"חברה, מעכשיו חלאס טקטיקה, עוברים לכסח" אמר המאמן לנבחרת העכברים במחצית המשחק בינם לבין הפילים שהובילו עליהם 34:0. מה אני אגיד לכם, "הכוכבים רימו אותי!". "ותודה על הכוכב, עכשיו כשיש לי כבר חמישים, אני כבר יכול לדעת מי העניק לי אותם" כתב לי בתגובה על תגובה ידידי הקורע, איש נדיב שאני חב לו איזה כוכב או שנים......את הקורע אני מכיר כבר זמן מה וגם נהנה מכתיבתו הבילתי מתחסדת. ובכן ידידי הקורע אני אמשיך לתת לך ולקבל ממך כוכבים לרוב וימותו הקנאים. כנראה שלך יש יותר גדול....סתאאאאם, ממש לא משנה לי. עברו אי אלו שבועות ואנכי, עבדכם הנאמן, מחויב על פי השקפתי לאיזה דין וחשבון לעצמי ולחברי הווירטואליים הרבים ב"קפה", יום כיפור חודשי קטן, סיכום רבעון או איך שלא תקראו לזה.בפוסט הפתיחה כתבתי הגיג בלתי חשוב בנושא האמנות, בפוסט ה"דו"ח" הקודם היגגתי לי משהו אדיוטי לחלוטין בנושא הטכנולוגיה והפעם אענה אתכם/ן בענייני ה"אגו" הפרטי שלי, איך לא. "לא חשוב כמה קוראים את הפוסטים שלך, חשוב מי קורא אותם" כתבתי פעם למישהו שהתלונן על מיעוט הכניסות לבלוג שלו. 'בטח בטח יא נקניק, תפסתי אותך סופר לעצמך את קופת כוכביך המדולדלת' הודיע לי האדון אגו. תראה יא אגו מחורבן שכמוך, זה נכון שמספר הצפיות בבלוג שלי כולו לא מתקרב למספר הביקורים בפוסט האלמותי של: "השחקן הזה, דווווודו טוווופז" אבל אני פועל, לא אמן גדול ובטח לא סלב אהוב הנשים. 'יאללה יאללה עם התרוצים, תודה שאתה לא מספיק מוכשר ובחיים לא תוציא תחת ידיך שורות חכמות כמו: "ראשיתה של כל יצירה הוא שורש הטוב וגם שורש הרע הוא תחילתה של כל אהבה מעיין החיים של חלום ותקוה הוא המצית אש קנאה חולנית בלבו של אוהב, בלי סיבה הגיונית הוא הנותן טעמם של חיים גם ברגעים איומים ,נוראים הוא הסוחף גם גברים גם נשים אל עבר שיאים חדשים , מרגשים הוא גם גורר לאומים ואומות אל עבר פי פחת ,אלי מלחמות הו שנותר עוד צעיר על בלי די גם בזיקנה, גם על ערש הדווי הוא בלתי צפוי , פרצופים לו מליון זה בן-הזונה שנקרא גם דמיון" (מהבלוג שלהדודו)
זו שירה! זו חוכמה! זו חריזה! זה רעיון........ על זה מגיע לבנדאם לא שבעה כוכבים אלא לפחות מיליון! סח לי הוד פגיעותו, הברון פרנץ שוונץ פון אגו. וואלה צודק האגו. התנמך יא צפל התנמך! תפוס את המקום שלך בשורה האחורית בטיש של הרבי, אולי תזכה לאיזה פרור אבק כוכבים ירקרק ( מת שאיזה ילדודה תכתוב לי פעם "אוייש נהדר, כלכך נכון! כל כך חכם, איזה יופי שירדת אלינו.......וכו'......וכו'.......") . קשה היא פגיעותו של האגו. אתה אומר לעצמך וואלה, לפחות יש לי קוראים איכותיים: אדם, קורע, קסיופיאה, תמי מגי, שני, הצלמת אור גנוז (ואני מתנצל בפני אלה שלא הזכרתי מפאת שכחה זמנית, תוציאו אותי להורג בהזדמנות), כולם אנשים כשרוניים לאללה שקראו אותך ואפילו כחולת השפם, המספרת מופלאה והמיסתורית זיכתה אותך בקריאה. אז מה אתה מתלונן? לא מתלונן רק שזה קצת קשה לתרום חצי ריאה ושלש מאות גרם כבד ולספר על איזה זקנה שלא בכתה כבר שישים שנה (דיתה) ולקבל על זה כולה שני כוכבים .
עשרים ותשעה כוכבים בשבוע! אמרו נא רעי והגידו-היש משורר כמו דודו!
אז ככה זה רבותי, איך שלא תסובבו את זה אנחנו רוצים רייטינג! טוב, לא אנחנו, זה האגו שרוצה. הבו לנו ימבה כוכבים, הבו לנו אלפי צפיות, הבו לנו שובל ארוך ארוך של תגובות (רק שבחים בבקשה, מתחנן לו האגושק'ה ). הבו לנו דוהרים דולקים הבו לנו מחול להט ואש (סתם פראפראזה מטומטמת על ביאליק אבל האגו אוהב דאווין). אז זהו, לאגו חיים משלו והוא עושה לנו בושות וגורם לנו לשלל בעיות. וכדי שלא תחשבו שהוא פרייר, גם האגו שלי יודע לעבוד עם סלבס, לחרוז חריזות של כיתה ג', להחניף לנשים, להתלבש יפה, להתפלצן ולעשות בדיחות גרועות ובושות כמו הפוסט הזה....... וכדי שתראו שאני רציני, אני מצרף לפוסט תמונה גרועה במיוחד שלי (אני לא עד כדי כך מכוער כמו בתמונה הזאת) מפגין שכם אל שכם עם חברי המגה-סלב משה, האחד והיחיד, גרטל. |