הישג מהגדולים שהיו לפנתרים לא מדובר בעבריינים באמת, אלא בתלמידים שבדרך כלל אינם רוצים להקשיב למורים ועושים בלגן בכיתה והמערכת לא ידעה איך להתמודד איתם, ולפיכך שלחו אותם למוסדות לנוער עבריין. היום לילד בעייתי כזה נותנים... ריטלין והוא ממשיך ללמוד בכיתה נורמאלית. כל זה אינו מצדיק בשום פנים את מה שקרה: ילדים נשלחו למוסדות האלה והם איבדו כל סיכוי להגיע למשהו בחיים. אילו במערכת החינוך היסודי, עד כיתה ח', היו המורים מודעים יותר לבעייתיות של ילד כזה היה סיכוי סביר שהילדים הללו לא היו נשלחים למוסדות לנוער עבריין. הנושא הזה הטריד אותנו מאוד והיה לסעיף מיוחד בעקרונות שלנו. דרשנו לסגור מידית את כל המוסדות לנוער עבריין. ואכן, המוסדות הללו נסגרו תוך זמן קצר. היום, כשאני הולך להרצות על "הפנתרים השחורים" אני מזכיר את העובדה הזאת ובכל פעם קם אחד מהקהל לומר לנו תודה "הצלתם את החיים שלי" – פגשתי כאלה שהיו למנהלים וכאלה שיש להם תואר אקדמאי וגם עמך, שניצלו מהתופת של המוסדות לעבריינים צעירים. כיום, משרד הרווחה מפעיל שלושה "מוסדות נעולים" לנוער עבריין, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971. במעון נוף ים יש 12 מקומות, במעון גילעם יש 20 מקומות, ובמעון ירכא לנערים ערבים יש 24 מקומות. במקרה הזה מדובר בעבריינים צעירים על אמת. המוסדות הללו אמורים להיות כמו "בית השנטי" אבל הם לא! לא מעט תלונות על התעללויות וענישה בבידוד ללא כל הצדקה והגרוע מכל, מתן תרופות פסיכיאטריות (כדי להשתיק את הנערים, בניגוד לתקנות ולהוראות) יש על המוסדות הנעולים. ובכל זאת, רשימת ההמתנה למוסדות הללו ארוכה, ומונה עשרות בני נוער, עבריינים צעירים, ומאחר ואין די מקומות במוסדות הנעולים הם נשלחים לבתי הסוהר ובמקרים שהנערים לא מסוכנים, הם נשלחים לביתם, ללא הטיפול לו הם זקוקים. שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין דן לפני כשנה בערעור שהגיש נער כבן 16, שהיה עצור ארבעה חודשים בכלא "אופק" לנערים. הנער נאשם בתקיפה מינית של ילדות, ועל פי חוות דעת של שירות המבחן לנוער, הוא היה זקוק לטיפול במוסד שיקומי. בתי המשפט בערכאות שונות קבעו שוב ושוב כי מקומו של הנער לא בכלא ויש להעבירו למעון נעול (סגור), אלא שכל ההחלטות לא יושמו עד היום בהעדר מקום במעונות הנעולים. הפנתרים השחורים הצליחו (בעבר) במקום שביהמ"ש לא מצליחים (היום). |