אחד השיאים שלי בשבוע זה השילוב המתוזמן של רוטשילד הרצל בשישי אחר הצהריים.

אין שם כלום ,שקט כמו ביום כיפור במידבר יהודה ,ואם כבר רואים מישהו -אז זה פאקינג מישהו,איזו תמונה אנושית עם סרט חיים באורך מלא בשחור לבן עם נטיה לשחור.

טוב ,"עיוניייייי תעשה מקיאטו כפול" הוא אפילו שם לי סוכר כמו שאני אוהב וערבב. אלירן הוא המכין קפה התימני הכי טוב במזרח התיכון.

"מה העניינים?"שמעתי משהו ברקע ופתאום משהו הסתיר לי את המידרכה מימול הסתכלתי על הדבר הנשי שעמד מולי ולא הייתי בטוח שהיא מדברת אליי.

היא נראתה מחויכת מידי בשביל לדבר אליי.

"מה איתך ?,איזה יופי אתה ניראה!,מה שלום אמא שלך ?" והיא ממשיכה ומחייכת ,ואני כולי מבולבל , היא מדברת אליי ריבונו של עולם?.

הרגשתי שאני חייב לגדום את החוסר בהירות הזה.

"אר יו טוקינג טו מי ?" שכחתי מאיזה סרט ספציפי זה.

לא היה אף אחד אחר בסביבה חוץ מימני והתימני מספר אחד בקפה במזרח התיכון כולו.

"מה אתה לא זוכר אותי ? אהההה אולי זה בגלל שהחלפתי גומיה בשיער? כי פעם אחרונה שנפגשנו הייתי עם הגומיה הורודה עם הנצנצים ועכשיו אני עם גומיה ורודה אבל בלי נצנצים", היא הראתה לי את הגומיה ועשתה עם הראש למטה כמו שסוסים עושים שהם מחפשים דשא או שנקל.

"יכול להיות שזה באמת בגלל שהחלפת גומיות,אבל עדיין אני לא זוכר אותך,אני מצטער ". התקרר לי המקאיטו לגמרי והיא הסתירה לי את המידרכה.

"נווווו בחייך ,אתה לא זוכר אותי ? אההה אולי זה בגלל שצבעתי את החדר בירוק אפרסק ולבשתי חולצה לבנה.

ואז נזכרתי בה כמעט. "היה לך חתול לבן כולו עם שלוש רגליים נכון?" נהייתי חידודים חידודים את החתול זכרתי.

ואז הכול חזר אליי כמו שפעת טורדנית.

נפגשנו באיזו חתונה מתועבת באיזה אולם חצי פתוח חצי גן עם 48 מצלמות מרחפות ,19 וידיאו קליפים ו 124 תקליטנים.

היו שם גם כמובן 15בחורות מדהימות כוסיות,הורסות,מאלפות ,מטמטמות ורוסיות שמנגנות על כינורות בזמן שאוכלים ומסכי ענק למיקרה שמישהו מסתיר לך בגלל שאתה גמד ששידרו תמונות של החתן והכלה ללא הרף,הינה הם בנווה צדק עם פרח אדום,הינה הם בדולפינריום עם פרח סגול-יופי איזה כייף. 

הבנתי שאני חייב למצוא לי את הקוביה שלי מול הבר לשתות למוות לא לזוז בכלל ולהתחמק מכול זוג עיניים אפשרי.

אז אני עומד לי שם מול הבר ,לא זזתי מטר מהשניה שהגעתי ,קשה לי לנשום בא לי למות פעמיים רצוף,בא לי לחרבן שם באמצע האולם לחתוך לאיזה תקליטן את הפרצוף עם סכין יפני ואז לפרכס שעות. שתיתי איזה חצי בקבוק קווארבו ב 23 דקות הייתי שקוף התעלמתי מעצמי ,לא רציתי לומר שלום לאף אחד וגם לא לחייך,רציתי שכולם יכנסו על מנת שאוכל לצאת ולהידרס מתחת לסמי טרלייר נהוגה ע"י ערבי ממזרח ירושלים.

ואז היא הופיעה עם איזה קוקסינל "ידיד" שלבש מיכנס לבן וחולצה שחורה צמודה ונעליים מבריקות משהו.

טוב,כמובן שזיינתי אותה בסוף הערב,וכול הזיון אני יודע זה נדוש אבל לפחות אמיתי,היה שם חתול לבן קומפלט עם שלוש רגליים ,חמוד חמוד חמוד.

וכול הזיון קשה לי להתרכז ואני בלופ אינסופי מתיש של "פססס פססססת , מיצי מיאו " והחתול לא בא.

"נכון!!!!!!!" היא הייתה באקסטאזה.

"אתה רואה שאתה זוכר אתה רוצה "היא עשתה חיוך מהיר ומזמין.

טוב,כמובן שזיינתי אותה בסוף הערב בפעם השנייה,החתול שוב היה שם. הוא והשלוש רגליים שלו.