כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/10/13 02:10:
    ולכן כתוב "צא ולמד". הנגישות למידע יוצרת בלבול מידע (מכוון או לא- זה לא העניין) כמו גם אפשרות לחקור.
      8/10/13 18:53:
    אמת או חובה? מה שחשוב שהסיפורים הללו מחשמלים גם אם הם תפורים בחוט גס. ישנם עוד כל מיני סיפורים על ניצולי שואה שהגורל הפגיש אותם בים, באויר וביבשה. האם הרב עובדיה ולהקת חזיריו (המחזירים בתשובה שלו) חיברו אותם או שמא מספרי סיפורים משועממים, מבחינתי כייךף לקרוא את החארטות הללו, יבורך כל מי שיוצר סיפורים משעשעים ומפחידים.
      8/10/13 15:42:
    לפחות על קנדי העובדות לא לחלוטין מופרכות. ג'וזף קנדי היה שגריר ארה"ב בבריטניה, ופרש מתפקידו בשנת 1940 במחאה על מדיניות ההיבדלות של רוזוולט. אבל זה החלק היחיד בסיפור שקרוב לאמת
      7/10/13 11:05:

    וחצי אמיתות, כידוע, גרועים משקר...

     

     

    צטט: עצבן 2013-10-07 10:57:31

    אפרופו מהירות היד על המקלדת בדקתי את עצמי שוב - ונדמה לי שגם אני מיהרתי הפעם. שכן הסיפורים לא פרחו כשקר אלא מבוססים על חצאי אמיתות:

     

    1. קנדי כן היה שגריר ארה"ב בבריטניה (המדובר בג'וזף קנדי אבי הנשיא המוכר) שכיהן כשגריר עד 1941- ואז הוחלף (בשל דעותיו). הדעות של קנדי בהחלט היו מעיקות - הוא בהחלט היה אנטישמי שגורל היהודים לא עניין אותו (אם לנקוט לשון המעטה) ופעל למדיניות חוסר מעורבות אמריקאית (הסכם ניטרליות עם גרמניה הנאצית). אפס הוא לא האיש שמנע את קליטתם של פליטי ספינת סנט לואיס בארה"ב. האיש הרע בסיפור הזה הוא כמובן נשיא ארה"ב רוזוולט שסירב להגמיש את חוקי ההגירה הדרקוניים (לנוכח הזוועה באירופה - ולנוכח הספינה הנמצאת בשערי ארה"ב). יתר על כן - גם ב-1942 כשהיה ברור מעל לכל ספק שמדובר בתכנית השמדה נאצית - עדיין סרב רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה - ואפילו לאחר המלחמה הוא סירב לפתוח את ארצו לפליטים (ושינה מדיניות זו רק בעקבות לחץ ציבורי). יחד עם רוזוולט היו בקלחת גם כל המדינות המערביות שהשתתפו בוועידת איוון (שרוזוולט יזם ב-38)  שכולם ישרו קו עם האדישות למצוקת הפליטים.

    * אפס לפני ששופטים את רוזוולט לחומרה צריך לזכור שיחסית למתנגדיו בארה"ב הוא לפחות הציע להפסיק את ההשמדה על ידי הרס המשטר הנאצי (בעוד שהאחרים משכו כתפיים ואמרו מה אכפת לנו שמשמידים אנשים) ואכן פעל ברוח הזו.

    * וגם כיום מדינות ממשיכות למשוך בכתפיהם לנוכח טיהורים אתניים - כשהן אומרות מה אכפת לנו - וכמובן מונעות קליטת פליטים בתוכן בנימוקים שונים - עיין ערך מדינת ישראל.

     

    2. שגריר יפן בליטא צ'יאונה סוגיהארה אכן הציל אלפי יהודים - והוכר כחסיד אומות עולם. הוא גם פוטר בעקבות זאת מהשירות הציבורי ביפן (אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה) 

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6'%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%94

    אפס הוא לא הקים שום תאגיד.

     

    3. בעיר צרנוביל (כמו בחלק ניכר מרוסיה הלבנה) נערכו פרעות בתחילת המאה הקודמת על ידי הלאומנים הרוסים (תומכי הצאר) שנקראו בשם "המאות השחורות". בעקבות הפרעות ב-1920 עזבו חסידי צ'רנוביל את העיר אפס יהודים המשיכו לחיות בה עד למלחמת העולם השנייה בה הם הושמדו על ידי הנאצים. (גורל כמעט זהה למאות עיירות באזור זה).  

     

    צטט: Sherlock 2013-10-06 21:02:57

    זאת אחת הבעיות של הטוקבקאות האינטרנטית. המקלדת סופגת הכל ואין שום חובת הוכחה. וברגע שלחצת על Send כל מה שכתבת הופך לאמת צרופה.
      7/10/13 10:57:

    אפרופו מהירות היד על המקלדת בדקתי את עצמי שוב - ונדמה לי שגם אני מיהרתי הפעם. שכן הסיפורים לא פרחו כשקר אלא מבוססים על חצאי אמיתות:

     

    1. קנדי כן היה שגריר ארה"ב בבריטניה (המדובר בג'וזף קנדי אבי הנשיא המוכר) שכיהן כשגריר עד 1941- ואז הוחלף (בשל דעותיו). הדעות של קנדי בהחלט היו מעיקות - הוא בהחלט היה אנטישמי שגורל היהודים לא עניין אותו (אם לנקוט לשון המעטה) ופעל למדיניות חוסר מעורבות אמריקאית (הסכם ניטרליות עם גרמניה הנאצית). אפס הוא לא האיש שמנע את קליטתם של פליטי ספינת סנט לואיס בארה"ב. האיש הרע בסיפור הזה הוא כמובן נשיא ארה"ב רוזוולט שסירב להגמיש את חוקי ההגירה הדרקוניים (לנוכח הזוועה באירופה - ולנוכח הספינה הנמצאת בשערי ארה"ב). יתר על כן - גם ב-1942 כשהיה ברור מעל לכל ספק שמדובר בתכנית השמדה נאצית - עדיין סרב רוזוולט לשנות את חוקי ההגירה - ואפילו לאחר המלחמה הוא סירב לפתוח את ארצו לפליטים (ושינה מדיניות זו רק בעקבות לחץ ציבורי). יחד עם רוזוולט היו בקלחת גם כל המדינות המערביות שהשתתפו בוועידת איוון (שרוזוולט יזם ב-38)  שכולם ישרו קו עם האדישות למצוקת הפליטים.

    * אפס לפני ששופטים את רוזוולט לחומרה צריך לזכור שיחסית למתנגדיו בארה"ב הוא לפחות הציע להפסיק את ההשמדה על ידי הרס המשטר הנאצי (בעוד שהאחרים משכו כתפיים ואמרו מה אכפת לנו שמשמידים אנשים) ואכן פעל ברוח הזו.

    * וגם כיום מדינות ממשיכות למשוך בכתפיהם לנוכח טיהורים אתניים - כשהן אומרות מה אכפת לנו - וכמובן מונעות קליטת פליטים בתוכן בנימוקים שונים - עיין ערך מדינת ישראל.

     

    2. שגריר יפן בליטא צ'יאונה סוגיהארה אכן הציל אלפי יהודים - והוכר כחסיד אומות עולם. הוא גם פוטר בעקבות זאת מהשירות הציבורי ביפן (אך רק לאחר מלחמת העולם השנייה) 

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6'%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%94

    אפס הוא לא הקים שום תאגיד.

     

    3. בעיר צרנוביל (כמו בחלק ניכר מרוסיה הלבנה) נערכו פרעות בתחילת המאה הקודמת על ידי הלאומנים הרוסים (תומכי הצאר) שנקראו בשם "המאות השחורות". בעקבות הפרעות ב-1920 עזבו חסידי צ'רנוביל את העיר אפס יהודים המשיכו לחיות בה עד למלחמת העולם השנייה בה הם הושמדו על ידי הנאצים. (גורל כמעט זהה למאות עיירות באזור זה).  

     

    צטט: Sherlock 2013-10-06 21:02:57

    זאת אחת הבעיות של הטוקבקאות האינטרנטית. המקלדת סופגת הכל ואין שום חובת הוכחה. וברגע שלחצת על Send כל מה שכתבת הופך לאמת צרופה.
      6/10/13 21:02:
    זאת אחת הבעיות של הטוקבקאות האינטרנטית. המקלדת סופגת הכל ואין שום חובת הוכחה. וברגע שלחצת על Send כל מה שכתבת הופך לאמת צרופה.
      6/10/13 20:21:

    כן - עדות לא מי יודע מה מחמיאה

     

    צטט: באבא יאגה 2013-10-03 20:21:02

    נו, נו, מעידים שקרים על עיסתם
      6/10/13 20:19:

    האמת שסיפור של קנדי הוא שגרם לי להרים גבה. במלחמת העולם השנייה קנדי היה בשנות העשרים המוקדמות לחייו - מה שהופך את האמירה על היותו שגריר בבריטניה למעט תמוהה.

     

    חוצמזה שתהליך הבדיקה לא היה יותר ארוך מקריאת המייל עצמו

     

    צטט: Lisi-strata 2013-10-03 10:15:21

    גדול!!! את הסיפור על קנדי כבר שמעתי. האחרים עוד לא... כל הכבוד על הבדיקה :) יש עוד כל מיני סיפורי פלאות כאלה שמסתובבים באי מיילים וברשת... כשיגיעו אלי שוב - אדע לאן לפנות...
      6/10/13 20:13:

    נדמה לי שבתהליכי שלילה צריכים להיות זהירים. בדרך כלל מחלוקות בינינו בנויות יותר על פרשנות של המציאות ולכן מאוד קשה לשלול דברים של משהו באופן מוחלט - אפס במקרה הנוכחי יש שימוש ציני וטיפשי - בבורות של בני אדם . ללא השקר הפואנטה של אותם סיפורים פשוט לא קיימת ואתה המסר שלהם. למעשה מפיץ הסיפורים הללו עושה נזק לעצמו וגם למסר שהוא רוצה להעביר.

     

    צטט: גלית א' 2013-10-03 08:53:53

    של היידישקייט? למה לא של היהירות הקרתנית של היהודים (חלקם לפחות)?
      3/10/13 20:21:
    נו, נו, מעידים שקרים על עיסתם
      3/10/13 10:15:
    גדול!!! את הסיפור על קנדי כבר שמעתי. האחרים עוד לא... כל הכבוד על הבדיקה :) יש עוד כל מיני סיפורי פלאות כאלה שמסתובבים באי מיילים וברשת... כשיגיעו אלי שוב - אדע לאן לפנות...
      3/10/13 08:53:
    של היידישקייט? למה לא של היהירות הקרתנית של היהודים (חלקם לפחות)?

    גוגל נגד היידישקייט

    12 תגובות   יום רביעי, 2/10/13, 22:29

    מסורת כידוע נשענת על מסירה – מאב לבן, ממורה לתלמיד, מרב לקהילה... וכיום אפשר להוסיף למנגנון המסירה גם את האינטרנט. כך מכתבי השרשרת הם כר מצוין להעביר מסורות ממוען לנמען וחוזר חלילה.

     

    וכל הפתיחה המייגעת כדי לשתף במכתב שרשרת מפעים שהגיע בטעות לדוא"ל הנידח שלי. והנה תוכנו בקצרה (לאחר הבהרה שמדובר בסיפורים אמתיים).

     

    סיפור אחד על שגריר ארה"ב בבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה שסירב לתת מקלט ליהודים שניסו לברוח מהתופת. כתוצאה מאדישותו אותם יהודים נטבחו בשואה, ולכן קילל אותו הרב של לונדון במילים "אתה וכל בני משפחתך לדורותיהם תהיו מקוללים". שמו של אותו שגריר היה קנדי.

     

    סיפור שני על שגריר יפן בגרמניה באותה מלחמה שהציל אלפי יהודים, וכשנודע הדבר לשלטונות הוא פוטר מתפקידו. לפני חזרתו ליפן בירכו אותו מנהיגי הקהילה היהודים. האיש פתח בית מלאכה קטן הנושא את שם משפחתו מיצובישי.

     

    הסיפור השלישי על עיר בערבות אוקריינה, שבעבר הייתה מלאה יהודים אך בזמן פרעות חמילנצקי, הושמדו כל יהודיה ומאז היא ריקה מיהודים. שמה של העיר צ'רנוביל. הכור שהתפוצץ בה היה בנוי במקומו של בית הכנסת.

     

    בעקבות הסיפורים המעוררים הללו ושורות המחץ המופלאות שלהם כמעט שנסחפתי בריקוד אל עבר בית הכנסת המקומי – אפס כיוון שכבר הייתי בתוך האינטרנט התייעצתי עם החבר גוגל ואלו ממצאיו:

     

    קנדי שירת במלחמת העולם השנייה בצי האמריקאי ביפן (ואפילו קיבל על כך את צלב הארגמן). שמו של שגריר ארה"ב באנגליה במלחמת העולם השניה היה ג'ון וינאנט.


    חברת מיצובישי הוקמה לראשונה בשנת 1870. שמו של שגריר יפן בגרמניה במלחמת העולם השנייה היה הירושי אושימה.

     

    חסידות צ'רנוביל הוקמה בחלק השני של המאה השמונה עשרה כמעט מאה שנה לאחר מותו של חמילניצקי. הכור של צ'רנוביל הוקם 18 קילומטר מהעיירה צ'רנוביל.

     

    ועכשיו לשלב השאלה – האם כל אותם סיפורי נפלאות זקוקים למידה גדושה של בורות כדי להתקיים? האם מערכת נגישות למידע כמו גוגל היא לא האויב הגדול ביותר של היידישקייט?

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין