כותרות TheMarker >
    ';

    אקטואליה והחברה

    ביבי – הילד עם האצבע בסכר

    0 תגובות   יום שישי , 4/10/13, 09:45

    העיתון הגדול והמשפיע בוושינגטון הבירה – יוצא במתקפה על ביבי – בנוסח "מחרחר מלחמה", ומפריע לאובמה לקדם היחסים עם איראן.

    העובדות שהציג נתניהו ביחס להתפתחות הגרעין האיראני, מבוססות על מציאות שלא ניתנת לסתירה וגם זה מרגיז את תומכי אובמה.

    האיראנים מצטטים ומבקרים את ביבי – שזה אומר שהוא הצליח לגעת בעצב רגיש ומפחדים מהשפעתו על ארה"ב ואירופה, אם זה כך זאת כבר הצלחה גדולה.

    הנשיא רוחאני "חרב ישראל הפכה לקהה" – ובכן הנזק של חרב קהה גדול וכואב יותר מחרב חדה.

    "אין כל ערך להחלטות הכבשים בזכות הצמחונות, בשעה שהזאב נשאר בדיעה אחרת".

    (ויליאם ראלף אינג')

    "אידיאה שאיננה מסוכנת, אינה ראויה, להיקרא אידיאה ". (דון מארקיש)

    הנאום של נתניהו באו"ם

    העיתוי של הנאום יצא לא מוצלח ביותר. הוא היה הנואם האחרון בעצרת, רוב המדינאים הבכירים כבר עזבו, אך בעיקר משבר התקציב בארה"ב, ואי אישור התקציב ע"י הקונגרס, הוא הנושא המרכזי היום בארה"ב.

    יחד עם זאת – נאום נתניהו שהיה מכוון לקהל הרחב, לאירופה, לא נפל על אוזניים ערלות.

    העובדה – שהאיראנים, עדיין מגיבים ומתייחסים אליו, מצביע על הצלחתו ולגביהם גם על מסוכנותו.

    אסור לישראל להתפשר

    העמדה של חלק ממנהיגי העולם, שצריך לתת הזדמנות לפיוס, למתק שפתיים ולהבטחות, אסור לבטל במחי יד, אך גם לא לשגות באשליות או בנאיביות פוליטית.

    האיראנים במצב כלכלי ופוליטי קשה

    הם מחפשים מוצא או סדק בסכר של הסנקציות שחונקות אותם, כך שיתכן שהם יורידו מהלך זמני, אך אין להניח שיזנחו את רעיון הגרעין – שרוחאני היה מיוזמיו ומנחיו להשגת הגרעין, שתציב אותם בין המעצמות הגדולות בעלות השפעה, בעלות עצמה ובעלות כוח איומים והרתעה.

    האיומים של נתניהו

    האיום של ביבי – "שאם נצטרך נעמוד לבד מול איראן", אינו איום סרק והגשמתו מפחידה את אובמה ואירופה, שמא הדבר יגרור למפולת עולמית עם תוצאות מפחידות.

    האיום של ביבי מכוון ומחושב

    אל יהיה הדבר קל בעיניכם, האיום של פעולה צבאית איננו איום סרק, אבל מטרתו העיקרית, לשמור על ערנות עולמית, לרמוז לאובמה ולאירופה לא להרפות מהסנקציות, לבקש הוכחות ומעשים בשטח אצל האיראנים, כדי לממש את התחייבותם המילולית.

    מבחינה זו האיום של ביבי – במקומו והוא מוצלח ביותר, והוא לא ייתן לעניינים להימרח, להישכח ולהתמשך בלי סוף, עד שיהיה מאוחר מדי, גם אם בסוף האיום לא יבוצע.

    ביבי הוא הילד עם האצבע בסכר

    פירושו – תפעלו, תלחצו, תראו תוצאות, אם לא אני מוציא את האצבע וכל האזור יוצף – זהו איום חיובי וחיוני.

    עמדת נתניהו לסוגיה הפלסטינית

    דיבורים, ישיבות, הצעות – כן ובשפע.

    אבל לא נוותר על ביטחון, לא נוותר על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, כמופיע בהצהרת העצמאות ובתכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947.

    שני התנאים האלה – הם הם הנותנים זכות לקיום מדינת יהודים במדינת ישראל בגבולות בטוחים בני הגנה ובסיס לשגשוג כלכלי וחברתי.

    ועד שלא יקום מנהיג פלסטיני – שכרגע לא נראה באופק, שיסכים לתנאים אלה, לא יהיה הסכם ולא יהיה סוף לסכסוך.

    והערה לסיום

    הנשיא רוחאני, הגיב על הנאום של נתניהו במילים "חרב ישראל הפכה לקהה". ובכן, רבותי, חרב קהה יכול להרוג, גורמת יותר נזק ויותר סבל למי שמקבל ממנה מכה. רוחאני – ראה הוזהרת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין