בעוד ימים שאין בן אנוש היודע את מניינם, עתיד הרב עובדיה יוסף שליט"א לסיים את מסעו בגלגול הנוכחי, ולעבור לעולם שאיש אינו יודע את טיבו. בכך הוא אינו שונה מכולנו – טובים ורעים כאחד.  כל אחד מאתנו צפוי לסיים את חייו במועד כלשהו, ואשרי הרב שזכה להגיע לשיבה מופלגת וזכה כבר בחייו לכבוד רב מציבור גדול מאד.

כמו שאר בני התרבות המכבדים כל אדם באשר הוא אדם, אני מצטרף לאלה המאחלים לו החלמה ובריאות טובה. 

חסידיו הנאמנים של הרב החולה מתפללים בכל לב להחלמתו השלמה. עם כל הכבוד – עניין זה של התפילה  אינו כל כך ברור לי. נדמה לי שתפילה לאלוהים בנסיבות עגומות אלו היא דבר שלא במקומו. הרי גם לשיטתם של החסידים אין ספק שהקב"ה יודע היטב מה דרוש ומה ראוי להעשות, ומי שמבקש מהקב"ה לחזור בו, הריהו כמי שחושב שדעתו שלו יותר שקולה מזו של אלוהים.  וכי יעלה על הדעת שטיפות סרוחות שכמונו יבואו ללמד את הקב"ה בינה ודעת ולנסות לשכנעו שישנה את החלטתו הנכונה – תהא כאשר תהיה, גם אם היא קשה ומכאיבה?! מה? הוא עובד אצלם?  אכן יפים לענייננו דבריו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ על התפילה, שאלוהים אינו קופת חולים...

לרוע מזלו של הרב, בהיותו דמות ציבורית חשובה, יש להניח שהרופאים המטפלים בו לא יעזו לעשות מה שלטעמי ראוי להעשות, גם אם יוברר שחייו תמו למעשה, ולא נותר סיכוי להחלמה שתשפר את מצבו ולו גם לתקופה קצרה. והכוונה היא לאפשר לו לסיים את חייו בדרך הטבע, בשלווה, ללא סבל ומבלי שהמשך "החיים" אם אפשר לקרוא לזה כך, יהיה כרוך באובדן כבודו האישי וצלם האנוש.

לא זו העת להתפלמס עם החולה על דברים כאלה ואחרים שיצאו מפיו במשך שנים רבות, אך אי אפשי לי להתעלם מקריאתם הפומבית והנרגשת של אחדים מחסידיו, שקראו לציבור להשמיד 10,000 מכשירי אייפון, כסגולה להחלמתו.  בזמנו מתח המר"ן ביקורת על המכשירים המשחיתים האלה, ועל כן מאמינים החסידים שהשמדת מכשירים שטניים אלה תעלה ארוכה לחוליו.  בעצם הקריאה הזו אני רואה דווקא התקדמות תרבותית עצומה. בימים עברו, כאשר אדם נכבד בעמו היה נוטה למות, היו נוהגים להקריב למולך או לבעל ילד פעוט אחד או יותר בתקווה שהקרבן שהביאו יבטל את רוע הגזירה, והחולה ימהר להחלים.  ההחלטה להקריב למולך רק עשרת אלפים מכשירי אייפון במקום ילד או שניים, היא בהחלט מעשה מרשים באנושיותו ובנאורותו. אני רק מקווה שדבריי אלה לא ינטעו רעיונות שווא במוחותיהם של החסידים מוכי הצער, כי אם זה יקרה – לא אסלח לעצמי לעולם על הפצת רעיון האוון הזה ברבים.

אגב, לי אישית דברי ההבל שהרב נהג לפלוט מפיו לעתים מזומנות מעולם לא הפריעו. להיפך: הם צבעו את חיי הקודרים באור עליז ומשעשע. מה שכן הפריע לי זה תגובותיהם של חסידיו השוטים יותר, שקבלו את דבריו כדברי אלוהים חיים, והשוטים פחות שנשמעו מובכים לא מעט, בנסותם לתרץ את פליטות הרב כ"דברים שחילונים בורים אינם מסוגלים להבין" או "כדברים שיצאו מהקשרם".

אני משער שימצאו לא מעט חסידים שיענו לקריאה הקדושה הזו וירמסו ברגליהם את המכשירים נושאי החולי עד כלותם, ודווקא אל אלה בחרתי לכוון היום את דבריי. הרב עובדיה יוסף גינה בשעתו את המשתמשים באייפונים, כי ראה בכך מעשה של חטא חמור. החסידים שיחליטו או שכבר החליטו על השמדת האייפונים, עושים זאת כדי לכפר על חטא שחטאו בעבודה זרה, וברור מאליו שהשמדת צעצועי השטן האלה מלווה בהתחייבות מכללא שלא ישובו להשתמש בהם לעולם.  משום מה יש לי הרגשה, שימים ספורים לאחר מותו הבלתי נמנע של הרב, במועד שיקבע בשמים, נראה את כולם מצמידים לאזניהם מכשירי אייפון חדשים ומשוכללים יותר מאלה שהשמידו. מי שינהגו כך, צפויים לעבור בכך חטא חמור ביותר של נסיון להונות את השם יתברך, ואין ספק כי כאשר יבוא תורם שלהם לעזוב את העולם הזה הם לא יזכו לשבת בקרבת הרב הקדוש.

אז זהו זה. אני את שלי עשיתי. התרעתי וגם הזהרתי, ואל יבואו לטעון בבוא העת שלא ידעו....

עודד אל-יגון