים ביותר לענות על דרישה זו היה הלביא.

     

    זה כבר היה יותר מדי עבור תעשיית המטוסים האמריקאית. העובדה שהאמריקאים יקנו מטוס מתחרה, המיוצר על ידי מדינה זרה שאפלו לא חברה בנאטו והממומן על ידי משלם המיסים האמריקאי היתה צעד אחד רחוק מדי. הם הפעילו את השפעתן בקונגרס ובסנאט על הממשל, וזה חזר עם החלטה לפיה כספי הסיוע האמריקאי לא יוכלו לשמש ליצור פרויקט הלביא, אלא לפיתוחו בלבד.

     

    הלביא עמד באותו הזמן בפני השקעה קריטית בקו היצור. פיתוחו כמעט והסתיים, אלא שההשקעות בקו היצור של מטוס קרב חדש עולות בהרבה על אלו הנדרשות לפיתוחו. למדינת ישראל לא היו את המשאבים הנדרשים להשקיע מכספה בקו היצור. בנוסף, היה שקר מוסכם בתהליך הפיתוח - כל השקעות קבלני המשנה בפיתוח, שרובם השקיעו מכספם, תומחרו על פני יצור של 300 מטוסים לפחות, בעוד שדרישות חיל האויר הישראלי מעולם לא עלו על 150 מטוסים כך שללא שותף עלות יצור כל מטוס היתה בשחקים.

     

    לאורך שנות פיתוח הפרויקט היו לישראל ולתע"א מספר הזדמנויות לא קטן לשתף פעולה עם תעשיות אחרות ביצור המטוס. אלא שהגאווה הישראלית והחשש לחלוק בידע עם תעשיות אחרות הרתיע מכניסה להסכם מעין זה, בעיקר עם חברת גרומן האמריקאית, שכבר יצרה את כנפי המטוס והיתה נכונה לשיתוף פעולה מעין זה.

    ללא שותף, הכתובת כבר היתה על הקיר. הצבעת ממשלת שמיר לא שינתה דבר למעט העיתוי והיתה בבחינת קוריוז.

     

    כך חטא ההיבריס והצלחתו של הלביא קברו את הפרויקט. יבוא יום וגם אני אכתוב על כך ספר :)

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/11/13 16:03:

      מעניין לקרוא את דבריך בדבר הפרוייקט שבין השאר השפיע בעקיפין גם עלי בתור סטודנטית באותה תקופה.

      למעשה, כל פעם שהתעשיה האוירית (ובכלל, תעשיה ישראלית) ניסתה להרים פרוייקט שהיה סיכוי כלשהו שהוא עלול להיות גדול מדי ולהוות תחרות, הפרוייקט נחסם בצורה זאת או אחרת

        18/11/13 17:24:
      מאחר והייתי במקום די מרכזי במערכת אני מכיר את הנושא היטב. בשנה האחרונה לפיתוח הלביא היו גורמים בח"א שהיו נגד המשך הפרויקט, לא מאחר וח"א לא רצה בלביא אלא מאחר והפרויקט הוצג כשואב את כל תקציבי הפיתוח והיצור האחרים ומייבש את ח"א. בפועל, עסקאות ה F-16 שהיוו תחליף ללביא עלו יותר, אלא שאותן שילם משלם המיסים האמריקאי...
        18/11/13 10:55:
      הפוסט שלך מוזר מאוד. חיל האויר לא רצה את הלביא, והוא נכפה עליו ע"י הלובי האגרסיבי של התעשיה האווירית שחיפשה המשך לפרויקט הכפיר.. פיתוח הלביא שאב את כל תקציבי פיתוח מערכות הנשק, ועדיין נדרשו תקציבי עתק שבאו ממשלם המיסים האמריקאי. לכל מי שבתחום היה ברור שפיתוח מטוס קרב גדול עלינו בכמה מספרים. מי שבאמת חתך את הפרוייקט הוא היהודי האמריקאי דב זקהיים שהמליץ לממשל להפסיק לממן אותו. הצבעת ממשלת ישראל היתה סמלית בלבד.
      לא היה לזה סיכוי מלכתחילה. מה פתאום שהאמריקאים יתמכו במשהו שמתחרה בשלהם... ודי לחכימא.
        29/9/13 11:40:

      אז ככה,

      את הספר של פוגל לא קראתי.

      לגבי הרגע שבו השושנה יצאה למקום שאליו רצוי ללכת לבד.. אכן פוליטיקה ב"מיטבה".

      אגו. להבדיל מהיבריס. לפעמים אגו יכול להיות מנותב למקום טוב. אפילו להישגים. 

      ותעדכן כשתסיים את הספר שלך. אותו אני כן אקרא.

       

      תודה.

        29/9/13 11:08:
      זה מה שקרה, כשמדינת ישראל ניסתה לשחק במגרש של הגדולים. היכולת היתה, אבל גם אם היו משאבים, לא ניתן היה לגבור על עצמת ולעיתים גם רשעות התעשיות האמריקאיות. מענינת נקודת המבט של מי שהיה בפנים
        29/9/13 08:29:
      אחד הפרוייקטים המרתקים בתולדות התעשייה הבטחונית - אווירית אם לא המרתק שבהם. לנסות להעביר אותו לייצור ללא שיתוף האמריקאים ? הסוף ידוע.
        29/9/13 07:16:
      אל תגיד יום יבוא, תביא את היום! אני קונה אות בספר העתידי :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      tal_riv
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין