ההמון נוצר ברגע שכל אחד מהפרטים המרכיבים אותו מאבד את ייחודו. למרות שכל פרט ממרכיבי ההמון הם אנשים רגילים, ההמון שהם מהווים יחדיו הוא בעל כוח הרסני. כל דבר שעומד בדרכו נדרס. ראיתי המוני אנשים מתגודדים על מרפסות של בנינים ישנים, בני עשרות רבות של שנים. אך פסע היה ביניהם לבין אסון נוראי אם מרפסת כלשהי תתמוטט. הפחד של האנשים היוצרים יחדיו המון  - נעלם מלבם. ההמון מקבל צורה של מפלצת דורסנית שאין עליה שליטה.

שאיפתו של ההמון היא לגדול לאינסוף. הדתות השונות הן מהמשתמשים העיקריים של תכונות ההמון כדי לצמוח ולגדול באופן סטיכי ולהטיל מרות על כמה שיותר פרטים. הן גם יודעות להיזהר מתכונת הבוגדנות של ההמון שנוטה לעתים להידמות לאש המתפשטת, כאשר הפניקה אוחזת בו. הנה המוני האנשים שבאו לחלוק כבוד לרב עובדיה כמעט דרסו את האלונקה שעליה הושמה גופתו ואת נושאיה. לווייתו של הרב עובדיה נמשכה שעות ארוכות כי ההמון - בניגוד מוחלט לכוונת כל פרט מבין מרכיבי ההמון - הפריע לניהולה.

ולבסוף, בלי טריוויה ישראלית אי אפשר. כתבי ערוצי הטלוויזיה שלא היו להם הרבה מילים לשדר, הרבו לדבר על מספר האנשים שהשתתפו בלוויה, כלומר על גודלו הפיזי של ההמון. הערכות השדרנים שהסתמכו על דיווחי המשטרה נעו בין שש מאות אלף לשמונה מאות אלף. והנה אתמול, השדרן הפסאודו-אינטלקטואל ירון לונדון פותח את תכנית האקטואליה היומית שלו בערוץ 10, בתוכחה ארוכת-נגן של 4 דקות ו-32 שניות ( מדדתי עם שעון עצר שרכשתי לא מזמן ואיני מוצא בו, אללי, שימוש רב ) נגד כל ההערכות על גודל ההמון בלוויית הרב עובדיה, שלדעתו הפלצנית והטורדנית יותר ויותר מדי יום, היו בלוויה משהו בין 150 אלף ל-250 אלף לכל היותר. אותו ירון לונדון אוהב להתהדר בתכניתו שהוא אוהב להיות "פרקליטו של השטן". אבל בפועל יוצא לו להיות לא יותר מקשקשן די לא חכם.