כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    חוג הסילון.

    5 תגובות   יום שבת, 5/10/13, 12:36

    ''

     

    כמו ציידים המשחרים לטרף, 'מזובל' המייל, חדשות לבקרים, בהצעות אטרקטיביות לטוס ליעדים אקזוטיים, בעבור תשלום זעום של תשעים ותשע סנט, לכיוון… לא כולל אותיות קטנות שבדרך כלל לא חושפות שהמחיר הסופי לא כולל מיסי נמל, מס דלק, מס שקר כלשהו ומס נוחות (לא צוחק!) שנגבה על הזכות לשלם בכרטיס אשראי!

    אדוני לא מעוניין בנוחות? אז יזיז בבקשה, את ישבנו הענוג וילך לשלם בתחנת הדלק או בסניף הדואר הקרוב למקום מגוריו את עלות הכרטיס בקאש, מאני מזומני. נוחות, עולה כסף יה חביבי.

    'בחיאת' אני עונה לעצמי, 'אם הייתי מחפש נוחות, הייתי רוכש לעצמי מטוס פרטי, מינימום טריפל סבן עם מסך אישי של 80 אינטש ולא מצטופף עם כל האספסוף בטיסת Low cost'. בפוסט הזה אנחנו מחפשים לטוס בזול!

     

    היש אמת בפרסום?

     

    איך קורה שבאורח פלא, כרטיס המתפרסם לצרכן התמים (שזה אני, למי שלא קישר ביני לבין המונח 'תמים') בתשעים ותשע סנט לכיוון, הופך כהרף עין ל-200 דולר, טבין ותקילין?

    אל תפרשו אותי שלא כהלכה. במקרים מסוימים זה עדיין מחיר מצוין, אבל אם לדבוק בקלישאה של 'אמת בפרסום' מדובר בהפרש צנוע של 12 מיליון אחוז מהמחיר ההתחלתי של ...התשעים ותשע סנט.

    אז למה לא להציג מלכתחילה את, איי פיגי ב- 200 דולר בלי אותיות קטנות ועם תמונה של מולאטית מעורטלת באיזה לגונה כחולה, אותי זה היה קונה בלי כל קשר למחיר. אמרתי לכם, בנאדם תמים!

    ''

    אני מסתירה לך את הנוף?

     

    הרעיון בבסיסם של טיסות ה low coast, הוא מחיר בסיס נמוך של...תשעים ותשע סנט ובעבור כל תוספת מעבר ל'כיסא' תחויבו בתשלום נוסף.

    למעשה, מחיר הכרטיס הוא רק עבור התענוג ו/או והזכות להתרווח במושב בעל הטיה של עד 3 מעלות מלאות! (ממצב זקוף כמובן), עם מרווח רגלים שמתאים לגמדים קטועי גפים. מעונינים בכבודת יד, מזוודה, שמיכה, בקבוק מים או כיסא מרווח בשורת החרום? Yes we can, ישלוף האדון את הכרטיס המוזהב וכל שיבקש לו יהי.

     

    לאחר שאזרת עוז ושילמת בעבור הכרטיסים ב'מרשרשים במאני מזומני' או באשראי 'נוחות' הגעת לנקודת האל-חזור. 

    אין חרטות ואין החזרים. נגעת-נסעת או הקלדת-טסת. גם אם יהיה מקום פנוי על הטיסה הקודמת או המאוחרת, שינוי בכרטיס יעלה יותר מאשר לרכוש כרטיס חדש, במחלקה ראשונה ובחברה סדירה.

    אם חלילה תחליטו לבטל לגמרי את הנסיעה, החזר כספי, סביר להניח שתראו רק בחלומות הלילה.

     

    סוף, סוף, לאחר המתנה ממושכת, יום הטיסה הגיע והתורים בצ'ק אין, הם תזכורת כואבת למחיר המוזל. ביום טוב, תהיה בקושי, עמדה אחת פעילה. בדרך כלל מאוישת בדייל קרקע בעל לקות שכלית כזו או אחרת, שחיי את חייו בשחור לבן ובהילוך איטי כמו דמות טרגית בסרט של פדריקו פליני.

    הוא לבטח יושיב משפחה בפזורת מושבים חסרי צימוד גיאוגרפי ואם תיתפסו עם מטען עודף הוא  יקרקף את עורכם ללא רחמים.

    מסביב לדייל הדביל, תמצאו תמיד עוד 3-4 דיילי קרקע משועממים שמשחקים סדוקו  באייפונים שלהם ומסתלבטים בסינית על הנוסעים במקום לפתוח עוד עמדה. זה לא שהם לא יכולים לפתוח עוד עמדה ולקצר את התור, הם פשוט מקבלים משכורת כדי להעצים לנוסע את חווית ה'זול'. זול לשיטתם זה להעמיד את הנוסעים בתור ארוך ולשיטתי לקלל אותם בעברית.

     

    כל תיאורי הזוועה הנ"ל לא מונעים מהאנליסטים לחזות גידול, בעשור הנוכחי, של 70% בשוק הטיסות המוזלות בדרום מזרח אסיה.

    כנראה 'שיצר האדם מזוכיסט משחר נעוריו'... בשעה שחברות התעופה הסדירות עומלות קשה, אפילו קשה מאוד בכדי לשמור על נתח שוק שננגס באכזריות על-יד שלוש חברות ה- low cost העיקריות שפועלות בסינגפור, וכל זאת בלי לחייך כמו ב'תאי' התאילנדים, בלי להתרווח במושב כמו בסינגפור איירליינס ובלי דיילות קרוגריות סטייל אל מקפירסון כמו בקוואנטס. ממש against all odds.

     

    דראק סטאר (ג'ט סטאר) הכתומה, בבסיסה חברה אוסטרלית שמצליחה ביד אחת, קשורה מאחור, לזכות בתואר של ה Low cost הכי  Low והכי זוועתי עלי אדמות.

    הם יעשו כל שביכולתם בכדי לגרום לנוסעים לסבול על כל  דולר שחסכו. "חסכת ...It's pay day" זו בוודאי סיסמתם.

    הם נחמדים  כמו אחמניגאד בכנס חובבי ציון. הם ישקלו את כבודתכם בעזרת משקל אטומי, בהפרדה של ננו-גרמים כדי לנקנק כל גרם עודף. היה ובמטוס יוותרו מושבים פנויים, לא תוכלו להחליף מושב, בטח שלא למושבים שבהם מרווח הרגליים משופר אלא אם מתוכננת נחיתת חרום. גם זה, לא בכדי למות 'מרווח' אלא לעזור בתפעול פתחי החרום!

     

    הכנות תא הנוסעים להמראה מתחילות כמחצית השעה לפני ההמראה ומסתיימות כמחצית השעה אחרי ההמראה. שזה אומר, לשבת בדום מתוח ולא לזוז עם ביקורת כל שתי דקות של דיילות נאציות, שמוודאות שהנוסע יושב זקוף ולא נושם בטעות.

    הכנת הקבינה לקראת נחיתה, מתחילה כשעה לפני הנחיתה כך שזה מאפשר בטיסות קצרות, של שעה וחצי לדוגמא, 35 שניות שלמות! של חופש מוחלט להטות את גב המושב לאחור, לפתוח שולחן, לשחק באייפד ולהסיט את תריס החלון.

    צמאים? עבור בקבוק מים גמדי בתכולה של 200 מ"ל תיפרדו מלא פחות מ-4 דולר ואפילו על הנייר טואלט בשירותים תידרשו לשלם פר ריבוע (אל דאגה להשתין את המים שקניתם במטוס, זה בחינם).

    הסיכוי לראות דיילת בקבינה קטן מהסיכוי שהאיראנים יוותרו על 'הפצצה', היות ורוב הטיסה הם נחבאים מאחורי ווילונות המטבח ומזבלים את המוח במערכת הכריזה. לצערי, קטונתי מלהבין את הניב המלאזי של הדיילות, אבל להדיוט שכמותי, נשמע הדבר כמו מלל אינסופי של הפחדות של עשה, על תעשה ובעיקר אל תדמיין אפילו לעשות. ראבק, תשתקו לרגע, כבר עשיתם לנו חור בראש.

    הטייסים ב'דראק' בוגרי מסלול טיס במגמת קמיקזה, מה שמסביר את הנחיתות המזעזעות בהן אתה מבכה את מותך בטרם עת ומגלה צער על שלא הספקת להיפרד מהיקרים לליבך. לא איש אמונה אנוכי, אבל אין סיכוי לנחות איתם בלי קריאת  "שמע ישראל".

    כל זאת, מבלי להזכיר ולו במילה אחת שהדיילות שלהם כל-כך מכוערות שאפילו הדיילות בטיסות הפנים של ארקיע נראות לידן 'מגה כוסיות'. בקיצור... שומר נפשו ירחק.

     

    איר-אסיה האדומה התאילנדית, נחשבת לחלוצת ה Low cost באסיה. מחירה, יהיה בדרך כל גבוה מעט מהמתחרות (30-40 סנט) אך כך גם התמורה. הדיילות שלהם קצת יותר 'פוטוגניות' משאר המתחרים (פוטוגניות זו מילה 'מתייפה' ל-לא כונפות).

    אם תבחנו לעומק את הפרסומות שלהם, תמצאו שהדיילות נראות מעט שרלילות. כאילו שכרגע סיימו משמרת על עמוד בפטפונג ויצאו לאיזה קוויקי, להשלמת הכנסה . מצד שני, מחברה תאילנדית למה כבר יכולתם לצפות? מצד שלישי, אם אין מערכת בידור במטוס... לפחות שלא יהיה משעמם בעיניים (ברור לי שעל המשפט הזה אני הולך לשלם). אדום עולה!

     

    ''

    מהעמוד בפט-פונג לקבינה.

     

    טיגר המנומרת הסינגפורית היא הבחירה שלי. נכון שגם הם משחקים על-פי חוקי ה low coast אבל עושה הרושם  שהם הרבה פחות מתקטננים עם הנוסעים. מרווח הרגלים שלהם עשוי להחזיק בן אנוש ממוצע בלי נמק או פצעי לחץ כמעט שעתיים שלמות, מחירי השתייה במטוס סבירים, הם באמת משתדלים להיות נחמדים לנוסעים והכי חשוב יש להם נייר טואלט בחינם וטייסים משלנו (כיפאק לקפטן ג'רמי).

     

    סיכום ומסקנות.

     

    חלומות חוג הסילון שלי מתנפצים פעם אחר פעם, בשעה שאני נדחק למושב הזערורי ומתענג על בקבוק המים של הארבעה דולר...

    כל עוד מדובר ביעדים קרובים, אני מחייב את משפחתי לסבול מעט בכדי להוזיל עלויות אך ליעדים מרוחקים הסבל לא תמיד משתלם אלא אם ,אתה לא טס עם המשפחה, ואז זה לא נורא... שרק הם יסבלו.

    בחן  את עצמך, האם אתה מוכן להקריב את גופך למושבים הזקופים ואת כבודך למבטן המזלזל של הדיילות השרלילות שבוודאי חושבות לעצמן, איזה "גרינגו" קמצן (וחתיך)?

    איך שלא תסתכלו על זה, 'זול' ו'זוגלובק' מתחילים ב-ז' אבל בסוף תמיד תקבלו ת'נקניק!

     

    חיסכו ואימצו.

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/13 05:06:

      צטט: יסינראל 2013-10-08 23:57:43

      הכול מוצר, גם האשליות. תודה שאתה מגרש המראות מומצאות

       

      מה זה "המראות מומצאות"?

        9/10/13 05:05:

      צטט: ~בועז22~ 2013-10-08 16:34:00

      מעניין איך הקפה שעולה רק 5 ש"ח...

      אמת מעניין, אבל איך זה קשור לפוסט?

       

        8/10/13 23:57:
      הכול מוצר, גם האשליות. תודה שאתה מגרש המראות מומצאות
        8/10/13 16:34:
      מעניין איך הקפה שעולה רק 5 ש"ח...
        5/10/13 19:27:
      יפה לך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין