גרעיני חיטה הוא מאכל לבהמה. האדם צריך לעבד את המזון העיקרי שלו שזה

החיטה ולהופכו לקמח.

פעם השתמשו בחמור שסובב את הריחיים  כדי להפוך את גרעיני החיטה לקמח.

כך גם בני האדם הרוצים  לעבוד עם החומר שלנו, הגוף שלנו, צריך לסובב ולסובב

את "הריחיים" (הקיבה) כדי לטחון את כל המזון הגשמי שלנו - העולם הזה. הצרות, המחשבות,

הרצונות שלנו - לטחון ולטחון כדי להוציא מאיתנו משהו שמתאים לדרגת האדם הרוחני.

 כמו החמור שמסובב את הריחיים ורק נותנים לו שק גרעיני חיטה או אז הוא הולך ועושה

מה שצריך, כך גם אנחנו צריכים לעשות לעצמנו את אותה העבודה.

צריכים לקחת את החיים שלנו ולטחון אותם כדי לעלות אותם לדרגה יותר עליונה.

אם נכניס את עצמנו לעבודה כזאת נוכל להגיע לקמח. וכדי להגיע ללחם צריך להוסיף מים.

 המים מסמלים הבנה, השגה, הרגשה שאנחנו מוסיפים את כל מה שלקחנו מהחיים האלה,

 את כל הדברים הנחוצים לחיים הרוחניים ואז יחד עם ההרגשה והאהבה נחבר יחד  קמח.

 ולבסוף כדי להוציא לחם עלינו להכניס לתנור - לאש בוערת .

כשאנחנו אופים זאת בתוכנו אז מגיעים למאכל אדם, שנקרא לחם.

את כל זה אנחנו עושים על ידי העיבוד של העולם שלנו המסמל חיטה, קמח ולחם.