כותרות TheMarker >
    ';

    לכל בלוג יש שם?

    קורטוב מפה ומעט משם. קצת טיפים על שיטוטים בארץ וקצת על אמסטרדם. על המצלמה שלי ואולי גם קצת עלי. בלוג בלתי מוגדר ולא מכופתר

    0

    תיירות ערים - אז איפה היינו ומה עשינו

    0 תגובות   יום שלישי, 1/10/13, 09:37

    החלטתי לרכז יחד את המאמרים והטיפים שכתבתי ודנים בטיולי הערים שטיילנו באירופה.

    אמנם לא מדובר בכמות גדולה של מקומות או של כתבות, אבל הן פזורות על פני הבלוג וחשבתי לעצמי שאולי, יהיה מי שיוכל להנות מהן ולהיעזר בתוכנן לעת ביקורו באחד מהמקומות המדוברים. כמובן שכל מה שכתוב כאן הוא מנקודת מבט אישית לחלוטין. יש שחלקו על התחושות שלנו לגבי מקום זה או אחר ויש שיסכימו. אבל בכל אחד מהפוסטים ישנן המלצות שיכול בהחלט להיות שתמצאנו משמחות ומועילות.

    אמסטרדם.

    תמיד אחלום לשוב אליה ותמיד ארצה לשוב ולשוטט ברחובותיה.

    אני מודה ומתוודה. העיר הזו הפכה, כבר עם הגיעי אליה בפעם הראשונה, לחלק מנשמתי. אני לא יודעת להסביר למה, ואיך וכמה, אבל ברגע בו נגעה כף רגלי ברחובותיה, הרגשתי כמו מי ששבה הביתה. היא לא נקיה והיא רועשת. ואני יודעת שיש המונים כמוני שאוהבים אותה אהבה גדולה ויש שלא יכולים לשאת אותה. אנחנו התאהבנו. וצליל החשמלית עד היום, הוא אחד הצלילים שאנחנו אוהבים ומתגעגעים אליו.

    הפוסט הראשון על אמסטרדם מבולגן משהו. הוא הועתק מילה במילה כפי שכתבנו אותו, אישי ואני, בלילות כששבים היינו מהסיורים שלנו בעיר. כותבים תוך צחוקים רמים ומשולבות בו הבדיחות האישיות שלנו שלפעמים רק אנחנו, ולפעמים גם מי שמכיר אותנו אישית, יכול היה להבין.

    בראשית חשבתי שלא לשים אותו בתוך הריכוז הזה, אבל קריאה בו, החזירה אותי שוב אל אותן התרגשויות, באותם ימים של הפתעה ולא יכולה הייתי להתאפק מה גם שיש בו המלצות מועילות.

    אמסטרדם אהובתי – ואני תמיד חלמתי על פראג

    שנתיים חלפו מאז הפוסט ההוא. הספקנו לבקר את פראג ואז, בחוצפה ועזות נפש לא רצויים,  שב והתגלה אצלי הסרטן. במקביל ראיתי שהמודי בלוז מופיעים באמסטרדם והחלטנו לרכוש כרטיסים. ללא עסקה של טיסה ומלון. העיקר שיש כרטיסים.

    בזמן ההקרנות, לא במכוון, שברו לי אצבע בסיועה האדיב של מיטת הבאר. והמעות שקבלתי כתוצאה מהמקרה האומלל , סייעו לנו לממש את החלום. בכל ביש מזל יש טיפת מזל.

    השילוב המנצח המודי –בלוז ואמסטרדם – בהחלט נתנו לי משהו לשקוע לתוכו ברגעים לא נוחים בעליל.

    אמסטרדם – רשמי טיול.

    אמסטרדם - טיפים שפיזרתי בנפרד:-

    קפה מסעדה – מקום מתוק להפליא

    מסעדה סינית ליד הדאם

    חנות דיסקים, קלטות, וידאו – משובחת ושואבת

    מלון "דוריה" הביתי והחמוד

    אמסטרדם – הסעה משדה התעופה למלון וחזרה לשדה"ת

    פארג

    בביקורינו הראשון באמסטרדם, פשטו נבלות על הדירה שלנו וגנבו את התכשיטים שלי. לא רציתי תכשיטים חדשים. ואישי החליט להשתמש במעות הביטוח על מנת לקחת אותי אל העיר היפהפייה והמסתורית פראג. אין לנו ספק שנשמח לשוב אליה. היא כמו קסם מתמשך של יופי מדהים עם דוק של עצב מעליה.

    פראג – עושים מלימון לימונדה

    ורונה – סרמיונה -  ונציה

    בפרץ של ספונטניות מבורכת, הזמין אישי את הכרטיסים. נחתנו בורונה.

    בקיצור תולדות טיולינו הקצרים ורונה לא תיזכר כפנינה. היא נחמדה (הקטע הקטן העתיק ), לא מסבירת פנים ולא ידידותית. בסופו של טיול הגענו למסקנה שיש מה לראות בה למשך ארבע עד חמש שעות, לא יותר. אנחנו נכנסנו לכל כנסיה שהייתה לנו בדרך וגם כאלה שלא היו לנו בדרך. אם להגיע לורונה, מבחינתנו זה רק בדרך  למקום אחר.

    סרמיונה – או כן. בהחלט נשמח לשוב לשם והפעם לא לפגוש סערה כדי לממש את השיט שלא היה.

    וונציה – באותו פרץ ספונטניות הוחלט להשאר בה לילה. העיר יפה. מה יפה? העיר משגעת. נשמח לשוב אליה אם רק נוכל. נעימה, ידידותית ומסבירת פנים.

    ורונה- סרמיונה- ונציה בשבעה ימים

    טיפים שפיזרתי בנפרד:-

    מלון איביס ורונה – למה לא!!

    מלון בוונציה – למה כן!

    בודפשט

    לא סיפרתי את זה קודם אבל, מאז היותנו בפראג רצינו להגיע גם לבודפשט. קראנו עליה שהיא יפה שיש בה המון מוזיאונים (מי שקרא ולו גם פוסט אחד שלי יודע, שמוזיאונים אהובים עלינו) ושהיא מרתקת. לקח קצת זמן והגיע הרגע.

    היא יפה. אין ויכוח. בכל פינה מזרקה על כל בית תבליט או פסל. הגינון מרהיב. העיניים לא שבעו מהמראות של יפי הבתים.

    אז כן, היא יפהפייה אבל  מריחה לא טוב. והיא לא מסבירת פנים ואנחנו לא אהבנו אותה.

    כל כמה שרצינו להגיע אליה, ונהנינו מהשהות בה (כי תמיד כיף ללכת לאיבוד בעיר זרה) לבודפשט, למרות שישנם מקומות בה בהם קיווינו לבקר ולא הספקנו, לא נרצה לשוב. מן תחושה שכזו של ניכור של משהו לא מזמין. כמובן שכל התחושות, לגבי כל מקום בו ביקרנו ועוד נבקר, הן אישיות שלנו. אבל בשיחות מפתיעות שהיו לי עם אי אילו אנשים שביקרו בה, שמעתי עוד ועוד על  אותן התחושות.

    המשעשע הוא, שכששאלתי למה לא אמרו את זה, אלא אחרי ששמעו מפי את המילים, התשובה הכמעט גורפת הייתה ש"יש דברים שלא אומרים".

    היי בודפשט. את נורא יפה אבל את לא נחמדה לי ואני מבקשת סליחה בשמי ובשם כל מי שהרשה לעצמו להגיד את זה בקול רם.

    שלא תהיה טעות. נהנינו בבודפשט מאד. אנחנו שמחים שהיינו בה ויש בה המון מה לראות (יעיד הפוסט המצורף) אבל היא לא עוררה בנו את הרצון לשוב ולפקוד אותה בעתיד. ומרק גולאש גם אני יודעת לבשל.

    בודפשט – המלצות וחוויות

    כבר עכשיו אני מתחילה חולמת על השנה הבאה בעיר אחרת.


    מאז אותו טיול לבודפשט, הספקנו לבקר בדרום איטליה ובהמבורג. את הפוסטים  על הטיולים הללו, מסיבות אישיות כואבות, טרם כתבתי.  בסוף נובמבר 2015 ביקרנו בברצלונה היפהפיה.

    העיר הייתה מסבירת פנים. נוחה למטייל וקלה להתמצאות. את החוויות מהעיר הנפלאה, הבאתי בפוסט שבעה ימים בברצלונה ואני מצרפת אותו לכאן.

     

    אפריל 2016 

    החלטנו לצאת את גבולות הארץ ולא להיות כאן בערב ליל הסדר. שמנו פעמינו לפראג, בה כבר בקרנו פעם אחת. להלן פוסט פראג - פעם שניה - להנאתכם

     

    ואם נהנתם ואתם רוצים לקרא עוד על טיולים וסתם עוד הגגים - אתם מוזמנים לבקר בבלוג של

    חמושה בעדשה

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      mipkin1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין