http://cafe.themarker.com/post/2994311/
אמונה תמימה
עשרים שנה ניסה העורך לשלוח שירה ולא קבלו אותה. עשרים שנה תמימות. ניסה העורך בכל זאת. עשרים שנה תמימות המשיך לכתוב למרות הכול המשיך לכתוב עשרים שנה. חמש עשרה שנה תמימות היתה האישה רובוט ולא העלתה בדעתה שהיא 'האישה המוכה' מסוגלת לכתוב. לא דלתה מדעתה אצל צל בעלה. כי היה גדול הצל גדול מאוד. חמש עשרה שנה תמימות ידעה לשרוד.
זיוה גל, 4/10/13
הוּא שָׁאַל אִם אֶפְשָׁרהוּא שָׁאַל אִם אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת לְיָדִי הִבַּטְתִּי סָבִיב וְכָל הַחוֹף רָחָב.הוֹסִיף וְחָקַר לָמָה יֵשׁ לִי פַּרְצוּף שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב וְלֹא הָיָה לִילוּחַ שָׁנָה לִבְדֹק אִם אֶמֶת הָיוּ דְּבָרָיו. הוֹצִיא פִּנְקָס וְרָשַׁם וְכָּתַבוּשְׁנֵינוּ יָשַׁבְנוּ שָׁם עַל הַחוֹף הֶרָחָב אַחַר הָלַךְ וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתָיוכַּף רֶגֶל תּוֹאֶמֶת כַּף לֹא חָרַגְתִּי מֵהַצֵּל שֶׁל גּוּפוֹ הָעֲנָק עַד שֶׁמִישֶׁהוּ בָּאהִצִּיעַ לְהִצְטַרֵף אֵלָיו לַמִּשְּׂחָק וְחָשַׁבְתִּי לָמָה לֹא וְהִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁיוְרָאִיתִי כִּי שָׂמַח אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל אֵיך אֲנִי יוֹצֵאת מִתּוֹךְ גּוּפִי וְדָרַשׁ לָדַעַתאִם זֶה קֶסֶם שֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה אוֹתִי בִּכְלָל.זיוה גלפורסם ב'כאוס' בזמנו. |