השגרה, אצלנו היא הופיעה רק בחלקה...
רחבעם,בן 11 וחצי מושקא בת 6 ורות סיון,בת 4 יוצאים כל בוקר לבית הספר ולגן...
אבל מנדול ושלמה דוד חי, ממתינים לשגרה שתבוא לבקר אותם במהרה..
מנדול בן 13 שסובל מסי.פי.-שיתוק מוחין, נמצא בבית כבר ארבעה חודשים בגלל הניתוח שהוא עבר ברגל כדי לסובב את העצם, אבל כרגע הוא לא יכול ללכת לתלמוד תורה כי אין שם גישה לכיסא גלגלים, ובמדינה הנחמדה שלנו, פרוצדורות וכל מה שמסביב לוקח הרבההההה זמן לצערנו הרב, בינתיים הוא בבית יום ועוד יום, שבוע ועוד שבוע, עד שבעירייה יחליטו מי מכל הגורמים אמור לבנות רמפות בכל המדרגות שקיימות בתלמוד תורה, ועוד כמה חודשים הוא אמור להישאר בבית בגלל זה??????? 
וכל יום הוא רק שואל מתיייייייייייייייייי אני כבר יוכל ללכת ללמוד, להיות עם כל החברים, ולא לשבת בבית כל הזמןןןןןןן כשהאחים האחרים יוצאים כל בוקר...
מי מכל הגורמים ייקח את האחריות על זה שהילד מתנוון בבית, ומתחרפן מזה שהוא לא הולך ללימודים????????????????????????
מה בסך הכול הילד מבקש???? ללכת ללמודדדדדדדדדדדדדדדד, כמה הוא כבר יכול לשבת בבית????? 
יצא שכרו בהפסדו מכל הניתוח הזה, חס וחלילה....
יש לו מורה מקסים שכבר שלח אלינו הביתה פעמיים חברים מהכיתה של מנדול כדי שילמדו איתו, והוא היה כל כך מאושרררררר כשהם הגיעו, הוא לא ישן כל הלילה שלפני מרוב התרגשות...
ושלומקו המתוק בן שנתיים וחצי שגם סובל מסי.פי.-שיתוק מוחין נמצא בסירה דומה, אחרי החוק החדש שאי אפשר לקבל ילדים ל"מעון שיקומי" בלי מכתב מהביטוח הלאומי ואחרי שהביטוח הלאומי הנחמדים איבדו את כל הטפסים שהגשנו להם לפני יותר מחצי שנה, ועד שלא התקשרנו לברר למה לא מזמנים אותנו לוועדה, ורק במקרה גילינו שכל הטפסים שכבר הגשנו הלכו לאיבוד וצריך להגיש הכול שוב פעם, אז שוב מילאנו טפסים ושוב ביקורים אצל רופאים, ואז חיכינו לוועדה המיוחלת שהגיעה סוף סוף, ועוד וועדה אחת שעברה, ועוד פגישה שעברה, ועוד שיחות עם המעון והעו"ס, ועוד אסיפת הורים במעון, ועדיין יש עוד וועדה אני מקווה שהיא האחרונה שרק מתכנסת בסוף החודש ואז עוד כמה ימים עד שיקבלו את ההחלטה, ובנתיים שלומקו יושב בבית עם מנדול, ואברהם בנימין  התינוק שלנו בן 9 חודשים וכמובן איתי, ורק מחכההההההה ללכת כבר למעון ולהישאר שם יום שלם ולא לבוא רק לביקורים קצרים, ולהכרויות קצרות עם הצוות המקסים שיש שם במעון...
שלומקו, עדיין לא יודע לדבר, אבל אם הוא היה מדבר הוא בטוח היה שואל למה הוא נמצא בבית כל היוםםםםםםםם ולא הולך למעון...
למההההההההההההההההה הדברים האלה לוקחים כל כך הרבה זמן, למה אי אפשר קצת לזרז תהליכים כשמדובר בילדים???
למההההההה כשמדובר בהתחייביות של האזרח כלפי המדינה הכול קורה כל כך מהר, וכולם יודעים לדרוש את מה שמגיע להם??????
להיות אמא לשני ילדים מיוחדים זה לא קל בכלל, אבל להיות אמא לשני ילדים מיוחדים שנמצאים בבית כל היום בלי שום מסגרת מתאימה, זה כבר הרבה מעבר לקשה, ולא רק לי בעיקר להם, הם זקוקים למסגרת ולתוכן יותר מילדים רגילים.... רבונו של עולם, כולי תפילהההההההההההה ובקשה שהכול יתקדם במהרה, והילדים המתוקים שלי יוכלו לצאת כל בוקר בשמחה ובצהלה, למעון ולתלמוד תורה...
אנחנו גרים במירון ומקודם עליתי לרשב"י להתפלל ולבקש מאלוקים שישלח לי כוחחחחחחחחחחחחחחחח, להתמודד עם הקשיים, ועם הילדים, ולהודות כמובן על הדברים הטובים שיש לי בחיים....