הגיגים וגעגועים.
על כל מיני דברים, בעיקר לא חשובים.
פוסטים פופולאריים
-
אינסטגרם למאותגרי צילום
28/4/12 | 1229 צפיות
-
אירופה או עולם שלישי
13/12/13 | 1125 צפיות
-
בסופו של דבר כולנו אותו הדבר
31/3/15 | 2077 צפיות
-
הנוקמים
13/6/13 | 999 צפיות
-
השלום מתחיל בהאשטג
4/10/13 | 1064 צפיות
-
הכותרת שמושכת
19/5/09 | 763 צפיות
פוסטים אחרונים
- להתאהב במישהו מת,הייתכן? 4/9/15
- דברים שקורים בשדה התעופה 13/4/15
- בסופו של דבר כולנו אותו הדבר 31/3/15
- מחפשת את יד המקרה 28/11/14
- ?Parlez-vous français 29/8/14
- כזה טוסטר אני רוצה 26/7/14
השלום מתחיל בהאשטג
בלי שתיכננתי, גיליתי, שמאחורי השם כוויית, אבו דאבי או פקיסטן יש אנשים רגילים. המדינאים הם מדינאים ולעולם ידקלמו ססמאות אנטי ויערבו אינטרסים.
אבל האנשים הם אנשים. ובתור שכאלה, החיים שלהם מורכבים מרגעים קטנים, שמחים, מצחיקים ובעיקר אנושיים. אין כמו אינסטגרם כדי להפגיש בינינו, וזה מה שקורה לי אישית באינסטה. אני מוצאת שזה מרתק.
ד"ש מפקיסטן
קזי התחיל לעקוב אחרי בשלב מסויים באינסטה לפני כמה חודשים. צעיר משכיל, יזם, מפיק אירועים. אני מהמרת, שהוא הגיע דווקא ליוזר שלי היות והשתמשתי בהאשטגים israel,telaviv. מאז, שמתי לב, הוא עוקב אחרי ומסמן לי לבבות על תמונות שאהב במיוחד. אני מצדי נחשפת לתמונות מדהימות שלו מפקיסטן, איסלמבאד,קרצ'י ורואה שסך הכל קזי היה יכול להשתלב היטב בישראל , סטארט-אפ ניישן.
מה עוד אוכל לספר עליו ? חובב טיולים, אוהב טבע, טכנולוג ופתוח לתקשורת. מערבי, תרצו. אה, ויש לו כלב. לא פחות חשוב... דבר מופלא נוסף - הלינקדאין, רשת עסקית, הציע לי להתחבר אליו. מניחה שהאלגוריתמים נפגשו אי שם וקישרו . לא פחות ממדהים.
המתעניין מכוויית
נאסר העניק לי לב לתמונה הזאת וגם החל לעקוב אחריי. החזרתי במעקב, ועולם שלם של כוויית מהממת נגלה בפני. ארץ מערבית, יפה, שאנשים שם הולכים למסעדות, שותים קפה ונהנים מהחיים. הם גם נוסעים לחו"ל בעצמם, כמונו. ממש לא יאומן! כנראה הם לא עסוקים לגמרי רק בתיכנונים איך להשמיד אותנו.
הנה כמה תמונות הישר מאינסטה כווייתי..
למה הם עוקבים אחרי הייתי רוצה לחשוב שזה בגלל שאני מיוחדת, אבל כנראה שלא. כבר מזמן שמתי לב לתופעה שההשטאגים המיקומיים מושכים את אותם אנשים שגרים באותן ארצות שאין לנו קשרים דיפלומטיים איתן. (התמונה הראשונה בפוסט כאן שלי, תל-אביב כמובן).
הסקרנות. הרצון לראות איך החיים כאן. אפילו לתקשר עם ישראלים ישירות. (בבקשה אל תגידו לי שכולם מרגלים,אוקי?) כמה קל,תודות לאינסטגרם, לתקשר. בלי יותר מדי דיבורים מיותרים. בעיקר דרך תמונות. כמה כיף לגלות שגם הם מתרגשים מאותם הדברים שאנחנו. אולי עוד יש סיכוי שאי פעם יהיה מזרח תיכון חדש?
אם כן, אז זה יתחיל בזכות האשטגים. |
תגובות אחרונות
-
ron-coaching
בתגובה על מנטה ריי
-
עו"ד ועוד
בתגובה על להתאהב במישהו מת,הייתכן?
-
ד ר ו ר
בתגובה על דברים שקורים בשדה התעופה
-
P65
בתגובה על Potato Couch
-
P65
בתגובה על Pilates Moment
-
פיני1
בתגובה על מחפשת את יד המקרה
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה על הדברים וההמלצה, למדתי!
אני חושב שבכל אדם (כמעט) קיים אותו יצר סקרנות, הדורש וחולם לדעת - "מה קיים מעבר..."
ומרבית האוכלוסייה על פני הפלנטה, נמצאת במצב שהינו הרבה הרבה לפני "נקודת הרוויה" שבה כבר ראינו כמעט הכל ואנחנו מסתפקים רק ב"4 קירות" בתוכם אנו חיים...
אותם בקבוקים עם פתקים... שנשלחו כבר לפני מאות שנים, בתקווה שיגיעו מעבר לאוקיאנוס... (ולא רק בכדי להנצל מאי בודד...)
אותה תקופה בה היו חובבי רדיו שהקשיבו לחובבי רדיו אחרים וחיפשו תדרים חופשיים שיתכן ומישהו משדר בהם במקרה...
והיום זה קשרים בפייסבוק, או אחרים כפי שאת מציינת...
גם ברמה העולמית, ישנם פעולות וניסויים של שליחת תדרים של גלי רדיו לחלל החיצון, בתקווה שציויליזצייה מסויימת תקלוט אותם ותדע לקבל מהם רמז מסוים לגבינו...
ואני מאמין שעוד צפויים לאנושות כולה תגלייות לא קטנות בעתיד הקרוב או הרחוק (אם האנושות תשרוד...)
.
האדם באשר הוא, ללא קשר למינו, דתו, השתייכותו לקבוצה כזו או אחרת, לתכונה כזו או אחרת...
עדיין הינו בעל תכונות זהות... ולא רק זהות - אלא כאלו שכמעט ולא השתנו במשך מאות אלפי שנים...
כולנו נושמים אותו הדבר, משתינים, מחרבנים, אוכלים, מזדיינים, רוקדים וכ"ד... - בצורה כמעט זהה...
ואלמנטים כמו : אהבה, שנאה, ערגה, בדידות, פחד, קנאה ועוד ועוד ועוד - נמצאים בכולנו בווריאצייות מקומייות כאלו ואחרות...
אני חושב שבעניין התנהגות אנושית, ניתן לחלק את האנושות ל 2 קבוצות עיקרייות... :
כאלו שה"קבוצה" משפיעה עליהם בצורה חזקה יותר וישירה יותר...
וכאלו שהאינדיבידואלייות חזקה בהם יותר, ו"הקבוצה" משפיעה עליהם פחות, או משפיעה בדרכים בלתי ישירות...
קבוצות המאוגדות תחת שלטון דתי כלשהו ובמיוחד כאלו שגם מונחות על ידי "דתות" וגם נוהגים לחיות בקבוצות סגורות - מטבע הדברים יכולים להביע את דעתם כאינדיבידואלים בצורה מוגבלת עד כדי חוסר אינדיבידואלייות...
החברה היפנית הקלאסית, בימי הסמוראים והשוגונים הייתה שכזו...
ל"פרט" כאינדיבידואל לא היה כלל ערך כלשהו, והכל "נשפט" בקריטריונים של : "מה תפקידו בתוך הקבוצה"
והקונפליקט האישי של כל אדם ואדם בנושא של :
עד כמה עלי "להשתייך" ולהיות חלק מ"קבוצה" רחבה יותר, לעומת עד כמה אני רוצה להיות ייחודי וחופשי לחלוטין...
הנה סוגייה שמרביתינו עוסקים בה יומיום שעה שעה, באם במודע באם לא במודע...
עד כמה אני מזדהה עם המדינה שלי ?
עד כמה אני נאמן למקום העבודה שלי ?
עד כמה אני חלק ממשפחתי ונאמן לאינטרסים שלה לעומת גורמים אחרים ?
וכ"ד...
.
כמובן שכל מערכות השלטון באשר הן, החל מראשי מדינות, אירגונים, מפעלים, ממסדים וכ"ד - הרוצים לשלוט בהמונים... מעוניינים לבטל ולהעלים עד אפסייות מוחלטת את הייחודייות של הפרט...
.
לסיום...
לפני שנתיים שלוש, יצא לי לראות במקרה, סרט על אירן
קראו לו : "חתולים פרסיים" והוא היה כל כולו על צעירים באירן, צעירים שאוהבים מוסיקה מודרנית (כמו כל הצעירים העולם המערבי) - ראפ, האוס, היפהופ וכאלו... שהינה מוסיקה מוחרמת באירן ההיאטולית, והסרט עסק באורח החיים שלהם, הבעייות שלהם והחיים הממש לא פשוטים שלהם...
סרט... שהיווה ניגוד מוחלט לכל מה שהיינו שומעים אז כל יום בחדשות - את דבריו ההזויים שך אחמאדאיניג'אד וכאלו...
אם את לא ראית... - אני ממליץ עליו בחום (הוא בטח קיים בסיפריות הווידאו או ב"אוזן השלישית"...
.
http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_movie,519,212,8885,.aspx
.