כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המסע לחקר מקורות האהבה

    רישום ביד חופשית של התבוננויות סוביקטיביות בדינמיקות של אהבה
    כל הזכויות שמורות לכותב הבלוג

    0

    ועדת קבלה

    43 תגובות   יום חמישי, 10/10/13, 18:19

    ''

     

    תמונה ראשונה

    (חדר קטן, שטיח בד מרופט. כיסאות עץ מתקפלים בחצי גורן עגולה סביב מנחה שיושב באמצע. עננים לבנים נשקפים דרך חלונות גדולים. המתנה.)  

     

    "אההם!

    שלום לכולם, תודה שבאתם, שמי גבריאל ואני אעביר איתכם היום את המפגש הזה.

    נתחיל בשתי מילים של הקדמה שכולנו נבין במה מדובר.

    אני מניח שידוע לכולכם שיש לנו ביקוש שעולה בהרבה על ההיצע. בטח לא יפתיע אתכם לשמוע שלאחרונה נרשמים אצלנו כחמישים מועמדים על כל מקום פנוי. צוותי הקרקע שלנו מפעילים סינון ראשוני על פי התיק האישי של כל אחד, וכך אנחנו נותרים עם חמישה מועמדים ראויים מתוך חמישים. הוא עצר וסקר את הרושם שעשו דבריו על היושבים מולו. והנה אתם כאן, החמישה. אז קודם כל ברכות לכולכם על שהגעתם לשלב הזה. "

    המנחה חייך. הוא נשם נשימה עמוקה והמשיך:

    "כמו שאתם ודאי מבינים, ביקוש יתר זה טוב לעסקים, אבל די מסבך לנו את החיים במה שקשור לקבלת החלטות: קשה לנו לבחור מי יכנס, ולא פחות קשה לנו להגיד "לא" לאנשים ממש ממש טובים.

    היום אנחנו ננסה איתכם בפעם הראשונה שיטת החלטה קבוצתית. כל אחד מכם הכניס לכובע הזה (המנחה מרים כובע שחור דמוי מגבעת ומציג אותו לכולם) פתק הנושא את שמו, וכן תאור קצר של מי הוא היה, ומה ההישג שלדעתו מזכה אותו בכרטיס כניסה אלינו. אני אקרא לכם את הפתקים, תוך שמירה, כמובן, על האנונימיות שלכם. אחר כך תוכלו להתיחס ולהביע את דעתכם באופן חופשי, אולי אפילו להשפיע על הדעות של האחרים, ולבסוף גם להצביע בעד המועמד הראוי ביותר לדעתכם.

     

    שאלות? לא חשבתי שיהיו, זה באמת די פשוט. אז בואו נתחיל."  הוא שלח אצבעות ארוכות לתוך הכובע ושלה מתוכו פתק מקופל.

     

    "פתק מספר אחד:

    הייתי נהג אוטובוס, כמו שאומרים. עזרתי להמון אנשים, כאלה שאין להם רכב, להגיע לכל מיני מקומות. הסעתי יולדות לבתי חולים, תלמידים לבתי ספר, ולפעמים עזרתי גם לזקנים ולאמהות עם עגלות לעלות, אפילו שזה לא כתוב לי בתקנון. תמיד עשיתי להם כבוד וגם טוב על הלב.

     

    פתק מספר שניים:

    הייתי עקרת בית ואמא. גידלתי שלשה ילדים מדהימים בלי עין הרע, מוכשרים שאין כאלה דברים, שאלוהים ישמור אותם, שיהיו אנשים טובים ויתרמו למדינה, כי אם הם לא יתרמו מי יתרום? דאגתי תמיד שיהיה להם בית נקי וחם, אוכל טוב ומשהו נקי ללבוש, אפילו אם זה לא היה קסטרו.  

     

     פתק שלש:

    הייתי פוליטיקאית. גיבשתי מפלגה שדאגה לעזור לחברים לממש את הערכים והאידיאלים שלהם. השגנו שינוי מהותי בהפחתת שיעורי המס של המעמד הבינוני, הורדנו את מחירי הדיור, ובנינו עתיד טוב יותר לילדנו.  

     

    פתק ארבע:

    הייתי רב ומורה של תורה בעזרת השם. פסקתי בסוגיות חשובות בלי איפה ואיפה שכן לקב"ה עם ישראל אחד הוא, ותינוק חילוני שנשבה אחד הוא כמו תינוק שומר מועדי ישראל. נהרגתי על מלחמתה של תורה בגזרות השמד של שלטון עמלק ימח שמו שגזר עלינו לגייסנו ולהשמידנו.  

     

    פתק מספר חמש:

    הייתי מדען וממציא. המצאתי את החיסון לאיידס. החיסון שלי הציל מליונים ממוות בטוח. "

     

     

    גבריאל הרים את ראשו וסקר את המועמדים מולו.

    "זהו. זה מי שאתם. הוא חייך בחמימות. ראויים לגמרי, כמו שאתם רואים. עכשיו אני אבקש שכל אחד מכם יתייחס להישגים של החברים האחרים, לטוב או לרע, כרצונכם. מי היה רוצה להתחיל?"

     

    אחרי רגע של מבוכה הצביע האיש עם הסוודר הירוק והשיער המתולתל:

    "נדמה לי שהאיש שנסע כל החיים באוטובוס פלט כל כך הרבה פחמן דו חמצני שחצי מהחימום הגלובלי זה בגללו, לא? גם אם לא ידע את זה, הוא היה חלק ממי שגרמו בסופו של דבר להרס עצום של מה שהאלוהים ברא, לא?"

     

    האשה עם תיק העור האפור הביטה במנחה וכשסימן לה במבט מאשר אמרה:

    "מי שהמציא חיסון לאיידס בעצם כאילו נתן לאנשים כמו אישור להמשיך עם סקס משתולל, סקס לא טבעי, לא? זה הורס משפחות היצר הזה, לא? האיידס ניתן לנו משמיים כדי לעצור את זה, ככה אני חושבת."

     

    גבריאל סימן לאיש המזוקן שהתנדנד קצובות, מרוכז בעצמו :

    "מי שנלחם להוריד מיסים זה נגד השכבות החלשות. מדינה צריכה כסף בשביל להאכיל יתומים ולסעוד אלמנות, שנאמר ואהבת לרעך כמוך. בגלל ערלים כאלה שבאו מרוסיה נסגרים מוסדות צדקה ומשפחות מרובות ילדים רעבות ללחם."

     

    האשה באיפור הכבד הרימה את ראשה:

    "טוב, לא התיחסו כאן עוד לרב, אז אולי אני אתיחס. איך מישהו יכול לקחת בעלות על "צביון יהודי". ההחלטה הזו שזה הצביון וזהו, צריך ללבוש גלימה רקומה וכפה צבעונית גדולה, ומי שלא עושה ככה הוא עיזה עיוורת? איך מישהו יכול לקחת בעלות על דברי אלוהים, להפוך אותו ל"קרדום לחפור בו" ובו זמנית לטעון שהוא נציג אלוהים עלי אדמות והרבנים האחרים שרלטנים ונביאי שקר? האלוהים האמיתי בטח לא יכול לקבל דבר כזה. "

     

    גבריאל הנהן כמקבל את הדברים. "אתה אחרון", אמר לאיש בכובע הקסקט מימין. האיש כיחכח בגרונו ואמר בשקט:

    "נשארה רק האמא לילדים. טוב, זה קדוש, ברור, לא? אלא אם אחד הילדים שלה יהפוך עם הזמן להיטלר שני, או סטאלין. הבנתם אותי? או ברוך גולדשטיין או משהו כזה. רק אלוהים יודע."

     

    שקט השתרר. המנחה סקר את המשתתפים שנראו מכונסים בעצמם ומתוחים.

     

    "טוב, אמר לבסוף. כמו שאתם רואים, לכל טוב יכול להיות גם צד רע, ולהיפך. עכשיו אתם מבינים למה קשה לנו להחליט. אז הפעם עשינו לעצמנו עבודה קלה וניתן לכם לבחור." עיניו נדלקו באור של התרגשות. 

     

    "על השולחן בפינה יש פתקים ועפרונות. רשמו על הפתק מי שלדעתכם הכי ראוי להבחר, והכניסו לתוך קופסת הקרטון שלידי. מיד אשוב."

     

    הוא קם וצעד לעבר הדלת שהובילה למסדרון מואר בקצה החדר. ברגע שנגעה ידו בידית הדלת, הסתובב חזרה אל המשתתפים: "ולמי שהמחשבה עלתה על דעתו - לא מומלץ שתצביעו בעד עצמכם. אנחנו הרי יודעים הכל, וברורה לכם המשמעות של פסילה אוטומטית."

     

    הוא פנה ויצא מן החדר, משאיר את הנוכחים שקטים ומהורהרים. 

     

     

     

    תמונה שניה

     

    (גבריאל נכנס לחדר. המועמדים ישובים, מביטים בו בעיניים גדולות, מנסים להסתיר את עצבנותם.)

     

    "טוב חברים, בואו נראה מה יש לנו כאן. "

    הוא פתח את הקופסא והוציא את הפתקים אחד אחד בדומיה: האמא, האמא, הפוליטיקאית, האמא, ממציא החיסון. מענין איך שהמוח של בני האנוש האלה עובד, סיכם לעצמו. כל פעם אותו דבר.  לפחות לא זייפו הפעם, מה שהיה בבחינת חידוש מרענן. 

     

    הוא חיפש לראות אם גם הפעם ימצא ההערה בשולי המכסה של קופסת הקרטון. חיוך התהווה בזויות פיו כשהבחין באותיות השחורות, שנרשמו ברישול של טוש עבה:

     

    "ג., תכניס את ע., הוא משלנו. בברכה, א."

     

    גבריאל הרים את עיניו אל המשתתפים וחייך. "תודה רבה לכולכם שבאתם, באמת. אנחנו נפרדים עכשיו מארבעה מכם, ואחד ישאר אתנו. כולכם הייתם נפלאים, ובהצלחה לכולכם."

     

    הוא לחץ על ידית נסתרת בשולי הכסא המתקפל שלו. הרצפה נפתחה באחת, וארבעה מועמדים נפלו בצרחות קורעות לב אל אש התופת למטה.

     

    ידו הושטה אל האיש המזוקן שמולו: "ברוך הבא לגן עדן, הרב עזריה. חיכינו לך. "

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/10/13 09:41:

      תשמע הורידו הנחייה מגן עדן, שעלינו להוסיף עוד דברה האחד עשר לעשרת הדברות.
      והיא: אדם זכור! מעלייך יש עוד כמה פקידים  שעלייך לשחד, כדי להגיע אלי!

        25/10/13 08:13:

      לאיזה סיפורים? : ) 

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-16 19:55:53

      ועכשיו אני תופסת ביתר שאת, שלסיפורים האלה לעולם לא יהיה בלאי:)

      צטט: איקארוס 2013-10-16 02:09:05

      האיש שתבע את אלוהים...מממ. 

      התור ארוך, והאדמיניסטרציה :) 

       

       

      יפה הלינק שצרפת..כן, לתבוע את האלוהים על כך שהחופש מוגבל והלחם במשורה.. אולי עדיף לתבוע אותו על מערכת החוקים בטבע.. שחופש של אחד בא על חשבון החופש של האחר.. וכשאחד משיג הרבה לחם, האחר רעב. 

       

      תודה אלי, על הכוונה הטובה. על הביצוע יש לי כמה מילים של ביקורת, אם לא אכפת לך לשמוע. 

       

      ואחרון - העובדה שמלחמות רבות פורצות על בסיס דת - חשוב לשים לב לעובדה שלרוב זה על בסיס דת מונותאיסטית, על בסיס השאלה "למי יש יותר גדול". במערכת מרובת אלים הסיכוי לאמץ עוד כמה הרבה יותר טוב.. 

      תודה על התגובה המושקעת. 

       

      :) 

       

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-13 21:47:52

      יפה יפה, הוצאת עם פינצטה  דקה את העוקץ:) 
      נהניתי מאוד, ואם זה לא היה נגוע במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים, אפשר היה רק לחייך עד בלי די.

      הזכרת לי את הסרט: האיש שתבע את האלוהים, ובשמו את שליחיו על האדמה.

      גם אני היתייחסתי לסוגייה פעם,  באמצעות טקסט של דוסטייבסקי, שבו שליחו הבכיר של האלוהים תובע את האלוהים וגוזר על האלוהים גזר דין מוות
      :))

       http://cafe.themarker.com/post/1094924/
      הלינק בזמן החופשי:)

        16/10/13 19:55:

      ועכשיו אני תופסת ביתר שאת, שלסיפורים האלה לעולם לא יהיה בלאי:)

      צטט: איקארוס 2013-10-16 02:09:05

      האיש שתבע את אלוהים...מממ. 

      התור ארוך, והאדמיניסטרציה :) 

       

       

      יפה הלינק שצרפת..כן, לתבוע את האלוהים על כך שהחופש מוגבל והלחם במשורה.. אולי עדיף לתבוע אותו על מערכת החוקים בטבע.. שחופש של אחד בא על חשבון החופש של האחר.. וכשאחד משיג הרבה לחם, האחר רעב. 

       

      תודה אלי, על הכוונה הטובה. על הביצוע יש לי כמה מילים של ביקורת, אם לא אכפת לך לשמוע. 

       

      ואחרון - העובדה שמלחמות רבות פורצות על בסיס דת - חשוב לשים לב לעובדה שלרוב זה על בסיס דת מונותאיסטית, על בסיס השאלה "למי יש יותר גדול". במערכת מרובת אלים הסיכוי לאמץ עוד כמה הרבה יותר טוב.. 

      תודה על התגובה המושקעת. 

       

      :) 

       

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-13 21:47:52

      יפה יפה, הוצאת עם פינצטה  דקה את העוקץ:) 
      נהניתי מאוד, ואם זה לא היה נגוע במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים, אפשר היה רק לחייך עד בלי די.

      הזכרת לי את הסרט: האיש שתבע את האלוהים, ובשמו את שליחיו על האדמה.

      גם אני היתייחסתי לסוגייה פעם,  באמצעות טקסט של דוסטייבסקי, שבו שליחו הבכיר של האלוהים תובע את האלוהים וגוזר על האלוהים גזר דין מוות
      :))

       http://cafe.themarker.com/post/1094924/
      הלינק בזמן החופשי:)

        16/10/13 02:12:

      בדיוק חיפשתי סוכנת :) 

       

      צטט: נומיקן 2013-10-15 22:55:13

      תמכור את הפורמט לתכנית ריאליטי!
        16/10/13 02:11:

      א. זה איקרוס, לא? 

       

      צטט: החולמתבהקיץ0 2013-10-15 08:43:00

      יש לך דיבור עם א. ? סדר גם לי !
        16/10/13 02:10:

      תודה! 

      צטט: GoldenSunshine 2013-10-14 01:34:21

      כמה נכו, כמה עצוב. כתיבה מרתקת
        16/10/13 02:09:

      האיש שתבע את אלוהים...מממ. 

      התור ארוך, והאדמיניסטרציה :) 

       

       

      יפה הלינק שצרפת..כן, לתבוע את האלוהים על כך שהחופש מוגבל והלחם במשורה.. אולי עדיף לתבוע אותו על מערכת החוקים בטבע.. שחופש של אחד בא על חשבון החופש של האחר.. וכשאחד משיג הרבה לחם, האחר רעב. 

       

      תודה אלי, על הכוונה הטובה. על הביצוע יש לי כמה מילים של ביקורת, אם לא אכפת לך לשמוע. 

       

      ואחרון - העובדה שמלחמות רבות פורצות על בסיס דת - חשוב לשים לב לעובדה שלרוב זה על בסיס דת מונותאיסטית, על בסיס השאלה "למי יש יותר גדול". במערכת מרובת אלים הסיכוי לאמץ עוד כמה הרבה יותר טוב.. 

      תודה על התגובה המושקעת. 

       

      :) 

       

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-13 21:47:52

      יפה יפה, הוצאת עם פינצטה  דקה את העוקץ:) 
      נהניתי מאוד, ואם זה לא היה נגוע במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים, אפשר היה רק לחייך עד בלי די.

      הזכרת לי את הסרט: האיש שתבע את האלוהים, ובשמו את שליחיו על האדמה.

      גם אני היתייחסתי לסוגייה פעם,  באמצעות טקסט של דוסטייבסקי, שבו שליחו הבכיר של האלוהים תובע את האלוהים וגוזר על האלוהים גזר דין מוות
      :))

       http://cafe.themarker.com/post/1094924/
      הלינק בזמן החופשי:)

        15/10/13 22:55:
      תמכור את הפורמט לתכנית ריאליטי!
        15/10/13 08:43:
      יש לך דיבור עם א. ? סדר גם לי !
        14/10/13 01:34:
      כמה נכו, כמה עצוב. כתיבה מרתקת
        13/10/13 21:47:

      יפה יפה, הוצאת עם פינצטה  דקה את העוקץ:) 
      נהניתי מאוד, ואם זה לא היה נגוע במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים, אפשר היה רק לחייך עד בלי די.

      הזכרת לי את הסרט: האיש שתבע את האלוהים, ובשמו את שליחיו על האדמה.

      גם אני היתייחסתי לסוגייה פעם,  באמצעות טקסט של דוסטייבסקי, שבו שליחו הבכיר של האלוהים תובע את האלוהים וגוזר על האלוהים גזר דין מוות
      :))

       http://cafe.themarker.com/post/1094924/
      הלינק בזמן החופשי:)

        13/10/13 17:58:

      כן, אלף ואני שנינו חותמים :) 

       

      טוב, טוב, נכניס אותך. :)

       

      תודה על התגובה המושקעת. 

       

      צטט: ההלך 2013-10-13 16:10:53

      אז מה אלף, חותם על צטעלך למקורבים?

      כדאי שאני אתחנף אליך:) אם כך קבל:

      כמה שאני אוהבת את הסיפורים האלה שלך! הפארודיים, החפים מדביקויות, המצחיקים-מרירים, עם האינסייט החכם  והתיאורים המדוייקים. 

      ביי פאר הכי טובים שלך. 

       

      [אגב, לא שהיה לזה איזה סיכוי, אבל אילו אני בקבוצת המועמדים אין סיכוי שהייתי מצביעה לעקרת הבית הזאת. תנו את הקול שלי לזה שהמציא את החיסון בעד השתרללות:)].

        13/10/13 17:56:

      תודה על ההפניה..פוסט מעולה, הגבריאל השני.. ממליץ לכולם. :)

       

       

      צטט: ההלך 2013-10-13 16:01:50

      צטט: איקארוס 2013-10-11 20:39:56

      בחיי שבדקתי את כל כתבי וחיפשתי איפה עוד היה גבריאל.. ולא מצאתי (יתכן שיש, אבל אני לא מצאתי)...אז אני לא בטוח איך להתיחס...אבל שמח שאהבת מה שאהבת, וצר לי על הסוף.. אשתדל לכוון לסוף טוב בסיפור גבריאל הבא :)

      צטט: ~שקט~@ 2013-10-10 22:52:01

      אני אוהבת את סיפורי גבריאל, זה רק הסופים שלהם ש... באים לי לא טוב

       

      לא סיפורי גבריאל שלך... 

      הנה, יש עוד

      http://cafe.themarker.com/post/2990489/

        13/10/13 17:55:

      נראה שזה ככה.. :) 

       

      צטט: א ח א ב 2013-10-13 08:47:00

      מי שיש לו קשרים לא צריך פרוטקצייה.
        13/10/13 17:55:

      האמת היא שהיא אפשר לדעת, אחרי שקראתי את הפוסט השני של גבריאל. :) 

       

      צטט: לולה lola 2013-10-13 02:36:01

      מסכנים אלו שמתו ביום שבו הלך לעולמו הרב עובדיה. אולי בהרכב אחר של חמישה עוד היה סיכוי לאחד האחרים :)
        13/10/13 17:53:

      מסתבר ...:)

      צטט: תאודורה. 2013-10-12 08:22:47

      מסתבר שצריך לדעת גם עם מי למות... לא רק עם מי לחיות.
        13/10/13 16:10:

      אז מה אלף, חותם על צטעלך למקורבים?

      כדאי שאני אתחנף אליך:) אם כך קבל:

      כמה שאני אוהבת את הסיפורים האלה שלך! הפארודיים, החפים מדביקויות, המצחיקים-מרירים, עם האינסייט החכם  והתיאורים המדוייקים. 

      ביי פאר הכי טובים שלך. 

       

      [אגב, לא שהיה לזה איזה סיכוי, אבל אילו אני בקבוצת המועמדים אין סיכוי שהייתי מצביעה לעקרת הבית הזאת. תנו את הקול שלי לזה שהמציא את החיסון בעד השתרללות:)].

        13/10/13 16:01:

      צטט: איקארוס 2013-10-11 20:39:56

      בחיי שבדקתי את כל כתבי וחיפשתי איפה עוד היה גבריאל.. ולא מצאתי (יתכן שיש, אבל אני לא מצאתי)...אז אני לא בטוח איך להתיחס...אבל שמח שאהבת מה שאהבת, וצר לי על הסוף.. אשתדל לכוון לסוף טוב בסיפור גבריאל הבא :)

      צטט: ~שקט~@ 2013-10-10 22:52:01

      אני אוהבת את סיפורי גבריאל, זה רק הסופים שלהם ש... באים לי לא טוב

       

      לא סיפורי גבריאל שלך... 

      הנה, יש עוד

      http://cafe.themarker.com/post/2990489/

        13/10/13 08:47:
      מי שיש לו קשרים לא צריך פרוטקצייה.
        13/10/13 02:36:
      מסכנים אלו שמתו ביום שבו הלך לעולמו הרב עובדיה. אולי בהרכב אחר של חמישה עוד היה סיכוי לאחד האחרים :)
        12/10/13 08:22:
      מסתבר שצריך לדעת גם עם מי למות... לא רק עם מי לחיות.
        11/10/13 20:45:
      תודה רבה :)

      צטט: דליהו 2013-10-11 11:42:33

      אחד הפוסטים המבריקים שקראתי. תודה :)

       

        11/10/13 20:44:

      ככה זה. :)

      צטט: נועה® 2013-10-11 10:04:48

      ככה זה. תמיד שומרים מקום למקורבים.
        11/10/13 20:43:

      גן עדן זה הרי גן עדן. אין מניעה שיקבל פדיקיור שם למעלה, או מסאז אינטימי משבעים בתולות שם למטה..ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות...ומה שיפה, שזה מאפשר לחלקנו לחיות בגן עדן גם כאן למטה. גן עדן של אסקיפיסטים. 

       

      תודה רבה על התגובה המושקעת. 

       

      :)

      צטט: Blueberry0 2013-10-11 00:42:16

      הצלחת להוציא אפילו אותי מהאסקפיזם הכה אופייני לי. 


      בהחלט עוררת פה מחשבה לגבי עתידנו במיוחד דרך הכתיבה המופלאה והסוחפת שלך. 

      אולי הגיע הזמן שנפסיק קצת להיות תקועים בישבן (לא יפה להגיד תחת נכון?) של עצמנו...

      רק אל תגיד לי שהוא גם זוכה לפדיקור חינם שם למעלה כי זה ישבור אותי סופית.

       

      ''


        11/10/13 20:39:
      בחיי שבדקתי את כל כתבי וחיפשתי איפה עוד היה גבריאל.. ולא מצאתי (יתכן שיש, אבל אני לא מצאתי)...אז אני לא בטוח איך להתיחס...אבל שמח שאהבת מה שאהבת, וצר לי על הסוף.. אשתדל לכוון לסוף טוב בסיפור גבריאל הבא :)

      צטט: ~שקט~@ 2013-10-10 22:52:01

      אני אוהבת את סיפורי גבריאל, זה רק הסופים שלהם ש... באים לי לא טוב

       

        11/10/13 20:38:
      תודה רבה ננה :)

      צטט: n a n a 2013-10-10 21:06:26

      ואין חדש תחת השמש...כתיבה נהדרת ♥

       

        11/10/13 20:37:
      *******

      צטט: מאיה113 2013-10-10 19:41:57

      ********

       

        11/10/13 20:36:

      איקארוס. מה זאת אומרת מי. 

      :)

       

      צטט: נערת ליווי 2013-10-10 19:08:54

      ג., תכניס את ע., הוא משלנו. בברכה, א.

       

      איקרוס יקירי. דבר אחד לא הבנתי... מי זה לעזעזל א? מי?! צעקה

       


        11/10/13 20:36:

      וואו. נחמד להיות שוב הראשון של מישהי.. :)

       

      תודה יקירה. 

       

      צטט: דפניכ. 2013-10-10 18:52:23

      נתתי לך את הכוכב הראשון שלי :)
        11/10/13 20:35:
      כן...וכך גם העולם הבא..:)

      צטט: NoSugarPls 2013-10-10 18:46:22

      עולם כמנהגו נוהג.

       

        11/10/13 20:34:
      את עוקבת אחרי ? :) תודה על התגובה..

      צטט: דפניכ. 2013-10-10 18:37:38

      או-הו. פוסט פוליטי משהו. אני רואה שאתה חורג פתאום מעולמות הפטנזיה הרומנטית והנוסטלגיה לעניני חולין, בעזרת השם. :) כתוב מעולה, בכל מקרה. תודה.

       

        11/10/13 20:33:
      the last frontier :)

      צטט: Dreamlike 2013-10-10 18:23:56

      השמיים הם הגבול:)

       

        11/10/13 11:42:
      אחד הפוסטים המבריקים שקראתי. תודה :)
        11/10/13 10:04:
      ככה זה. תמיד שומרים מקום למקורבים.
        11/10/13 00:42:

      הצלחת להוציא אפילו אותי מהאסקפיזם הכה אופייני לי. 


      בהחלט עוררת פה מחשבה לגבי עתידנו במיוחד דרך הכתיבה המופלאה והסוחפת שלך. 

      אולי הגיע הזמן שנפסיק קצת להיות תקועים בישבן (לא יפה להגיד תחת נכון?) של עצמנו...

      רק אל תגיד לי שהוא גם זוכה לפדיקור חינם שם למעלה כי זה ישבור אותי סופית.

       

      ''


        10/10/13 22:52:
      אני אוהבת את סיפורי גבריאל, זה רק הסופים שלהם ש... באים לי לא טוב
        10/10/13 21:06:
      ואין חדש תחת השמש...כתיבה נהדרת ♥
        10/10/13 19:41:
      ********
        10/10/13 19:08:

      ג., תכניס את ע., הוא משלנו. בברכה, א.

       

      איקרוס יקירי. דבר אחד לא הבנתי... מי זה לעזעזל א? מי?! צעקה

       


        10/10/13 18:52:
      נתתי לך את הכוכב הראשון שלי :)
        10/10/13 18:46:
      עולם כמנהגו נוהג.
        10/10/13 18:37:
      או-הו. פוסט פוליטי משהו. אני רואה שאתה חורג פתאום מעולמות הפטנזיה הרומנטית והנוסטלגיה לעניני חולין, בעזרת השם. :) כתוב מעולה, בכל מקרה. תודה.
        10/10/13 18:23:
      השמיים הם הגבול:)

      ארכיון

      פרופיל

      איקארוס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין