כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    חררה

    49 תגובות   יום שלישי, 8/10/13, 22:59

    ''

    חררה

     

    אנשים מסוימים עושים לי חררה שחבל"ז, אני סוף סוף מוציאה את זה מהסיסטם, ואף אחד לא יעצור אותי בזה. הקטע שאלה דווקא מי שכולם אוהבים, נימוסיים, "טובים", שלפעמים בא לך כבר לקמט אותם. הם שמפצפצים לי את הקפצונים, עושים חררה, והתמיסה הלבנה המפורסמת נגדה (שהיו מורחים עלינו כשהיינו קטנים)אינה מספיק חזקה. כאן יש מצב שדורש כריתה מלאה.

      

    למה? תיכף......

     

    תיאוריה אישית שלי מסבירה וטוענת (לוקחת קרדיט כאן) שמי שכולם, אבל ממש כ-ו-ל-ם, אוהבים, שיש רק מילים וחוות דעת נפלאות עליהם, והם לכל הדעות "מקסימים" –שמשהו לא תקין: אצלם באופן יסודי, או שלא הכול גלוי ופתוח אצלם, וצריכים יותר זמן והכרות עמוקה יותר לגלות זאת, כי אין דבר כזה.

    '' 

    כשמגלים את הפואנטה הזו, אתה מרגיש שנחתה עליך פתאום תובנת ענק ו"לגיטימציה" למה שלא העזת לחשוב ולומר לעצמך, כשבמקום להעריך ולאהוב את אותו אדם ככולם, אתה מוצא עצמך נגד כולם, לא סובל אותו. ברור שאתה סותם את הפה נוכח ההערצה של כולם, מה תגיד?

     

    טיפוס כזה מוכן לעזור לכולם any time, any place, any position, ומגדיל לעשות כשאין בידו "זמן" (או כל סיבה אחרת) ומפנה את בקשת העזרה לאחרים בצורה שאינם יכולים בעצם לסרב. ואיך שאני רואה שזה קורה, פתאום קופצת עלי החררה. כל כך בא לומר לו פשוט שאם הוא רוצה להיטיב עם מישהו שיעשה זאת על חשבונו שלו....

    מי שפנה אליו לעזרה כמובן שמודה לו מאד, כשאחר למעשה עשה את העבודה, אך התאדה ולא בתמונה, מצחיק הא?

     

    יש בהם בכאלה טיפוסים עקשנות עדינה ועקבית שמסוגלת להוציאך מדעתך. הם מצלצלים אליך כל כמה דקות, במקום למשל לשלוח הודעה פשוטה. אתה מסביר שאתה עסוק, ותחזור אליהם אז הם אומרים בעדינות כזו..טוב...אצלצל אחר כך. אבל אתה כר יודע הרי שעד שלא יקבלו את שלהם ימשיכו להטריף אותך.

    ''

    למה?

    כי בעצם מה שחשוב להם זה הם עצמם ורצונם, על דחיית סיפוקים הם לא שמעו, ולא מעניין אותם שאתה עסוק.

    אך ברם אולם הם תמיד פונים בנימוס, אף פעם לא עצבניים, תמיד באורך רוח, ולא נעים לך לכן להתרגז עליהם, הרי הם כאלה נחמדים.

    מה יגידו עליך? שהיית לא נחמד למי שממש כולם אוהבים כי הוא מקסים...

    ''  

    בואריאציה שונה של אותו טיפוס הוא זה שעושה טובות לכל חפץ באופן כרוני, כי יש לו ידיים טובות שיודעות כל מלאכה. אלא שלרוב טיפוס כזה אינו יודע למי בדיוק ואיך להיות טוב.

    כך קורה בצורה פלאית שתמיד מסדרים אותו בכספים, עוקצים, כפויי טובה, ואז הוא בא אליך לשפוך את הלב ולספר ו...ולטחון לך במוח.

    בא לך לנער להם את הראש ולצעוק: שוב ושוב אותו דבר איך למען השם אתם לא לומדים? מה הטעם אח"כ לבוא ולטחון לאנשים את השכל?

     ''

    נו, אמרתי לכם, יש מי שעושים לי חררה, והם לא עשו לי או לאחר רע, להיפך, לפעמים גם בלי סיבה, פשוט חררה.....כאן באה לידי ביטוי גדולת התיאוריה שלי, שאינך סובל מאן דהוא מהרגע בו נחו עיניך עליו, למרות שבעצם הוא בסדר ונחמד, ואינך יודע מדוע.

     

    לפעמים יד המקרה, בדרך אגב, מובהרת לך פתאום הסיבה לכך, וזה יכול להיות גם אחרי שנים. אז היזהר שלא לקרוא באותו רגע בקול גדול :"מצאתי" כמו שקרא ארכימדס, גם אותו אף אחד לא הבין.

     

          ''

    חברתי sari10 כתבה בזמנו פוסט שמה זה מהווה לדעתי "גירסת בת דודה" של הפוסט הזה,

    אתם מוזמנים: "נחמדות יתר".

    מיותר לציין שהוא "דיבר אל לבי" קריצה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/8/15 22:08:
      מסכים איתך אבל ייש ויש
        26/10/13 12:41:
      יש כאן הרבה שמהנהנים לאות הסכמה או הזדהות......כי הם "רחוקים" מהטיפוסים המוזכרים בפוסט.....תלמדי ממני......אני לא מרשה לשום דבר ולאף אחד לשחק בנוירונים שלי.....
        18/10/13 05:37:
      יש הרבה דגים בים. אני בעד יותר סובלנות
        15/10/13 16:10:
      אה כן... נורא קל להטביע אנשים נחמדים ולקרוא להם "נחמדות יתר"והסיפורים שהיא מספרת הרבה טוב לב נישפך מהם ממש מותק זאת שלפני.
        15/10/13 15:01:

      בונבונייטה....

      אני כל כך מבינה ומתחברת למילים שלך....

      פעם כתבתי פוסט שמזכיר את מה שאת העלית כאן.

      קראתי לו  נחמדות יתר

      אני מרגישה שהפוסט שלך הוא כמו המשך והרחבה של הפוסט שלי ....

      אז,

      כמובן שאהבתי חיוך

        14/10/13 18:56:

      צטט: OCN 2013-10-12 19:51:32

      חיוךגם לי זה קורה שאני רואה משהו או מישהי ופשוט מקבלת חררה ולא יודעת אפילו למה. לא מתחברת אליה או אליו כי יש בהם משהו מעצבן אז אין לךממה להתבייש

      -

      לא מתביישת בכלל, אם הייתי אז לא הייתי כותבת על זה ככה...

      פשוט מדברת על זה, מוציאה מהסיסטם, רוצה לשמוע תגובות, הערות, והארות, לומדים מזה לפעמים....חיוך

        14/10/13 18:55:

      צטט: ג.ג.ג. 2013-10-12 19:48:48

      אני בורחת מכל החררות האלה...לא חבל לך על הזמן...

       

      ברור שכאשר זה נתון לבחירה אני נמנעת מהם, אבל אם קראת מדובר בעיקר על מקומות שאינך יכולה לעשות זאת, כמו עבודה למשל....

      חוץ מזה גם בשטח חברתי, או משפחה זה מאד לא נעים לעשות זאת כשכולם מתים על אותו אדם....אפשרי, אבל לא קל.  חיוך

        14/10/13 18:52:

      צטט: באבא יאגה 2013-10-11 18:54:20

      לא, לא נעצור אותך!

       

      את מזכירה לי גברתן זועם שזועק לחבריו שיחזיקו אותו לפני שהוא הורג ממכות את מי שמולו....לשון בחוץ

        14/10/13 18:51:

      צטט: נערת ליווי 2013-10-11 17:15:29

      להוציא מהסיסטם זו אכן פעולה ראויה.

      רק מה? הזכרת לי פתאום סלחבים. פרח שאני למשל אוהבת. לא רק כי הוא יפה.

      אבל גם.

      לא מתה על סחלבים, פרח מפונק ופלצני

      ואותו סחלב. או אורכידאה כמו שחלק עוד קוראים לו, בטבע ביערות מסוימים הוא לא יותר מאשר סוג של פרזיט.

      גם בגלל זה אבל עוד דברים

      ואת אותו חומר לבן נגד גירודים. אמרו לנו אז לא לגרד כי זה משאיר סימנים. קצת כמו חצ'קונים שלמי שהיו או לא בגיל ההתבגרות. יודעות שהם. יכולים לחזור. ככה זה בטבע. מחזוריות של כל מיני דברים. לא? נבוך

      אז להוציא מהסיסטם. לא משנה מתי. וכמו חצ'קונים שמגיעים גם בגיל קצת מאוחר. את יכולה להוציא. החצ'קון יכול לחזור.

      כאן מגיעה המילה גבול. עד לאן לתת להם לחדור..

      אם לא הייתי ברורה. ושוב פעם קצת עפיפון. אני מוכנה לחזור צעקהקריצה

      מותק על יונה לא מאיימים עם יין, את יכולה לחזור כמה פעמים שאת רוצה  the more the better

       

      ועכשיו במיוחד עבורך:

      את נערת ליווי שמרתי אחרונה

      כי אצלה רוח תזזית קבע שוכנה

      מעניין לעניין מדלגת בקלילות

      צריך להתאמץ לעקוב אחרי החוט...

       

      ''

      צודקת לגמרי
        14/10/13 00:28:

      צטט: bonbonyetta 2013-10-13 22:02:34

      צטט: מוטיש_ 2013-10-10 18:03:04

      המגוון האנושי מרתק ומעניין, לעתים מביא אותנו לידי חררה ולעתים משעמם ועוד. אנשים הם בדרך כלל מראות שלנו, משקפים את אשר יש בנו לטוב ולרע. כאשר אדם מסוים מכעיס אותי, אני צריך לשאול שאלה את עצמי מה יש בי שמביא אותי לידי כעס. שהרי אדם אחר לא יכעס אלא יגלה אותו כאיש שיחה מעניין ואחרת. העבודה הפנימית קשה ולא כולנו מוכנים להיכנס לדיאלוג פנימי. אך מובטח שכר נאה וגילוי מרתק על עצמנו. ברצוני לצטט את הדלהאי לאמה שאמר " האנשים בחיי אינם מפריעים לתרגול הרוחני שלי, הם התרגול הרוחני שלי"

      -

      אוקיי, מרימה את הכפפה, נראה אם ילך לי.

      ברצינות

       

      לכי על זה, אשמח לשמוע תובנות וללמוד.

      ''

        13/10/13 22:10:

      צטט: דפניכ. 2013-10-10 20:31:08

       

      פרספקטיבה מענינת :) ובכלל, כרטיס מענין.

       

      תודה

      ''

        13/10/13 22:09:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-10-10 19:50:49

      אכן ככה זה.. יש שואבי אנרגיה. אבל למרבה המזל יש את אלה שמילה או חיוך מהם טוענים אותנו. ותודה על שהבאת את אירוקה של ארכימדס (או איך שהוגים את זה , שידעו שזה לא רק משקפיים...סופ"ש נעים.:))*

       

       

      שואבי אנרגיה זה משו אחר לגמרי.  חיוך

        13/10/13 22:08:

      צטט: silviaisr 2013-10-10 19:21:23

      גם לי יש כמה כאלה..

       

      טוב תודה לאל, אני מכירה רק אחד כזה.לשון בחוץ

        13/10/13 22:06:

      צטט: רבקה ק 2013-10-10 18:03:40

      נדמה לי, שלכולנו יש אנשים שגורמים לנו פריחה. מי יודע, אולי אנחנו גורמים פריחה לאחרים?!

      -

      לא !  לא יכול להיות, איך את יכולה לומר דבר כזה?

      ''

        13/10/13 22:02:

      צטט: מוטיש_ 2013-10-10 18:03:04

      המגוון האנושי מרתק ומעניין, לעתים מביא אותנו לידי חררה ולעתים משעמם ועוד. אנשים הם בדרך כלל מראות שלנו, משקפים את אשר יש בנו לטוב ולרע. כאשר אדם מסוים מכעיס אותי, אני צריך לשאול שאלה את עצמי מה יש בי שמביא אותי לידי כעס. שהרי אדם אחר לא יכעס אלא יגלה אותו כאיש שיחה מעניין ואחרת. העבודה הפנימית קשה ולא כולנו מוכנים להיכנס לדיאלוג פנימי. אך מובטח שכר נאה וגילוי מרתק על עצמנו. ברצוני לצטט את הדלהאי לאמה שאמר " האנשים בחיי אינם מפריעים לתרגול הרוחני שלי, הם התרגול הרוחני שלי"

      -

      אוקיי, מרימה את הכפפה, נראה אם ילך לי.

      ברצינות

      ''

        13/10/13 22:00:

      צטט: קוכליאה 2013-10-10 08:31:16

      לא ממש הבנתי מהפוסט מה ולמה...):

       

      בהמשך לפוסטים קודמים שלי על "הלבנה" של דברים ו"הצהבה" כעת העליתי הרהורים בעניין אנשים מטיפוס מסוים שכולם כולם אוהבים ללא יוצא מהכלל (מה שנראה לי כטוב מדי מכדי להיות אמיתי ממש), וניסיתי להראות צדדים אחרים לחוות דעת על כאלה הרווחת אצל כולם.

      ''

        13/10/13 21:43:

      צטט: יעלyael 2013-10-10 07:56:15

      בוקר טוב בונבוניטה:) גם לי אנשים מסוימים עושים חררה.אבל דווקא לא אלו המנומנסים והטובים שמוכנים תמיד לעזור. את הסוג הזה גם אני אוהבת (כמו הרוב).ולא חושבת שמשהו מסתתר מאחורי.. נראה לי בפשטות שיש אנשים כאלה. אני, באופן אישי,חוטפת חררה מרוע ומטמטום.ואז או שאני מתפוצצת ..או שאני נותרת מחוסרת מילים.

       

      לא קראת נכון, או אני לא הסברתי מספיק טוב.

      האנשים הללו אכן טובים, באמת טובים, ואולי כיון שכך הם פעמים רבות מבלי לשים לב, או עם לשים לב מעמידים אחרים במצב שהם חייבים לעזור.

      אתן לך דוגמא

      כשאחד כזה לשם הדוגמא נוסע יחד אתך בתחבורה ציבורית, ושניכם יושבים בסמוך. עומדת ליד שניכם אשה זקנה, והוא נוגע בה בעדינות ומסמן לה ש....

      שתלך אלייך שאת תתני לה לשבת, ופונה אלייך בחיוך נכון שתתני לה?

      מבינה ? עם אנשים מסוג זה קורים דברים כאלה הרבה פעמים...

      ''

        13/10/13 21:36:

      צטט: איציק אביב 2013-10-10 07:33:34

      חררה וחרדה הולכים כנראה ביחד. ולך מגיע לא מזה ולא מזה, רק הכי טוב.

       

      תודה איציק, עשית לי אביב בלב....לשון בחוץ

        13/10/13 21:36:

      צטט: Benj 2013-10-09 23:47:11

      את כותבת על אנשי טפלון

       

      לא שמעתי על הביטוי הזה   מגניב

        12/10/13 19:51:

      חיוךגם לי זה קורה שאני רואה משהו או מישהי ופשוט מקבלת חררה ולא יודעת אפילו למה. לא מתחברת אליה או אליו כי יש בהם משהו מעצבן אז אין לךממה להתבייש

        12/10/13 19:48:
      אני בורחת מכל החררות האלה...לא חבל לך על הזמן...
        12/10/13 19:43:

      צטט: רועיבן בשט0 2013-10-09 21:59:59

      אני מאמין שאנשים שלא עושים לנו טוב אלו השלכות שלנו. פועל יוצא שאנחנו נאלצים לחיות עם העובדה הפראדוקסאלית שאנחנו לא תמיד מסתדרים עם עצמנו. ושיש חלקים בעצמנו שממש גורמים לנו לסבול. כמבינים את זה מרגישים אשמה על שרע לנו ועושים משהו (או לא עושים שזה גם סוג של עשייה בעייני). הבעיה היא כמובן צד שלישי שיכול לתפוס עלינו טרמפ או שיפוט מחמיר במיוחד לרעתנו. ולכן עדיף תיקון עולם מתיקון עצמך.שזה בעצם אותו הדבר אם חושבים על זה לעומק.

      -

      תגובה מעמיקה שדורשת מחשבה עמוקה ורצינית. תודה

      אני אולי קצת מוכנה לחשוב על הסכמה אתך לגבי החלק הראשון, ממש לא לגבי החלק השני של תיקון עולם.

      אי אפשר לתקן עולם ולכן זה אינו עדיף, מה שאתה יכול לשנות זו ההתיחסות שלך.

      ''

        12/10/13 19:41:

      צטט: grandpa.zohar 2013-10-09 20:28:35

      התרופה היעילה היחידה נגד אנשים כאלו היא פשוט לנתק מגע. אם אינך מנתקת מגע סימן שאת מזוכיסטית, ואם את מזוכיסטית אז למה את מתלוננת שמציקים לך?

      -

      מצחיק אתה לפעמים סבאזוהר עם ההגיון הבריא הזה שלך. לא כולם אבל כאלה, זה לא יעזור, ואתה אינך לבדך בעולם, אנשים רואים זאת אחרת.

      יש הרי לפעמים שאינך יכול לנתק מגע. מה אתה עושה אם הוא קרוב משפחה או עובד אתך? שחייכם איכשהו משיקים ונפגשים לפעמים ביחד?

      מה גם שהסביבה אינה רואה או מגדירה זאת כאילו זו הצקה. זו הראות האישית שלי.

      לי התנהגות כזו אינה רצויה או מוערכת יש אנשים שמאד אוהבים את זה ככה.

      בדיוק כמו שהם צופים באופרות סבון משמימות במיוחד, אותו דבר.

      ''

       

        12/10/13 19:37:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-10-09 19:41:34

      זו לא חררה-זו בחיללללללהלשון בחוץ

       

      כן, אצל כל אחד הגוף מגיב בצורה אחרת לדחיה.קריצה

        12/10/13 19:36:

      צטט: mr.unicorn 2013-10-09 18:45:45

      כן יש כאלו הרבה... שמביאים לנו את הסעיף:(

       

      המיוחד במקרים כאלו הוא שמי שמביא את הסעיף הוא דווקא מי שכולם רואים כשיא הנחמדות.

      הסנני

        12/10/13 19:35:

      צטט: Gfaus 2013-10-09 18:31:45

      גם חרדות הן חלק מאיתנו, לא ?

       

      כן, אבל לא צריך לתת להן לתפוס חלק גדול ממה שצריך...לשון בחוץ

        12/10/13 19:32:

      צטט: נויאור 2013-10-09 08:11:49

      תולעים עושים לי רע תרתי משמע.

       

      -

      ואיך שכולם אוהבים את התולעים הללו, ואף אחד לא רואה אותם ככה, אתה מתחיל כבר לחשוב למה רק אתה רואה את התולעיות הזו.

      הסנני

        11/10/13 18:54:
      לא, לא נעצור אותך!
        11/10/13 17:15:

      להוציא מהסיסטם זו אכן פעולה ראויה.

      רק מה? הזכרת לי פתאום סלחבים. פרח שאני למשל אוהבת. לא רק כי הוא יפה.

      אבל גם.

      ואותו סחלב. או אורכידאה כמו שחלק עוד קוראים לו, בטבע ביערות מסוימים הוא לא יותר מאשר סוג של פרזיט.

       

      ואת אותו חומר לבן נגד גירודים. אמרו לנו אז לא לגרד כי זה משאיר סימנים. קצת כמו חצ'קונים שלמי שהיו או לא בגיל ההתבגרות. יודעות שהם. יכולים לחזור. ככה זה בטבע. מחזוריות של כל מיני דברים. לא? נבוך

       

       

      אז להוציא מהסיסטם. לא משנה מתי. וכמו חצ'קונים שמגיעים גם בגיל קצת מאוחר. את יכולה להוציא. החצ'קון יכול לחזור.

      כאן מגיעה המילה גבול. עד לאן לתת להם לחדור..

       

      אם לא הייתי ברורה. ושוב פעם קצת עפיפון. אני מוכנה לחזור צעקהקריצה

        11/10/13 11:04:

      צטט: ~בועז22~ 2013-10-09 03:04:01

      ברור שלכול אחד יש כאלה שעושים לי חררה..., אפילו לאפיפיור..., לי למשל, גם ישנם אי-אילו טיפוסים שכאלה. מצד שני, מאוד מרגיע אותי לדעת שישנם כאלה שמאזנים את התופעה: חיוך חמים ומחבק מופיע לך על הפנים ברגע שאת רק נזכרת בהם. איזון שכזה...

       

      כנראה שאינך מעלה בדמיונך את הטיפוס, טיפוסים עליהם אני מדברת.

      כי הטיפוס הזה, כזה, בכלל לא מעלה חיוך על הפנים כשאתה נזכר בו.

      זו לא חמימות אלא אובר נימוסיות כזו...כי בחמימות אמיתית אין אובר...

      '' 

        11/10/13 11:01:

      צטט: * חיוש * 2013-10-08 23:13:23

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      יש גם כאלו (-:

      וכל האנשים מיגוון רב של צבעים

      (-:  תרחיץ הצינק באמת עוזר לחררה..... קריצה

      * תודה ששיתפת אותנו מרחשי ליבך

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      -

      ברור שיש גם כאלה,

      ישנם סוגים רבים

      בדיוק כמו צבעים וגוונים

      חבל שאינם גלויים כבעלי החיים....

      ''

        10/10/13 20:31:
      פרספקטיבה מענינת :) ובכלל, כרטיס מענין.
      אכן ככה זה.. יש שואבי אנרגיה. אבל למרבה המזל יש את אלה שמילה או חיוך מהם טוענים אותנו. ותודה על שהבאת את אירוקה של ארכימדס (או איך שהוגים את זה , שידעו שזה לא רק משקפיים...סופ"ש נעים.:))*
        10/10/13 19:21:
      גם לי יש כמה כאלה..
        10/10/13 18:03:
      נדמה לי, שלכולנו יש אנשים שגורמים לנו פריחה. מי יודע, אולי אנחנו גורמים פריחה לאחרים?!
        10/10/13 18:03:
      המגוון האנושי מרתק ומעניין, לעתים מביא אותנו לידי חררה ולעתים משעמם ועוד. אנשים הם בדרך כלל מראות שלנו, משקפים את אשר יש בנו לטוב ולרע. כאשר אדם מסוים מכעיס אותי, אני צריך לשאול שאלה את עצמי מה יש בי שמביא אותי לידי כעס. שהרי אדם אחר לא יכעס אלא יגלה אותו כאיש שיחה מעניין ואחרת. העבודה הפנימית קשה ולא כולנו מוכנים להיכנס לדיאלוג פנימי. אך מובטח שכר נאה וגילוי מרתק על עצמנו. ברצוני לצטט את הדלהאי לאמה שאמר " האנשים בחיי אינם מפריעים לתרגול הרוחני שלי, הם התרגול הרוחני שלי"
        10/10/13 08:31:
      לא ממש הבנתי מהפוסט מה ולמה...):
        10/10/13 07:56:
      בוקר טוב בונבוניטה:) גם לי אנשים מסוימים עושים חררה.אבל דווקא לא אלו המנומנסים והטובים שמוכנים תמיד לעזור. את הסוג הזה גם אני אוהבת (כמו הרוב).ולא חושבת שמשהו מסתתר מאחורי.. נראה לי בפשטות שיש אנשים כאלה. אני, באופן אישי,חוטפת חררה מרוע ומטמטום.ואז או שאני מתפוצצת ..או שאני נותרת מחוסרת מילים.
        10/10/13 07:33:
      חררה וחרדה הולכים כנראה ביחד. ולך מגיע לא מזה ולא מזה, רק הכי טוב.
        9/10/13 23:47:
      את כותבת על אנשי טפלון
        9/10/13 21:59:
      אני מאמין שאנשים שלא עושים לנו טוב אלו השלכות שלנו. פועל יוצא שאנחנו נאלצים לחיות עם העובדה הפראדוקסאלית שאנחנו לא תמיד מסתדרים עם עצמנו. ושיש חלקים בעצמנו שממש גורמים לנו לסבול. כמבינים את זה מרגישים אשמה על שרע לנו ועושים משהו (או לא עושים שזה גם סוג של עשייה בעייני). הבעיה היא כמובן צד שלישי שיכול לתפוס עלינו טרמפ או שיפוט מחמיר במיוחד לרעתנו. ולכן עדיף תיקון עולם מתיקון עצמך.שזה בעצם אותו הדבר אם חושבים על זה לעומק.
        9/10/13 20:28:

      התרופה היעילה היחידה נגד אנשים כאלו היא פשוט לנתק מגע. אם אינך מנתקת מגע סימן שאת מזוכיסטית, ואם את מזוכיסטית אז למה את מתלוננת שמציקים לך?

        9/10/13 19:41:

      זו לא חררה-זו בחיללללללהלשון בחוץ

        9/10/13 18:45:
      כן יש כאלו הרבה... שמביאים לנו את הסעיף:(
        9/10/13 18:31:
      גם חרדות הן חלק מאיתנו, לא ?
        9/10/13 08:11:
      תולעים עושים לי רע תרתי משמע.
        9/10/13 03:04:
      ברור שלכול אחד יש כאלה שעושים לי חררה..., אפילו לאפיפיור..., לי למשל, גם ישנם אי-אילו טיפוסים שכאלה. מצד שני, מאוד מרגיע אותי לדעת שישנם כאלה שמאזנים את התופעה: חיוך חמים ומחבק מופיע לך על הפנים ברגע שאת רק נזכרת בהם. איזון שכזה...
        8/10/13 23:13:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      יש גם כאלו (-:

      וכל האנשים מיגוון רב של צבעים

      (-:  תרחיץ הצינק באמת עוזר לחררה..... קריצה

      * תודה ששיתפת אותנו מרחשי ליבך

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין